אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשנחזור לשגרה, אסור להפקיר את תעסוקת הגיל השלישי צילום: יורם בוזגלו

דעה

כשנחזור לשגרה, אסור להפקיר את תעסוקת הגיל השלישי

החזרה לשגרה שלאחר הקורונה תהיה בהדרגה וללא ספק תיתן עדיפות בשוק התעסוקה לצעירים מתחת לגיל 45. דווקא בשל תרחיש זה, זו הזדמנות לתקן את מחדלי העבר, להעלות את גיל הפרישה לנשים, יחד עם כלים לביטחון תעסוקתי

18.12.2020, 07:04 | ד"ר אמירה פז
התקשורת עוסקת רבות בימים אלה בחיסונים הקרובים ובהשלכותיהם על חזרה לשגרה. האופטימיים סבורים כי כבר לקראת קיץ 2021 נראה חזרה לשגרה בתחומי המסחר, המסעדנות, התיירות והמעבר בין ארצות, דבר שעשוי להביא להתאוששות מהקורונה הכלכלית המאיימת על עתידם של רבים. תאוריות שונות נכתבות באשר ללקחי שנת 2020 ומגפת הקורונה ועד כמה תהיה התנהגות האנושות פוסט קורונה שונה מזו שקדמה לה. אחד הנושאים החשובים שהקורונה הביאה למודעות הוא מצבם של בני הגיל השלישי והרביעי (אלה מבני הגיל השלישי שתפקודם ירוד ומוגבל). האם חזרה של המבוגרים מביננו לשגרה, ובעיקר לשגרת תעסוקה ברוכה ופעילה, אפשרית?

קראו עוד בכלכליסט

בישראל נהוג גיל פרישה מנדטורי וניתן לחייב כל עובד או עובדת לפרוש מעבודתם בגיל 67 גם אם אינם רוצים בכך. בפס"ד חשוב בעתירה המכונה בג"ץ הפרופסורים קבע בית המשפט כי גיל פרישה קבוע וידוע מראש יוצר ביטחון תעסוקתי לעובדים ונותן להם אופק לתכנן את חייהם. כמו כן, קביעה זו מאפשרת צדק בין-דורי משום שהחובה לפרוש פותחת את דלתות מקומות עבודה לדור הצעיר. יתרה מכך, יציאה לפנסיה בגיל מוגדר מונעת מעובדים מבוגרים את הצורך לעבור בדיקות מקצועיות להוכחת כשירותם בעת היותם בגיל מבוגר.

לא להזניח את בני הגיל השלישי. אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק לא להזניח את בני הגיל השלישי. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק לא להזניח את בני הגיל השלישי. אילוסטרציה, צילום: שאטרסטוק

בעשורים האחרונים, האוכלוסייה שעברה את גיל הפרישה גדולה ובריאה יותר מאי פעם ומהווה שיעור ניכר שהולך ועולה בחברה הישראלית ובמקומות העבודה. רבים מהמגיעים לגיל פרישה ממשיכים לעבוד לפחות מספר שנים לאחר הגיל המנדטורי. לעיתים רבות אלה הבוחרים להמשיך לעבוד עושים זאת מתוך תחושת סיפוק מהעבודה, רצון להישאר פעילים, עניין בעשייה ותחושה שעדיין יש בהם צורך. לסיבות אלה חשיבות רבה בשמירה על תפקוד תקין ומצב רגשי מאוזן אך לעיתים קרובות אלה לא הסיבות היחידות וגם לאילוץ הכלכלי חשיבות רבה בהחלטה להמשיך ולעבוד.

בישראל של היום, אחד מכל חמישה מבני הגיל השלישי חי בעוני וזהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD (ישראל וארה"ב "מובילות" על פי מחקר של מכון טאוב ב-2019). רבים מצליחים להימנע מעוני רק בזכות עבודה לאחר בפרישה, בין אם במשרה חלקית או מלאה, המאפשרת להם לכסות את הפער שנובע מקצבאות הזקנה הנמוכות והיעדר כיסוי פנסיוני מספק. עם פרוץ משבר הקורונה התברר תחילה כי למועסקים מעל גיל 67 אין זכאות לדמי אבטלה דבר שעורר חרדה רבה בקרב אלה שעובדים בשל כורח כלכלי. רק לאחר מחאה ורעש תקשורתי נוספו גם עובדים אלה למעגל הזכאים לדמי אבטלה אם הוצאו לחל"ת תחת תנאים והגבלות.

גם טרום הקורונה היה ברור כי המדיניות הממשלתית אינה ערוכה לכך שרבים מבני הגיל השלישי רוצים וצריכים להיות חלק משוק העבודה, אינה מעודדת תעסוקת מבוגרים, ובמקרים מסוימים אף מציבה להם מכשול. מחקרים מעידים כי תעסוקה רב גילאית (כמו תעסוקה מגוונת מגדרית) מעלה את הפריון ומשפרת את התוצאות העסקיות של ארגונים, קהילות ומדינות. בחזרה לשגרה שלאחר הקורונה אל לנו לשכוח את קבוצת בני הגיל השלישי גם בנושא תעסוקה ופרנסה. היציאה משיעורי האבטלה תהיה מן הסתם בהדרגה וללא ספק תיתן עדיפות בשוק התעסוקה לצעירים מתחת לגיל 45. דווקא בשל תרחיש זה, זו הזדמנות לתקן את מחדלי העבר, להעלות את גיל הפרישה לנשים ואת גיל הפרישה המנדטורי, יחד עם כלים לביטחון תעסוקתי כמו עידוד מעסיקים להמשך העסקת מבוגרים והכשרות לבני הגיל השלישי המותאמות לשוק העבודה הנוכחי. אסור לנו לשכוח את הראיה הרחבה בשוק התעסוקה שתאפשר בטווח הארוך יציאה מהמשבר הכלכלי לכל הגילים ותאפשר את השינוי שלו אנשי המקצוע מייחלים כבר שנים רבות.

ד"ר אמירה פז היא גרונטולוגית ומנכ"לית חברת בשיבה בריאה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות