איפה הפוליטיקאים שידאגו ליוקר המחיה

1. פוליטיקאים נוהגים לחפש כותרות שמראות עד כמה אכפת להם מהאזרחים. כך גם בהתייחסות ליוקר המחיה - נושא שמושך קולות.  כחלון בנה קריירה פוליטית שלמה על הטיקט הזה.

גם אם נשים בצד את הציניות והשיקולים הפוליטיים, זה בדיוק המקום שבו יכולים פוליטיקאים לא רק לגרוף לעצמם קולות אלא גם להשפיע על המציאות. לספק רוח נגדית לקמעונאים שמבקשים לייקר את סל הקניות. מהלך כזה יכול לפעמים להיות יעיל יותר מרפורמה כזו או אחרת או מהגבלות שמתוכננות על שיווק מוצרים. וזה גם מה שמצופה מהפוליטיקאים בממשלה הנוכחית.

2. בשבועיים האחרונים שוב רואים שורה של בעלי רשתות קמעונאיות שמנצלים כל יום את הבמה התקשורתית כדי לקונן ולהתריע כי זינוק חד ודו־ספרתי במחירים בפתח. הם עובדים יפה ומכינים את הקרקע היטב. אז נכון: כעת, האינפלציה מרימה ראש ושוברת שיאים שלא נראו מאז נובמבר 2011. מגפת הקורונה שיבשה את שרשרות האספקה הבינלאומיות באופן חסר תקדים ומחיר ההובלה הימית זינק פי 4.8 בתוך שנה בלבד. אבל כפי שקובע כלל ידוע בכלכלה, מעלים מחירים רק כאשר יכולים. מי שעומדים מאחורי המגזר היצרני הם אנשי עסקים שמנסים, בצדק מבחינתם, למקסם רווח. 

אביגדור ליברמן | צילום: עמית שעל

כאשר אין ביקוש - לא מעלים מחירים. מעלים כאשר אפשר ויש מישהו בצד השני של הדלפק שמוכן לשלם. הרי כאשר מחירי הסחורות יורדים - ולעתים הם יורדים בחדות - לא רואים צניחות חדות במחירי מוצרי המזון ומוצרי יסוד. הבכי והנהי של בכירי עולם הקמעונאות משונים במיוחד לנוכח הרווחים הדו־ספרתיים שחוו בתקופת הקורונה. כאשר הכלכלה העולמית עצרה מלכת, דווקא סופרמרקטים, רשתות שיווק וחנויות למוצרי בית ראו את שורת ההכנסות טסה למעלה, וזאת אף שהצריכה הפרטית לנפש צנחה ב־2020 ביותר מ־11%. הקמעונאים זכו להיות חלק מאותה קבוצה שלא שמעו על "הקורונה הכלכלית". הם לא עוברים תקופה קשה במיוחד. אז מי מעלה מחירים? רק מי שיכול. 

3. לכן, כדאי לממשלה, ולשר האוצר אביגדור ליברמן, להתעורר. נכון שהממשלה הנוכחית קידמה שלוש רפורמות חיוניות שפועלות היישר למנועים המבניים של יוקר המחיה: הרפורמה בחקלאות, הרפורמה ביבוא והרפורמה להפחתת הרגולציה. שלוש הרפורמות המבניות החיוניות האלו מיועדות להפחית עלויות ליצרן שאמור להוריד עלויות לצרכן. אבל זה ייקח זמן כי אלו רפורמות ארוכות טווח שטרם אושרו בכנסת וההשלכות שלהן לא צפויות להשתקף במחירים בטווח הקצר. 

טוב שהממשלה וליברמן שמים דגש על הטווח הארוך, אבל אסור לשכוח את הטווח הקצר. הממשלה הזו מאותגרת פוליטית בכל רגע נתון ואחרי הקורונה, שהעמיקה את הפערים הכלכליים והפכה את העשירים לעשירים יותר ואת העניים לעניים יותר - התפרצות מחירים, בעיקר במוצרי היסוד, עלולה להתסיס ולספק חומרי תעמולה למתסיסים. לכן חשוב שליברמן וחבריו באוצר ילמדו מכחלון ויעשו קצת "רוח". המגזר היצרני בודק את גבולות הגזרה ומצפה לתגובה של השלטון. הוא יקבע בסוף האם האיומים על זינוק במחירים יתממש. וגם אם יתממש, עד כמה הזינוק יהיה גבוה. עם כל הכבוד לרפורמות, ויש כבוד, הזיכרון החזק אצל האזרחים הוא הזיכרון לטווח הקצר.