יותר מבמערכת הביטחון: בבריאות מרוויחים הכי הרבה - 19 אלף שקל

שתי בשורות גדולות מעניק פרק הבריאות בדו"ח הממונה על השכר לשנת 2019 שהגיש היום הממונה על השכר, קובי בר נתן. הראשונה חיובית ומנחמת - דווקא בעיצומה של מגפה חסרת תקדים שבה אנשי מערכת הבריאות נושאים בעול, המסמך מוכיח כי עובדי מערכת הבריאות מוערכים מאוד ולכן גם המתוגמלים ביותר בשירות הציבורי.

על פי הנתונים, השכר הממוצע במערכת הבריאות הוא הגבוה ביותר בשירות הציבורי - 18,990 שקל - ועקף את השכר במערכת הביטחון שעמד על 18,261 שקל, זו השנה השנייה ברציפות. מדובר בשכר ממוצע שגבוה בכ-48% מהשכר הממוצע של כל המשק. יתרה מזו, 81% מכלל עובדי מערכת הבריאות מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק. לא פחות חשוב: כל עובד שני במערכת הבריאות (53%) מרוויח יותר מ-15 אלף שקל.

השכר הכי גבוה במערכת הבריאות | צילום: מיקי נועם אלון

השירות הציבורי השכר במגזר הציבורי גבוה בכ-23% מבמגזר הפרטי לפי דו"ח הממונה על השכר ל-2019, השכר החודשי הממוצע במגזר הציבורי עמד על 13.3 אלף שקל, לעומת 10.8 אלף בפרטי. זאת למרות היקף עבודה ממוצע של 44.8 שעות שבועיות לעומת 42.8 שעות; הוצאות השכר הישיר עמדו על 194 מיליארד שקל - 50% מתקציב המדינה ועלייה של 5.2% לעומת 2018 אתי אפללולכתבה המלאה

בעשור האחרון גדל השכר במערכת הבריאות בשיעור הגבוה ביותר מכלל המערכות - 135%, זאת לעומת 119% בכלל המשק ו-108% ממדד המחירים לצרכן (המשקף את האינפלציה), כך ששכרם של הצוותים במערכת הבריאות הוא זה שהגדיל הכי הרבה את כוח הקנייה שלהם.

שכר הרופאים והאחיות הוא השכר הגבוה ביותר בכל המערכת - יותר מ-37 אלף שקל בממוצע למשרת רופא/ה ויותר מ-20 אלף שקל למשרת אח/ות. עוד עולה כי בעשור האחרון גדל מספר המשרות במערכת הבריאות בשיעור הגבוה ביותר בשירות רק אחרי מערכת החינוך - שיעור חד של 26% לעומת ריבוי טבעי של 17% (גידול האוכלוסייה), כאשר רוב עובדי מערכת הבריאות הממשלתית עובדים בשיעורי משרה גבוהים.

אלא שלצד הנתונים המעודדים, עולה תמונה מטרידה שמחייבת תיקון: מערכת הבריאות מחוללת אי-שוויון מאוד גדול בכמעט כל רובד שניתן לבחון, מה שמביא למסקנות שתוספות השכר שייקבעו בחודשיים הקרובים חייבות להיות מיועדות "לסגור" את הפערים שנפערו בעשור האחרון. ראשית כל, מערכת הבריאות הממשלתית היא המערכת שבה פערי השכר המגדריים הם הגבוהים ביותר (27%), זאת לעומת מערכת החינוך שבה הפערים עומדים על 6% בלבד.

מורה ותיק לעומת מורה צעיר עלייה בשכר המורים ל-12 אלף שקל; מורה מתחיל - מתחת למינימום על פי דו"ח הממונה על השכר, שכר מורה ותיק עמד ב-2019 על כ-12 אלף שקל, יותר מכפול משכר מורה חדש שעמד על 5,200 שקל. הדו"ח יוצא לראשונה למלחמה בלוח החופשות ההזוי של המורים. ישראל היא המדינה עם מספר ימי הלימודים הגדול ב-OECD, זאת כשלמורים יש 96 ימי חופשה בשנה. בן דוד: העומס על המורים בלתי נסבל שחר אילןלכתבה המלאה

מטרידים במיוחד הם הפערים בקרב רופאים - ראשית כל, השכר הממוצע בקרב רופאים הוא כפול מהשכר הממוצע בקרב כלל עובדי מערכת הבריאות (יותר מ-37 אלף שקל לעומת כ-19 אלף שקל). יתרה מזו, הפער בין השכר הממוצע לבין השכר החציוני של רופאים – הנחשב לאחד המדדים העיקריים למדידת אי-שוויון בקרב קבוצה כלשהי - הוא הגבוה ביותר בכל המערכת ובפער עצום ועומד על 26%.

ועוד זווית מאותו אי-שוויון: השכר הממוצע בקרב העשירון התחתון של הרופאים עומד על כ-16.2 אלף שקל לעומת 79.1 אלף שקל השכר הממוצע בעשירון העליון - פי 4.9. יתרה מזו, השכר הממוצע של העשירון העליון של הרופאים הוא כפול מהשכר הממוצע בעשירון העליון בקרב רוקחים (38.3 אלף שקל) שהיא הקבוצה המדורגת שנייה - אחרי הרופאים - בדירוג העשירונים העליונים העשירים במערכת הבריאות.

כאשר מנסים להבין איך נוצרו הפערים האלו, כדאי לחזור לתחילת העשור, לסכסוך העבודה בין המדינה לרופאים שהסתיים בהסכם השכר שנחתם ב-2011. לפי הנתונים, שכר הרופאים המומחים (הבכירים) גדל ב-2019-2009 ב-83% (!), זאת לעומת גידול מצטבר של 44%-46% בשכר סטאז'רים ומתמחים ללא מענק – כאשר האינפלציה המצטברת באותה תקופה עמדה על 9% בלבד. הממונה על השכר ביצע סימולציות שכר בקרב אותם רופאים שנכנסו למערכת ב-2010.

ייתכן כי הפערים הללו הם אלו שמסבירים מדוע במערכת הבריאות שיעור העובדים בסכסוך עבודה (דרישות שישפרו תנאי העסקה לרבות שכר) הוא הגבוה ביותר בכל שירות המדינה אחרי רשות המסים.