אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"ההסכם על מימון ימי הבידוד של עובדים מביש ושערורייתי" צילום: דוברות נשיאות המגזר העסקי

"ההסכם על מימון ימי הבידוד של עובדים מביש ושערורייתי"

ארגוני מעסיקים מתנגדים להסכם בין האוצר, ההסתדרות והתעשיינים שלפיו ימי הבידוד יירדו ממכסת ימי המחלה של העובדים והעלות תתחלק בין המעסיקים למדינה; דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "האוצר מצא חוליה חלשה שמייצגת רק את התעשייה הגדולה"; התאחדות התעשייה והמלאכה: "העסקים קורסים, ואמורים לממן ימי בידוד"

30.09.2020, 14:17 | עמרי מילמן

חלק מארגוני המעסיקים זועמים על ההסכם שהושג היום בין האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בנוגע למימון ימי הבידוד של עובדים.

קראו עוד בכלכליסט

ההסכם אמור להיות מוגש לבג"ץ כמענה לעתירה שהגישו כמה ארגוני מעסיקים נגד החלטת משרד הבריאות לפיה ימי הבידוד ייחשבו לימי מחלה (על חשבון המעסיקים).

לפי הסיכום שהושג היום, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד כאשר העובד יישא בעלות היומיים הראשונים והמדינה והמעסיקים יחלקו את העלות של יתר הימים.

המחלוקת נוגעת לשתי נקודות עיקריות: האם יפצו עסקים על כל החודשים האחרונים בהם הם מימנו לבד את ימי הבידוד (למשל תשלום רטרואקטיבי; והאם המדינה תקח על עצמה את עלויות הבידוד לעסקים זעירים.

ההסכם העמיק את הקרע שנוצר במגזר העסקי עם נטישת התאחדות התעשיינים את נשיאות המגזר העסקי עם בחירתו של דובי אמיתי לתפקיד הנשיא. בעוד שנשיאות המעסיקים והעסקים בראשה עומד נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר לקחה חלק בהסכם (נשיאות הכוללת גם את איגוד לשכות המסחר, התאחדות חקלאי הארץ ולשכת רואי החשבון) נשיאות המגזר העסקי (הכוללת בין היתר את להב, התאחדות המלאכה והתעשייה, התאחדות האיכרים ועוד), בראשה עומד אמיתי, מתנגדת להסכם.

מאחר שהעתירה לבג"ץ כוללת למעשה כמה עתירות שהוגשו ואוחדו, בית המשפט יידרש להכריע האם ההסכם שהושג מקובל עליו על רקע ההתנגדויות. העתירות הוגשו על ידי התאחדות התעשיינים (שתומכת בהסכם), התאחדות המלאכה והתעשייה (שמתנגדת) וארגון חברות הניקיון (שמתנגדת).  

ארנון בר דוד ודובי אמיתי, צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי ארנון בר דוד ודובי אמיתי | צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי ארנון בר דוד ודובי אמיתי, צילומים: יאיר שגיא, אביגיל עוזי

אמיתי אמר בתגובה להסכם כי "בעוד המגזר העסקי מדמם ועסוק בהישרדות לאור המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, משרד האוצר מודיע על הסכם שערורייתי ומביש במטרה לחוקק חוק עוקף בג"ץ שמשמעותו דחיפת יד דורסנית לכיסם הריק של המעסיקים לטובת מימון ימי הבידוד של אזרחי ישראל, אשר יוביל לנזק חסר תקדים גם לעובדים שייאלצו לכלות את ימי המחלה שלהם על ימי בידוד ולא יוכלו בחורף הקרוב לנצלם בגין מצב רפואי אמיתי. המדינה מוחקת ברגל גסה את ימי המחלה של העובדים בישראל".

הוא הוסיף כי "משרד האוצר מצא חוליה חלשה, שאינה מייצגת את המעסיקים במשק אלא רק את התעשייה הגדולה ומנסה לעשות מחטף מסוכן הן במועד שלו ובמיוחד בתוכנו, שיוביל לריסוק כלכלי של המגזר העסקי בדמות המשך הטלת הנטל הכלכלי הבלתי אפשרי של מימון ימי הבידוד על המעסיקים במקום על המדינה. נשיאות המגזר העסקי המייצגת את הרוב המוחלט של המעסיקים במשק, קטנים כגדולים, לא מסכימה ולא מתכוונת לשתף פעולה עם הסדר שמשמעותו תהיה כאוס בין העובדים למעסיקים שגם ישפיע בהשלכות רוחב על מצב התחלואה. בכוונותינו להודיע לבג"ץ על התנגדותנו הנחרצת להסדר ולא לאפשר למדינה להשתחרר מהאחריות והמימון לימי הבידוד".

נשיא להב, עו"ד רועי כהן מסר כ "אין שום הסכמה למתווה שהוצע על ידי גורם שאינו מייצג את ציבור העצמאים והעסקים הקטנים, אלא מייצג את התעשיינים ואת העסקים הגדולים. דרשנו ונילחם על כך שמדינת ישראל תישא בעלויות ימי הבידוד - אין דין מפעל תעשייתי עם 1,000 עובדים לדין מסעדה עם 10 עובדים שמרגע ש-5 מתוכם יצאו לבידוד נגזר על העסק להיסגר ו/או לחלופין להעסיק 5 עובדים אחרים. למעשה הנזק כפול בכל מקרה: או שהעסק נסגר ואין הכנסות ויש צורך לשלם את הבידוד, או שהמעסיק נאלץ לשלם פעמיים.

"באיזו מדינה מתוקנת גורמים לנזק כזה גדול לציבור העסקים הקטנים עוד בזמן הסגר? זו פשוט חוצפה מצד משרד האוצר, בימים אלה שחרב קריסת כל מגזר העצמאים והעסקים הקטנים נמצאת מעל ראשם בגלל מחדלים של האוצר, להוסיף חטא על פשע ולקבוע כי יאלצו לשלם גם את ימי הבידוד. מה עוד שבמשך 8 החודשים האחרונים מי שנאלץ לשאת בימי הבידוד הם המעסיקים בעלות של 3.3 מיליארד שקל."

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי ציין הבוקר עוד לפני ההסכם כי "אין דין מעסיק קטן כדין מעסיק גדול. עסק של 5 עובדים ששלושה מהם לא מגיעים הוא עסק סגור שמפסיד. מי יפצה אותו? האוצר צריך לשבת איתנו בנפרד. אנחנו לא נקבל את המתווה המדובר ולא נהסס לנקוט בכל הצעדים לרבות, ביטול ההסכמים הקיבוציים מול ההסתדרות".

רוית גרוס, צילום: דני שביט רוית גרוס | צילום: דני שביט רוית גרוס, צילום: דני שביט

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד התייחס לתגובות ארגוני המעסיקים, בהמשך להסכמות שהושגו בסוגיית ימי הבידוד, ואמר כי: "ההבנות שיחוקקו בסוגיית ימי הבידוד, גובשו בעקבות החלטת בג"צ שניתנה בחודש יולי בהמשך לעתירה בנושא שהוגשה על ידי התאחדות התעשיינים. הן הפנייה והן ההחלטה הותירו את העובדים חשופים בהיבט הכלכלי ובהיבט הבריאותי, תוך סיכון ממשי כי חוסר הוודאות שנוצר, עלול להוביל להפרת הוראות הבידוד".

לדברי בר-דוד, "ההבנות שהושגו בין הצדדים הן הבנות מאוזנות ואחראיות אך מעל הכול יש בכוחן לשמר את המרקם החשוב והעדין בין המעסיקים, העובדים והמדינה. לא נותר אלא להצר על כך שדווקא בתקופה קריטית למשק, המאבקים הפנימיים בין ארגוני המעסיקים ומגוון הקולות שעולים מהשטח, מכרסמים בקשר המשמעותי בין עובדים למעסיקים. נזכיר כי קשר זה הוא שהביא לא אחת להסכמים שעזרו לשמור על איתנות המשק. אנו תקווה כי ארגוני המעסיקים יתעשתו, ידעו להניח את המחלוקות בצד ולא יתנו למאבקי כוחות להכניע את עתידם של התעשייה והעסקים בישראל. באשר להסכמות שיחוקקו – אנו שבעי רצון מכך שהצלחנו להסדיר את הנושא באחריות תוך שמירה על ההסדרים המיטיבים".

מנכ"לית התאחדות התעשייה והמלאכה, רוית גרוס, מסרה כי "העסקים הקטנים קורסים, אין להם אוויר. הם לא מושכים לעצמם משכורות ובנוסף כעת הם אמורים לממן ימי בידוד - ימי בידוד שההתנהלות הכושלת של הממשלה והמדינה מביאה אותם לשיאים חדשים".

ההתאחדות המלאכה והתעשייה אשר מייצגת את בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, מסרה: "אנחנו מתכוונים להגיש בקשה לבית המשפט ולציין כי אנחנו מתנגדים להסכם הפשרה".

עו"ד ליאת תבל המייצגת את "סל" שירותי סיעוד (אחת העותרות) אמרה כי "המתווה שהציג משרד האוצר הוא מתווה רע שמגלגל מחדש את הנטל הכלכלי הכבד של ימי הבידוד לפתחם של העובדים והמעסיקים הקורסים. הבידוד הוא איננו המצאה ישראלית ובמדינות רבות בעולם המדינה נושאת בנטל הכלכלי שכרוך בו מתוך הבנה שמדובר במשבר כלכלי קשה ויש להטות שכם ולסייע ולא לברוח מאחריות. למשרד האוצר היו חודשיים לתקן את המצב הזה אבל הוא בחר לגרור רגליים ולגלגל את האחריות הלאה. אנחנו לא נסכים לבקשת האורכה".

לדבריה, "ההסכם עליו הודיע משרד האוצר נטול ביסוס משפטי שכן הוא סוכם עם גוף שאינו העותר הראשי בבג"ץ המדובר ואינו מייצג אף את כלל המעסיקים. מדובר במצב מוזר בו המדינה מנהלת סיג ושיח עם גוף שאין לו כל סמכות להגיע להסכמות בבג"ץ הזה. כמו כן, גם במישור המהותי מדובר בגוף שמייצג קומץ של מעסיקים גדולים ולכן לא פלא שהוא מיהר להגיע ל'הסכמות' על גבם של אלפי מעסיקים שהוא כלל אינו מייצג".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות