אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוזר לטריקים השחוקים: האמת מאחורי הסיפורים של מר כלכלה צילום: יובל חן

בחירות 2021

חוזר לטריקים השחוקים: האמת מאחורי הסיפורים של מר כלכלה

קמפיין הבחירות מסתיים וראש הממשלה עוטה שוב את הגלימה של "מר כלכלה" - אבל בדיקה מלמדת שאין הרבה כיסוי לאמירות ולהבטחות של מי שכבר 12 שנה יכול היה לעצב את הכלכלה הישראלית כרצונו

16.03.2021, 06:55 | אדריאן פילוט

בישורת האחרונה של קמפיין הבחירות, כאשר הזמן דוחק וחייבים לבחור נושא ולרכוב עליו בכל הכוח, לא פלא כי בנימין נתניהו שוב בוחר להתחפש ל"מר כלכלה".

הקלף הזה הצליח לו בעבר, והוא מנסה אותו גם הפעם. עכשיו מה שעומד על כף מאזניים אינו רק גורלו הפוליטי אלא גם גורלו האישי והמשפטי. נתניהו מנסח מסרים מאוד ברורים: "אני אזניק את הכלכלה", ו"כמו שהצלתי אותכם מהקורונה הבריאותית אציל אותכם מהקורונה הכלכלית". בנאומים האחרונים, בהם הוא משקיע את רוב מאמציו וזמנו, הוא מפזר ניתוחים, הבטחות, כמו גם את האידיאולוגיה ואת האני מאמין שלו. בדקנו מה מכל בליל האמירות - למשל, בשידור ישיר בפייסבוק ביום ראשון השבוע - מחובר למציאות, ומה נותר בגדר סילופים או אגדות אורבניות. אגדות שכבר העלו בעבר את נתניהו לשלטון.

קראו עוד בכלכליסט

"פעמיים הצלתי את כלכלת ישראל. ב־2003 כשר אוצר וב־2009 כראש ממשלה"

גם אם נניח שהטענה נכונה, כדאי לשים לב איך נתניהו עשה זאת. הן ב־2003 והן ב־2009, בשני המקרים הגיע נתניהו אחרי שיא המשבר, וקבע סדר עדיפויות ברור. הוא קיצץ בהוצאה הממשלתית - ב־2003 בשכר וב־2009 בדמי הבראה - וביצע רפורמות מבניות משמעותיות.

ב־2009 הוא גם הקים שולחן עגול עם המעסיקים וההסתדרות ואף העביר לראשונה תקציב דו־שנתי כדי להוריד את אי־הוודאות במשק. את שני הדברים האלה נתניהו חדל לעשות בסיבוב האחרון: לא תקציב מדינה, לא תוכנית כלכלית, לא רפורמות, לא קיצוצים, ולא סדר עדיפויות.

"השמן והרזה - אתם זוכרים? הפחתת מסים, כמה הייתי צריך להתווכח על זה. כי ככל שמורידים את המס הגבוה מעודדים אנשים לעבוד ורף התקבולים עולה"

ברמות מיסוי של 100% - כמו בכלכלות קומוניסטיות או סוציאליסטיות ללא יוזמה פרטית - שחרור וליברליזציה של שווקים תרמה תרומה אדירה לפיתוח וצמיחה כלכלית.

אך ישראל – שיאנית בהפחתות מסים בשני העשורים האחרונים - איננה מדינה שכזו אלא להיפך. לפי נתונים עדכניים של ה־OECD, היקף תשלום המסים בהינתן גודל הכלכלה, מראים שישראלים משלמים מעט מסים ביחס לקבוצת מדינות הייחוס שלהם. יחס ההכנסות ממסים כאחוז מהתוצר הממוצע של ה־OECD שעומד על יותר מ־34%, לעומת 31% בישראל. יתרה מזו, ההוצאה האזרחית של ישראל - הוצאה ממשלתית בניכוי הוצאות הביטחון ותשלומי ריבית על החוב - היא נמוכה משמעותית: סביב 32% תמ"ג לעומת יותר מ־40% ב־OECD, בחלק התחתון של הטבלה. הסיבה לכך ידועה, משקל הוצאות הביטחון הוא הגבוה ביותר במערב, כשאל התייעלות מערכת הביטחון נתניהו לא מעז להתייחס.

 

עוד כסף מהליקופטר, שוב הפחתות מסים התוכנית הכלכלית של נתניהו אחרי שנה של מגיפה ושל המיתון הקשה ביותר שידע המשק, מבטיח רה"מ נתניהו לחלק עוד 15 מיליארד שקל, מעבר ל-208 מיליארד שכבר הוקצו לתוכניות הקורונה. רוב הסכום יועד למענקים לכל אזרח - צעד שהוכח כלא יעיל וגם הצעדים האחרים לא קשורים למצב הפיננסי של המדינה אדריאן פילוטלכתבה המלאה

"טיפלתי כבר בגירעונות גרועים מאלו"

זה לא נכון עובדתית. נתניהו אכן טיפל בגירעונות קשים - שאת רובם הוא יצר במו ידיו - אבל לא עם גירעון של 11.7% תמ"ג השווה כ־160 מיליארד שקל. מדובר בגירעון עתק. ומה שהיה נכון לעבר לא חייב להיות נכון לגבי העתיד. נתניהו הראה קשיים חסרי תקדים בטיפול בגירעון בשנים האחרונות, עוד לפני משבר הקורונה. לפי נתוני ה־OECD, הגירעון המנוכה מחזור - גירעון מבני שמנכה את ההוצאות החד־פעמיות ואת ההכנסות החד־פעמיות - עמד ערב תחילת הקורונה על 3.7% תמ"ג, השלישי בגודלו ב־OECD. הממוצע בארגון עמד על 0.6% מהתמ"ג בלבד.

בחינה של נתונים על פני זמן מראה כי נתניהו איבד את השליטה, שכן בין השנים 2017-2015, אותו גירעון מנוכה מחזור עמד על 1.3% תמ"ג בלבד. ב־2018 זינק ל־3.3% תוצר וכבר שנה אחרי טיפס ל־3.7% תוצר, כאמור. יתרה מזו, באוצר ובבנק ישראל סבורים כי הגירעון המבני של ישראל הוא כבר יותר גבוה מ־4% ויש כאלו שטוענים כי הוא מתקרב ל־5% תמ"ג.

חיסוני קורונה. ערבוב בין כלכלת בריאות לכלכלת בחירות, צילום: יאיר שגיא חיסוני קורונה. ערבוב בין כלכלת בריאות לכלכלת בחירות | צילום: יאיר שגיא חיסוני קורונה. ערבוב בין כלכלת בריאות לכלכלת בחירות, צילום: יאיר שגיא

החשיבות של הגירעון מנוכה מחזור שהוא יודע לנטרל את רעשי הרקע הנובעים ממחזור העסקים ומתרכז בהוצאות ובהכנסות הקבועות ללא קשר לגאות ולשפל זמניים ונסיבתיים. אם לא די בכך, גם בחינה של הנומרטור מראה איבוד שליטה. במחצית השניה של 2018 ההתאמות הנדרשות - קיצוצים והעלאות מסים - לשנת 2021 נאמדו ב־6.6 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2019 הסכום טיפס ל־20 מיליארד שקל, במחצית השנייה של 2019 דובר כבר על 27 מיליארד שקל, ובתחילת הקורונה הסכום טיפס ל־62 מיליארד שקל.

"ישראל צמחה בקצב של 5% בשנה, קצב עצום, והפכנו אותה לאחת הכלכלות המפותחות והמתקדמות ביותר בעולם"

ישראל צמחה בין השנים 2009 ל־2019 - עוד לפני הקורונה - בקצב של 3.5% בממוצע. אם מוסיפים את הקורונה מדובר על קצב של 3%. אם מורידים גם את הקורונה וגם את 2009 (שנת משבר בה נתניהו שלט רק בשלושות הרבעונים האחרונים), כלומר בהנחה גדולה מאוד - הקצב יעמוד על 3.7%. מדובר בשקר מיותר, שכן עדיין קצב שנתי שכזה בשנים שבהן נתניהו היה בשלטון, הוא מהמהירים במערב. ליתר דיוק, במקום השלישי במערב אחרי אירלנד ותורכיה. הממוצע ב־OECD עומד על 2.1%.

אלא שכמבקשים להשוות את קצב הצמיחה של ישראל לעומת שאר מדינות ה־OECD, יש לקחת כנתון את הצמיחה לנפש ולא את הצמיחה של התוצר הכללי, שכן לישראל שיעור הריבוי הטבעי הגבוה במערב ולכן התוצר בישראל גדל תמיד. כאשר בוחנים את הגידול בתוצר לנפש, ישראל יורדת למקום ה־14, עם שיעור ממוצע של 1.8%, מאוד קרוב לממוצע ב־OECD העומד על 1.5%.

"כמו שהבאתי חיסונים לקורונה של הבריאות ואף אחד לא העז להגיד לי זה כלכלת בחירות, כך לגבי הקורונה הכלכלית. רק יועצים משפטיים בשיא החוצפה ופוליטיקאים חסרי אחריות אומרים לי כלכלת בחירות"

במקרה הזה כדאי להיצמד להודעה לעיתונות של החשב הכללי באוצר מה־7 לחודש, בו הוא מתייחס למסגרת ההוצאות בגין התוכנית הכלכלית - קופסת קורונה. "מסגרת ההוצאה בשנת 2021 הינה בהיקף של כ־68.1 מיליארד שקל. כ־52.3 מיליארד שקל תכנון לשנת 2021 וכ־15.8 מיליארד שקל סכום היתרה מהסכום שהוקצה בשנת 2020, שיוקצה לאותם עניינים שלשמם הוקצה בשנת 2020".

במילים פשוטות, ישנה הקצאה של יותר מ־68 מיליארד שקל שאושרה על ידי ממשלה נבחרת שמכסה את כל ההוצאות של הקורונה לסיוע למערכת הבריאות, למובטלים, לעסקים ולכל הגופים. והיא בכלל לא קטנה ולא נופלת במאומה מזו של 2020. היוזמה ליצור רושם לפיו הממשלה הפסיקה או חדלה לסייע היא הטייה מכוונת שאין לה קשר למציאות.

יתרה מזו, ב־2021, לעומת 2020 אז הוקצה סכום דומה, החיסונים כבר עושים את שלהם והצורך לסיוע קטן דרמטית, קל וחומר אחרי שהמשק כולו נפתח. אם נתניהו היה רוצה להגדיל את הסיוע, הוא היה יכול לאשר תקציב ובמסגרתו להגדיל את המסגרות התקציביות.

"אומרים לי: העשירים נהיו יותר עשירים והעניים נהיו יותר עניים. זה לא נכון. אי־השוויון ירד לרמתו הנמוכה ביותר מזה 20 שנה. אין ניגוד בין כלכלת שוק שמנוהלת באופן אחראי לבין קיצוץ באי־שוויון"

עובדתית, מדד ג'יני הנמוך ביותר ב־20 שנים האחרונות נרשם ב־2000 (0.353), כאשר כבר ב־2018 מגמת הירידה נקטעה והמדד הזה עלה. לפי דו"ח העוני של ביטוח לאומי שפורסם לפני חודשיים, הוא שוב עלה ב־2019. אך חשוב מכך, למרות שמדד ג'יני הוא מדד חשוב לאי־שוויון, הוא לא היחיד והוא אינו חזות הכל. לאחרונה, יותר ויותר כלכלנים שמים דגש על סוגיית הקוטביות ולא על אי־שוויון בלבד. בהקשר הזה המצב גרוע ביותר ואף הידרדר. בדירוג בקטגוריה יחס בין הכנסות של העשירון ה־9 לתחתון, ישראל הידרדה למקום השני ב־OECD (אחרי ארה"ב של טראמפ) ב־2018 לעומת 2008, אז ישראל היתה במקום ה־5. היחס בין ההכנסות של העשירון האמצעי לתחתון הידרדה אף היא מהמקום ה־11 למקום השלישי. חשוב מכך: שיעור מקבלי השכר הנמוך בישראל הוא השלישי בגודלו במערב (יותר מ־22%) ושיעור מקבלי שכר גבוה הוא גם השלישי בארגון (מעל 28%), דבר המעיד על קוטביות גדולה. לפי דו"ח העוני של ביטוח לאומי, ההכנסות של החמישון העליון ב־2019 עלו יותר מהממוצע של מעמד הביניים וכלל המשק (1.8% ו־1.9% לעומת 1.7% בכלל המשק), וב־2020 הפגיעה בהכנסות בחמישון העליון היתה נמוכה מזו של מעמד הביניים - 1.7% ו־2.5% בשני העשירונים העליונים לעמת ירידה של 4% בחמישונים 5 ו־6.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ממחזר אמירות על הישגים שפג התוקף שלהם לפני זמן רב, צילום: יובל חן ראש הממשלה בנימין נתניהו. ממחזר אמירות על הישגים שפג התוקף שלהם לפני זמן רב | צילום: יובל חן ראש הממשלה בנימין נתניהו. ממחזר אמירות על הישגים שפג התוקף שלהם לפני זמן רב, צילום: יובל חן

"תראו איזו מהפכת תשתיות יש בארץ. מנופים, כבישים, רכבות, מהפכה"

מצבן של התשתיות בארץ השתפר, אך נותר מבין הרעועים במערב. לפי דו"ח של ה־OECD על ישראל, היקף מלאי תשתיות הליבה המעודכן ביותר עומד בישראל על כ־50% מהתמ"ג זאת לעומת 71% תמ"ג בממוצע בקרב מדינות ה־OECD. מדובר בפער עתק וזאת מבלי להתייחס לאיכות התשתיות. מדובר על כבישים, רכבות, תשתיות מים, חשמל ואנרגיה ועוד. יתרה מזו, ב־OECD מדדו את עוצמת הגודש בכבישים — לפי 1,000 רכבים לק"מ והתוצאה היא כי ישראל מדורגת ראשונה במערב עם 2,730 רכבים - מתוכם 1,998 מכוניות נוסעים - לעומת 774 בממוצע ב־OECD. כלומר, פי 3.5 יותר מכוניות לעומת הממוצע במערב. התוצאה היא פקקי ענק.

אעביר עוד חבילת סיוע של 15 מיליארד שקל מיד, כולל מענקים למשקי הבית. בארה"ב החבילה היא של 1.9 טריליון דולר. אז אומרים לי כל החוכמולוגים האלו שלא השתמשו במענקים. זו באמת בדיחה"

הבדיחה האמיתית היא להשוות את ארה"ב – הכלכלה החזקה והגדולה ביותר בעולם, שמחזיקה את המטבע העולמי - לבין כלכלת ישראל. לא כל מה שמותר לארה"ב מותר גם לישראל. אך אם בכל זאת מתעקשים, אז החבילות לא שונות בהרבה ביחס לגודל הכלכלה (תוצר). כלכלת ארה"ב עומדת על כ־20 טריליון דולר, וחבילה של 1.9 טריליון מהווה כ־9.5% מהתוצר. החבילה הישראלית - רק תקציבית וללא ההשקעות בקרנות - עומדת על כ־137 מיליארד שקל כאשר התוצר של ישראל עומד על 1.4 טריליון שקל, כ־9.8% מהתמ"ג.

הבדיחה השנייה היא לתת קרדיט ליועצים שלך כאשר הם אומרים את מה שאתה רוצה לשמוע ולכנותם חוכמולוגים כאשר הם סבורים כי מה שהיה נכון למרץ 2020 לא נכון למרץ 2021. לפי המחקר של הפרופסורים אורי חפץ ונעמי פלדמן, המשמשים כיועצים של נתניהו, למרות שרק כרבע (26%) מהנשאלים השיבו כי הם "צרכו" את המענק, משקל המענק שיועד בסוף לצריכה בפועל עמד על כ־40% ועד 50% בטווח המיידי. תוצאה דומה לזו שהיתה מוכרת בספרות הכלכלית ובמקרים דומים בעולם. בראיון מיוחד ל"כלכליסט" בהו חשפו את ממצאי המחקר שמומן על ידי נתניהו, הסבירו חפץ ופלדמן כי מה שהיה נכון אז, אינו נכון כעת כשישראל יוצאת מהמגפה.

"אפילו מילטון פרידמן כתב שאני היחיד שמבין מה היא כלכלת שוק ושאני אשנה את כלכלת ישראל. זה מה שעשינו מול כל הפקידים והיועצים והבגצניקים. חוללנו נס"

פרופ' מילטון פרידמן נפטר ב־2006 והוא כתב את המכתב ב־2005 בהקשר של רפומת בכר (שוק ההון). מטבע הדברים המחמאות רלבנטיות לאותה תקופה ואינן מתייחסות לעשור האחרון בו נתניהו כיהן כראש ממשלה. בניגוד מוחלט לטענות, דווקא היו פקידים – הן באוצר (אגף תקציבים) והן בבנק ישראל (חטיבת המחקר) - שיזמו וגיבשו את פרטי פרטים של רוב הרפורמות המבניות במשק מאז 1985.

בהקשר של כלכלת שוק כדאי להזכיר כי 15 שנה נתניהו הוא ראש ממשלה ועדיין תחומים שלמים כמו משק החלב והלול הם תחת פיקוח, חסמי יבוא עדיין נמצאים בישראל למכביר על פי דו"חות של OECD ו־IMF. דווקא שופטי בג"ץ העבירו מסר ברור לממשלת נתניהו כי הם ילכו איתו יד ביד בעתירה שמבקשת במשתמע לפסול את זכות השביתה מוועדי עובדים שמבקשים לעשות זאת על רקע של יישום רפורמות מבניות במשק. אך בפברואר 2018 ויתר נתניהו על המהלך והעדיף ללכת עם שר האוצר דאז משה כחלון ויו"ר ההסתדרות באותה תקופה אבי ניסנקורן, כדי לבצע רפורמה בחברת החשמל.

"דירוג האשראי בשיא כל הזמנים. הם שמרו על הדירוג בתוך הקורונה, השקל בשיא של 12 שנים. אני יודע איך לעשות את זה"

נתחיל בשקל: לפי הלמ"ס, העודף בחשבון השוטף עמד על יותר מ־20 מיליארד דולר ב־2020 וכפול מהסכום שנרשם ב־2018. כלומר, הפער בין הכניסה והיציאה של מט"ח אל תוך ומחוץ למשק, עומד על 20 מיליארד דולר - שיא כל הזמנים. יתרה מזו, ההשקעות הישירות של משקיעים זרים במשק הישראלי זינקו לרמה של 24.8 מיליארד דולר – שיא כל הזמנים. זה המשתנה המקארו־כלכלי החשוב והקריטי שקובע את שער החליפין של כל כלכלה.

הסיבה לעודף הזה ולפיכך להתחזקות המטאורית של השקל הוא ההייטק שלא רק שלא נפגע בתקופת הקורונה אלא שהוא ממשיך לדהור קדימה. נתניהו ניסה אין ספור פעמים לקחת בעלות גם על ההייטק הישראלי אך ללא הצלחה. ומה לגבי דירוג האשראי? אחד הנימוקים החזקים של אותן חברות דירוג קשור לעוצמת ההייטק הישראלי כמנוע הצמיחה החזק והשקל החזק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות