אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לפני קבלת ההחלטה על מתווה הסיוע: אל על מאריכה שוב את החל"ת צילום: יאיר שגיא

לפני קבלת ההחלטה על מתווה הסיוע: אל על מאריכה שוב את החל"ת

בזמן שבעלי החברה, משפחת רוזנברג, נערכת להחליט האם בכוונתה להזרים 43 מיליון דולר, כדי לקבל מהמדינה מתווה סיוע בגובה 50 מיליון דולר, הודיעה אל על שהיא מאריכה בחודש וחצי את תקופת החל"ת ל-1,389 עובדים, עד ל-31 באוקטובר; זאת לעומת 1,165 עובדים עד שהיו אמורים לסיים את החל"ת בסוף החודש

19.09.2021, 10:56 | תומר הדר

בזמן שהנהלת אל על נערכת לקבלת החלטות בנוגע לתנאים להזרמת סיוע ממדינת ישראל, חברת התעופה מודיעה פעם נוספת על הארכת תקופת החל"ת לעובדיה. 

לפי דיווחי אל על, תקופת החל"ת ל-1,389 עובדים של החברה תוארך עד ל-31 לאוקטובר, כלומר עוד כחודש וחצי. 

קראו עוד בכלכליסט:

באוגוסט האחרון דיווחה אל על כי החברה מאריכה את תקופת החל"ת ל-1,165 עובדים עד ל-30 בספטמבר 2021, כך שלמעשה מספר עובדי אל על שנמצאים בתקופת חל"ת גדל. 

אל על מדגישה בדיווחיה כי חזרה הדרגתית של עובדי החברה לעבודה תיקבע בהתאם להיקף הטיסות. לפי דיווח אל על האחרון לבורסה, נכון ליוני 2021 מנתה החברה 4,244 עובדים.


מימין מנכ”ל האוצר רם בלינקוב ובעל השליטה באל על קני רוזנברג, צילומים: Centers Health Care דוברות משרד האוצר מימין מנכ”ל האוצר רם בלינקוב ובעל השליטה באל על קני רוזנברג | צילומים: Centers Health Care דוברות משרד האוצר מימין מנכ”ל האוצר רם בלינקוב ובעל השליטה באל על קני רוזנברג, צילומים: Centers Health Care דוברות משרד האוצר

1,389 עובדי אל על שישארו בחל"ת לפחות עד סוף אוקטובר, נמנים על כל מגזרי העובדים השונים בחברה: מדובר בין היתר בטייסים, עובדי תחזוקה, דיילים ואנשי צוותי קרקע. מתוך אותם עובדים, כ-1,200 הם עובדים קבועים, שנמצאים בחל"ת זה כשנה וחצי ואילו היתר הם עובדים זמניים של אל על. 

מדובר בעובדים ששרדו את גל הפיטורים הקודם, במסגרתו פוטרו כ-2,000 עובדים, רובם קבועים. מבין העובדים שנמצאים בחל"ת, רובם מקבלים דמי חל"ת חלקיים עד ה-10.10. מכיוון שמדובר בכ-1,200 עובדים שגילם הוא מעל 45, זאת אחרי שמתווה החל"ת החדש אושר עוד ביולי האחרון. 

יתר העובדים שגילם הוא מתחת לגיל 45 ולכן אינם זכאים עוד לדמי חל"ת נכללים בהסכם שנחתם לפני כחודשיים על ידי אל על וההסתדרות, במסגרתו עובדים אלה מקבלים תמיכה כלכלית במימון משותף של אל על ושל ההסתדרות - אולם תוקפו של הסכם זה צפוי גם לפוג ב-10.10, מכיוון שמדובר בהסכם אשר מיועד להגן על העובדים שטרם הגיעו לגיל 45. 

ההחלטה תתקבל אחרי החגים

אחרי החגים תידרש אל על להחליט האם לקבל את המתווה שמציע משרד האוצר, במסגרתו יוזרם לחברה סיוע בהיקף של 50 מיליון דולר על ידי המדינה - המתווסף לסיוע בגובה 250 מיליון דולר שכבר הוזרם לחברת התעופה. ואולם, להצעת הסיוע של מדינת ישראל יש לא מעט סייגים: ראשית, חברת התעופה תידרש למכור חלק מפעילות מועדון הנוסע המתמיד. 

לצד מכירת חלק מפעילות המועדון תידרש בעלת השליטה באל על, משפחת רוזנברג, לעמוד בהתחייבותה להזרים לאל על 93 מיליון דולר, כאשר עד כה היא השקיעה באל על 160 מיליון דולר. מתוך 93 מיליון דולר, 43 מיליון דולר עליה להשקיע במסגרת ההסכם עם המדינה ממרץ השנה, ו־50 מיליון דולר יגיעו מהמדינה במידה ותשקיע, במסגרת מתווה הסיוע החדש. 

כך לפי מכתב ששלח לאחרונה מנכ”ל האוצר רם בלינקוב לאל על, בו הוא קובע כי עיקרון ההדדיות הוא תנאי סף לקבלת הלוואה מהמדינה. העיקרון הזה בא לידי ביטוי בשני אופנים. ראשית, על בעלי השליטה באל על לעמוד בהתחייבותם להזרים לחברה 43 מיליון דולר בהלוואת בעלים נחותה.


מטוס אל על 787 , צילום: יאיר שגיא מטוס אל על 787 | צילום: יאיר שגיא מטוס אל על 787 , צילום: יאיר שגיא


ההסכם בין המדינה לאל על מחודש מרץ השנה מבוסס על שני מהלכים: בשלב הראשון המדינה תעביר לאל על 210 מיליון דולר תמורת אספקת כרטיסי טיסה למערך אבטחת התעופה ל־20 שנים. בשלב השני אל על תבצע הנפקה ותגייס 105 מיליון דולר, מתוכם 43 מיליון דולר שיוזרמו על ידי בעלת השליטה, כנפי נשרים (39.7%). עד כה המדינה מילאה את חלקה, ואילו המועד האחרון לביצוע הגיוס, 31 ביולי 2021, חלף מבלי שההנפקה יצאה אל הפועל.

שנית, המדינה מתנה את מתן הסיוע לאל על בכך שהוא יועבר במקביל להזרמת הון בעלים בסכום זהה (יחס של 1:1). נראה שבמשרד האוצר לא מוכנים לקחת סיכונים ובמסמך המתווה ציינו במפורש כי “חלק הבעלים יועבר לחברה בסמוך לפני חלק המדינה”. באוצר הבינו שבעלי אל על לא ממהר למלא במלואן את  ההתחייבויות שלו למדינה ובחרו את המילים הללו בקפידה. בשורה התחתונה, המדינה אימצה את משנתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו: “ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו”.

סיוע באג"ח

אי־ביצוע ההנפקה של 105 מיליון דולר שאל על התחייבה לה במסגרת ההסכם עם המדינה ואי־הזרמת 43 מיליון דולר על ידי בעל השליטה נחשבים להפרה יסודית של ההסכם. במקרה של הפרה יסודית, ולאחר מתן הודעה מוקדמת בה אל על לא מתקנת את ההפרה, ההסכם עם המדינה מבוטל ואותם 210 מיליון דולר שהתקבלו באל על יהפכו להלוואה שעומדת לפירעון מידי.

הסיוע המוצע לאל על, בהיקף של עד 50 מיליון דולר, יינתן בדרך של אג”ח. נכון, החוב יהיה ללא ביטחונות וללא ריבית, אבל חוב הוא חוב. בתום שלוש שנים אל על תוכל לבחור אם לפרוע את האג”ח או להמיר את החוב במניות שיוקצו למדינה בהנחה של עד 10%. בכל אופן, המדינה לא תצא בידיים ריקות - או שתקבל את כספה בחזרה, או שתקבל תמורתו מניות.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות