אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אריה עובדיה הלך שבי אחר חלום האקזיט אך סיים בכינוס נכסים צילום: עמית שעל

אריה עובדיה הלך שבי אחר חלום האקזיט אך סיים בכינוס נכסים

השועל הוותיק של שוק ההון, בעבר יו"ר הפניקס ודירקטור במיטב החברות במשק, השקיע בסטארט־אפים בתקווה שאחד מהם יספק את הסחורה; בדרך נטל הלוואות, ערב להן אישית וגלגל אותן — עד שצבר חובות של 80 מיליון שקל; עכשיו מוצעות למכירה מניותיו בדסטיני אחזקות; בין נושיו: הבנקים הגדולים ומאיר חברה למכוניות של יעקב שחר וישראל קז

18.02.2021, 08:14 | עמיר קורץ

אריה עובדיה הוא אחד השמות המוכרים בשוק ההון. הוא כיהן בעבר כיו"ר הפניקס, כמנכ"ל דובק וכחבר מליאת רשות ניירות ערך, ייעץ פיננסית לחברות המובילות במשק, ליווה עסקאות ענק (מיזוג שטראוס־עלית, למשל), ברר בסכסוכים, שיערך נכסים (למשל, של משפחת ורטהיים והאחים עופר), וישב בשורה ארוכה של דירקטוריונים.  

קראו עוד בכלכליסט

אולם כיום, מתחת לרדאר, הוא נמצא בהליך פשיטת רגל כתוצאה ממערבולת חובות של יותר מ־80 מיליון שקל. זו נגרמה בשל השקעות כושלות בכמה חברות סטארט־אפ, שכשלו בזו אחר זו. 

עובדיה, ששימש ערב בפני בנקים וגורמים פרטיים למימון שהם הזרימו לחברות, נותר חייב עשרות מיליוני שקלים שלא הצליח לפרוע. בעקבות זאת מונו לו מנהל מיוחד לכל נכסיו וכונס לנכס העיקרי שבבעלותו — מניות בחברת דסטיני אחזקות הפרטית (7.17%), העוסקת בנדל"ן מניב ויזמי בארץ ובחו"ל באמצעות חברות־בנות.

דסטיני אחזקות גם מחזיקה (באמצעות דסטיני גלובל) ב־93.7% ממניות גירון פיתוח ובניה, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה בתל אביב. המנהל המיוחד עו"ד אדי לזר וכונס הנכסים עו"ד פיני יניב ממשרד מיתר מעמידים למכירה, בימים אלה, את המניות האלה, בתקווה להכניס לקופת הכינוס עשרות מיליוני שקלים.

עובדיה. הבקשה להסדר נושים סורבה, צילום: עמית שעל עובדיה. הבקשה להסדר נושים סורבה | צילום: עמית שעל עובדיה. הבקשה להסדר נושים סורבה, צילום: עמית שעל

למרות מרכזיותו של עובדיה (73) בשוק ההון, הסתבכותו החריפה לא היתה פומבית עד כה, אף שכבר בסוף 2017 הוגשה נגדו בקשת פשיטת רגל, ובפברואר 2018 ניתן צו כינוס לנכסיו. עובדיה חויב אז להזרים סכום פעוט של 500 שקל בחודש לקופת הכינוס ולהגיש דו"חות כספיים חודשיים.

עו"ד לזר, שמונה בידי בית המשפט לנאמן כלל נכסיו של עובדיה, ערך חקירות של עובדיה ורעייתו זהבה, המתגוררים ברעננה, וניסח תסקיר נרחב המפרט חובות עתק שהוא צבר בהיקף של 82.2 מיליון שקל — זאת נכון לשנת 2019 על פי סכומי התביעות המצטברים שהגישו נגדו 10 נושים. החובות נצברו עקב אותן הלוואות שנטל עובדיה כדי להשקיע בחברות ההייטק, או בעקבות ערבויות אישיות שנתן לבנקים ולגורמים פרטיים שמימנו את החברות.

החוב למאיר מובטח במניות

אריה עובדיה אריה עובדיה אריה עובדיה

הנושים הגדולים של עובדיה, לפי הדו"ח של המנהל המיוחד מ־2019, כוללים את מאיר חברה למכוניות ומשאיות, שבבעלות יעקב שחר וישראל קז, שהיתה בעלת השליטה בהפניקס בתקופת כהונתו של עובדיה כיו"ר, ואשר הגישה נגדו תביעת חוב על 26.5 מיליון שקל; בנק דיסקונט — 17.2 מיליון שקל; מזרחי טפחות — 10.2 מיליון שקל; בנק הפועלים — 2 מיליון שקל (החוב הזה הוחזר בינתיים, באמצעות מכירת מניות באחת מחברות ההייטק ששועבדו לטובת תשלום החוב); קופת התגמולים של אל על — 4 מיליון שקל; מאקסטק השקעות — 4.3 מיליון שקל; מאקסטק טכנולוגיות — 12 מיליון שקל; דסטיני השקעות — 737 אלף שקל; אמפא קפיטל — 3.1 מיליון שקל; וחוב נטען של 1.9 מיליון שקל ליורם תוינה, שהיה הראשון להגיש נגדו את התראת פשיטת הרגל.

ביתם של אריה וזהבה עובדיה ברעננה. הבית רשום על שמה, צילום: יריב כץ ביתם של אריה וזהבה עובדיה ברעננה. הבית רשום על שמה | צילום: יריב כץ ביתם של אריה וזהבה עובדיה ברעננה. הבית רשום על שמה, צילום: יריב כץ

אלה סכומי תביעות החוב שהגישו הנושים, ואילו על פי דו"ח עדכני של המנהל המיוחד, שהוגש בחודש שעבר, החוב הכולל הנתבע עומד על 80.2 מיליון שקל. עוד מצוין בדו"ח כי תביעות החוב אושרו עד כה בבית המשפט באופן חלקי. 25.5 מיליון שקל אושרו בדין רגיל, ועוד 21.7 מיליון שקל הם סכומים מובטחים, שאושרו לנושים שהלוואתם היתה מגובה בבטוחה, כמו חברת מאיר (שעובדיה שעבד לטובתה מניות דסטיני) ובנק דיסקונט (שקיבל שעבוד על מניות חברת מנטיסויז'ן).

היות שהחוב לחברת מאיר מובטח בשעבוד על מניות עובדיה בדסטיני אחזקות הפרטית (7.17%), מעמידים בימים אלה הכונס והמנהל המיוחד את המניות האלה למכירה במחיר מינימלי של 32 מיליון שקל, ואת ההצעות יש להגיש עד אמצע מרץ. על פי חוות דעת של מומחה כלכלי, שמונה להעריך את שווי מניותיו של עובדיה בדסטיני, מדובר ב־47.6-40.4 מיליון שקל.

בקשר לאחזקתו של עובדיה בדסטיני מציינים הכונס והמנהל המיוחד בפנייתם לבית המשפט, כי לבעל השליטה בחברה ושותפו של עובדיה, אבי רויכמן, יש אינטרס לרכוש אותן במחיר הנמוך יותר, בעוד האינטרס שלהם הוא למקסם את הרווח מהמכירה עבור הנושים. עוה"ד לזר ויניב מוסיפים כי שווי מניות עובדיה בדסטיני עבור רויכמן גבוה יותר, היות שאין צורך לבצע הפחתה עבורן בשל היותן מניות מיעוט, או אז שוויין הוערך בידי המומחה ב־59.5-53.8 מיליון שקל.

בתסקיר מ־2019 ציין עו"ד לזר כי הסתבכותו הכלכלית של עובדיה החלה, לדבריו, בשנת 2008, כשהשקיע כספים בחברות הייטק והיה ערב להלוואות שנטלו. לדברי עובדיה, הבנקים עצרו את התהליכים, ורוב חובותיו נובעים מהערבויות שנתן. גורמים בשוק ומקורבים לעובדיה, שאיתם שוחח "כלכליסט", שופכים גם הם אור על הסתבכותו.

"הוא כלכלן מוכשר, שרצה להשקיע בסטארט־אפים בשלב הסיד שלהן (השלבים המוקדמים), בעיקר כאלה שעסקו בציוד תקשורת. כספי ההלוואות הועברו לחברות, ואף שקל לא נכנס לכיסו", סיפר אחד ממקורביו והוסיף כי אחת החברות של עובדיה, מנטיסויז'ן, פיתחה מערכת תקשורת, שנעשה בה שימוש בתאילנד, במהלך ההצפות הגדולות שם לפני שנתיים, וסייעה בכך להציל אנשים וילדים. "הוא השקיע בכעשר חברות, שחלקן נסגרו עם השנים. סטטיסטית, אם עובדים עם עשר חברות, בסוף משהו מצליח, ולכן היו לו שאיפות גדולות לכך שחלק מהחברות יתרוממו, ואולי הוא יעשה אקזיט. אך החלום התנפץ".

בעלי מאיר חברה למכוניות. (מימין) יעקב שחר וישראל קז , צילום: עוז מועלם, אוראל כהן בעלי מאיר חברה למכוניות. (מימין) יעקב שחר וישראל קז | צילום: עוז מועלם, אוראל כהן בעלי מאיר חברה למכוניות. (מימין) יעקב שחר וישראל קז , צילום: עוז מועלם, אוראל כהן

גם גורם בשוק ההון, שמכיר את פעילות עובדיה, מאשר את הדברים: "היו כל מיני דברים שאריה בנה עליהם, וחברות הייטק שהוא חשב שיש להן סיכוי טוב. אבל הן נקלעו לקשיים ולא התפתחו כמו שהיו אמורות להתפתח, והעסק נתקע. וכשהעסק נתקע, ויש לך חובות בחוץ שעומדים ותלויים, והלוואות שצריך להחזיר, ואתה בנית על הצלחה של החברות — אתה בבעיה.

"הוא חשב כל הזמן שיצליח, בכל זאת, ליצור מצב שאחת החברות תתפתח, ואולי יצליח למכור אותה ולממש, וכך להחזיר את הכספים, אבל זה לא צלח. היו דווקא חברה או שתיים שהתפתחו לא רע, והוא המשיך להאמין בהן גם אחרי שהחלה כל התסבוכת. באחת החברות כבר היו משקיעים מסין על הפרק. הוא האמין שיוכל להגיע להסדר בבית המשפט, והגיש הצעה להסדר נושים. אבל אז פרצה הקורונה, הבריחה את המשקיעים ונסתם הגולל".

לא שיתף פעולה בחקירת המנהל המיוחד

עובדיה, כך מבהיר התסקיר מ־2019, לא שש בתחילת הדרך לשתף פעולה עם המנהל המיוחד עו"ד לזר. הוא התחמק, כך נטען, מקבלת כתבי בית דין בתיק עד למועד צו הכינוס, וגם לא השיב להתראת פשיטת הרגל שנמסרה לו עוד ב־2017. עוד ציין לזר, כי לאחר שנמסרה לו התראת פשיטת הרגל, ולפני מתן צו הכינוס, מכר עובדיה מניות בשווי של כ־10 מיליון שקל, שהחזיק במנטיסויז'ן, בכמחצית משווין, והעביר מניות נוספות לאחזקה בנאמנות, כביכול כבטוחה לתשלום פיצוי מוסכם. המנהל המיוחד טען כי "אירועים אלה עולים, לכאורה, כדי הברחת נכסים". בנוסף, עובדיה כלל לא התייצב לדיון בבקשת פשיטת הרגל, וצו הכינוס ניתן בהיעדרו.

בהמשך ציין המנהל המיוחד, כי לאחר מתן צו הכינוס עובדיה לא התייצב לחקירה נוספת ולא המציא דו"חות ומסמכים שהתבקש. הוא טען אז, שעובדיה משתף פעולה עם ההליך באופן חלקי בלבד, וגם זאת רק לאחר בקשות חוזרות ונשנות ובקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. גם לגבי אשתו, זהבה עובדיה, ציין עו"ד לזר כי שיתוף הפעולה שלה היה חלקי, וכי לא נענתה לבקשה להמצאת מסמכים מהותיים, שיאפשרו להתחקות אחר התנהלותו הכספית הזוג.

"עובדיה מתנהל בהליך בחוסר תום לב", טען המנהל המיוחד, "מתחמק ככל יכולתו מהמצאת מסמכים, וממציא מסמכים באופן חלקי רק כאשר חרב המאסר מונחת על צווארו, ואינו מקיים את חיוביו בהליך".

אולם מאז, כך מתברר, החל עובדיה לשתף פעולה, במטרה לקדם את תשלום חובותיו ולהגיע לפתרון. "הנאמן החזיר אותו לתלם וכיום הוא משתף פעולה", אמר גורם המעורב בתיק.

עובדיה לא הוכרז עד היום כפושט רגל, שכן לעו"ד לזר, לנושים וגם לעובדיה עצמו היה חשוב שיוכל להמשיך לכהן בדירקטוריונים השונים, כדי לקבל מהם משכורת ולהתחיל לפרוע את חובותיו. הכרזה עליו כפושט רגל לא היתה מאפשרת לו זאת בעקבות הגבלה בחוק. בעבר קיבל עובדיה מאותם דירקטוריונים, לפי דו"חות שהגיש לנאמן, שכר של כ־100 אלף שקלים בחודש. כיום, ככל הידוע, שכרו מהדירקטוריונים נמוך יותר, והחשש בסביבתו הוא "שאנשים לא יתלהבו מכך שיכהן כדירקטור, כאשר מתנהלים מולו הליכים כאלה בבית המשפט".

הנאמן ציין בתסקיר כי מהדו"חות הכספיים של גירון עולה כי עובדיה מקבל מהחברה דמי ניהול בסדר גודל של כ־800 אלף שקל בשנה. עוד ציין כי בתקופה שבה ניתן צו הכינוס שילמה גירון דיבידנד של 40 מיליון שקל, שחלקו של עובדיה (המחזיק בשרשור בכ־7% מגירון) הוא כ־2.8 מיליון שקל.

מדובר גם במכה תדמיתית למי שבמשך שנים נמנה עם ה"דירקטורים הסדרתיים" שישבו במקביל בחברות רבות. הוא עדיין מכהן כדירקטור בבזן ובמפעלים פטרוכימיים, וגם כיו"ר גירון פיתוח ובניה, ועד סוף 2020 היה דירקטור בשטראוס. בנוסף הוא משמש דירקטור בכמה חברות פרטיות, שבהן יש לו אחזקות. בדו"ח המנהל המיוחד צוין כי היתה לעובדיה, במהלך השנים, זיקה ללא פחות מ־77 חברות במשק, שבהן החזיק במניות או שימש בתפקידי ניהול.

חלק מהחובות הם בני 20 שנה

התיק עב הכרס, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, כולל מאות מסמכים, ומהם עולה כי חובותיו הולכים אפילו שני עשורים לאחור. כך, למשל, החוב לדיסקונט והפועלים הוא משנת 2000, והחובות למזרחי טפחות ולמאיר הם מ־2011. כבר בהסכם ההלוואה בגובה 15 מיליון שקל נושאת הריבית, שעליו חתם עובדיה עם חברת מאיר, הוא הצהיר על חובות לבנקים ולגופים פרטיים בהיקף של 41 מיליון שקל. ההלוואה היתה אמורה לאפשר לו, בין השאר, "לגלגל חובות", ולכסות למשל חוב לבנק מזרחי טפחות, כדי להסיר עיקולים שהוטלו עליו בשל חובותיו וחובות חברות ההייטק, שבהן השקיע במימון הבנק.

גורמים בשוק, המכירים את התנהלותו של עובדיה, מספרים על דפוס של "גלגול חובות", שאפיין את אופן השקעתו בחברות ההייטק, תוך שהוא ממשיך, לדבריהם, להאמין כי בסופו של דבר ההשקעה תשתלם, ולפחות אחת מהחברות תניב לו את הפירות המיוחלים. אך המציאות טפחה על פניו. "זה לא היה תלוי בו, אלא בגורל החברות", מסנגר אחד ממקורביו. אך גם הוא יודע כי במבחן התוצאה עובדיה, ששמו הלך לפניו כיועץ פיננסי ממולח, נכשל.

אנשים שמכירים את עובדיה היטב היו בהלם אתמול לאחר שנחשף באתר "כלכליסט" עומק הבור שלו. "הוא איש שמדבר בשקט ומהר, ונראה לך גאון. אחד שיודע על מה הוא מדבר. זה השם שהיה לו בכל המקומות, לכן זה הלם גדול לראות את עומק הבור שאליו הכניס את עצמו", אומר מכר שלו, "העובדה שהאיש השקיע כספים בתחום ההון סיכון, שכשמו כן הוא, רווי סיכון — לא מהון עצמי אלא מהלוואות שלקח וגלגל — זה בלתי נתפס".

במסגרת ההליכים נגדו הציע עובדיה, באמצעות עורך דינו שאול ברגרזון, הסדר נושים, אולם ההצעה שהוגשה בסוף 2018 לא התקבלה. בהצעתו להסדר חתם עובדיה על תצהיר שפירט מעט את הסתבכותו: "אני כלכלן, שהשקיע בשנים האחרונות במיזמים בתחום ההייטק, בין בכספים ובין בערבויות אישיות", הוא כתב. "ונקלעתי להליכי פשיטת רגל עקב השקעות שלא צלחו וערבויות אישיות שנתתי להבטחת התחייבויות לגורמים שונים. בהתאם לתביעות החוב שהוגשו על ידי נושיי, חובותיי הנטענים עומדים על סך של כ־79 מיליון שקל נכון למועד צו הכינוס".

בהסדר הציע עובדיה לקופת המנהל המיוחד 80% משכר הדירקטורים שיקבל, והיתרה תשמש אותו למחייתו. כמו כן הציע להזרים כספים שיתקבלו מחברות הייטק שהוא מחזיק במניותיהן ואשר אינן משועבדות לצדדים אחרים או לטובת המלווים שלו, בין על ידי קבלת דיבידנד ובין באמצעות מימוש המניות בדרך אחרת. בנוסף, הציע כספים שיתקבלו מכוח הלוואה ומתקבולים שיתקבלו בקופת המנהל המיוחד מאת צדדים שלישיים.

לדברי עובדיה, "הצעת ההסדר עדיפה בכל פרמטר על חלופת פשיטת רגל, שכן תותיר סכומים ניכרים העולים על הסכומים שישולמו בפשיטת רגל לכל הנושים. ככל שאוכרז כפושט רגל, לא אוכל לשמש עוד כדירקטור". המנהל המיוחד דחה את הצעת ההסדר וטען בפני בית המשפט כי היא לא ראויה, וכי נפלו בה כשלים רבים — וההצעה נדחתה.

 כונס הנכסים עו"ד פיני יניב, ובא כוחו של עובדיה עו"ד שאול ברגרזון , צילום: תומר יעקבסון, יובל חן כונס הנכסים עו"ד פיני יניב, ובא כוחו של עובדיה עו"ד שאול ברגרזון | צילום: תומר יעקבסון, יובל חן  כונס הנכסים עו"ד פיני יניב, ובא כוחו של עובדיה עו"ד שאול ברגרזון , צילום: תומר יעקבסון, יובל חן

מאז המשיך הנאמן לפעול למימוש נכסים של עובדיה ולהזרמת כספים לקופת הכינוס. בסך הכל הוא הצליח לשים יד על קצת יותר מ־3 מיליון שקל, בין השאר משכר הדירקטורים שהזרים עובדיה וממימוש נכסים פיננסיים שלו. בינואר האחרון הוא הגיש בקשה לחלק דיבידנד ביניים לנושים הרגילים בגובה 12% מהסכומים שאושרו להם בתביעות החוב שהגישו, מהכספים שנמצאים בקופת הפש"ר, שבה כיום 3.2 מיליון שקל.

הנאמן גם ניהל מול עובדיה ורעייתו הליך שבו ביקש לממש את בית המגורים שלהם ברעננה, ואף הוצא לו צו איסור דיספוזיציה בנכס (צו איסור פעולה). אולם, היות שהנכס רשום על שם זהבה עובדיה מאז נרכש ב־2003, נתקל הנאמן בקשיים להוכיח את זכויות הבעל על הבית. לבסוף, בהליך גישור סיכמו הצדדים כי זהבה עובדיה תעביר כ־300 אלף שקל לקופת הכינוס, ובכך יסולקו כל הטענות בנושא הבית. כעת, תולים הנושים את עיקר תקוותם במכירת אחזקותיו של עובדיה בחברת דסטיני.

עו"ד שאול ברגרזון, המייצג את עובדיה, מסר בתגובה: "בזמנו הגשנו בקשה להסדר נושים, שנדחתה. בהמשך, לצערנו, יצרה לנו תקופת הקורונה קושי רציני והשפיעה על חברות ההייטק ואפשרות הצלחתן. אנו מתכוונים בקרוב להציע הסדר נוסף לבית המשפט, בהתחשב באירועים שארעו בתקופת הקורונה. יצוין כי אנו משתפים פעולה עם כל פעולות המנהל המיוחד והכונס, מעבירים את כל האינפורמציה המבוקשת, ולא התנגדנו לשום מהלך. הביקורת שכתב המנהל המיוחד על התנהלותו של עובדיה היתה אולי רלוונטית בתחילת הדרך, אך מאז הוא משתף פעולה באופן מלא עם כל ההליכים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות