אנרגיית גרעין היא לא הפתרון למשבר האקלים

אירוע ההשתלטות הרוסית על הכור הגרעיני הגדול באירופה (זפוריציה) ועל הכור המפורסם של צ'רנוביל כמעט ונדחקו לשוליים בקצב האירועים המסחרר והמחריד במלחמה באוקראינה, אך בהחלט טילטלו את קהילת מומחי הגרעין ברחבי העולם. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הכריזה על מצב חירום לאור שורה של תסריטים שמימוש של אחד מהם הוא חלום הבלהות של חלק גדול מהגלובוס: פגיעה מכוונת של רוסיה באחד הכורים או בסמוך אליהם.

אירועים אלו מדגישים את הסכנה שמציבה אנרגיית הגרעין ומהווים תזכורת לאיומים על יציבותו של מקור זה כתוצאה מאסונות טבע ומקונפליקטים מזויינים, כל זאת על רקע הקולות הגוברים הקוראים לקדם את הגרעין כפתרון למעבר לכלכלה דלת פחמן הנחוצה למיגור משבר האקלים. אנשים כמו ביל גייטס וגופים כמו רשות הטבע והגנים ואפילו בנק ישראל תומכים בגרעין כפתרון להפחתת פליטת גזי חממה, בטענה שאנרגיה ממקורות מתחדשים (רוח, שמש, מים) אינה בשלה מספיק על מנת לספק את המעבר האנרגטי הנדרש באופן בהול על מנת למגר את ההשפעות החמורות ביותר של משבר האקלים.

בודק קרינה בצ'רנוביל | צילום: שאטרסטוק

זוהי ראייה קצרת טווח שמסכנת את העתיד שלנו. מקורות אנרגיה כמו פחם, נפט וגז פולטים מזהמים באופן שוטף שפוגע בבריאות האדם ובאקלים. לכן, טוענים שוחרי הגרעין, אנרגיה גרעינית היא הנקייה ביותר, אך לא זו בלבד, היא גם "הדרך הפחות מסוכנת להפיק חשמל". אכן מבחינה סטטיסטית, אם נערוך השוואה בין אנרגיה גרעינית לבין פחם או גז למשל, נגיע למסקנה שגרעין אחראי לעודף תמותה בשיעור קטן יותר באופן משמעותי. אז מה הבעיה? הבעיה היא לא שהגרעין מזהם - אלא שהוא מסוכן.

האנרגיה הגרעינית זכתה ליותר השקעה מכל צורת אנרגיה אחרת על מנת להבטיח שתהיה בטוחה. ועדיין, פגיעה במנגנון הקירור של תחנה גרעינית יכול להביא לפיצוץ כור ולדליפה קטלנית, בדומה לצ'רנוביל או בצורה אחרת, לפוקושימה. אמנם מחקר מ-2015 מצא שחלה ירידה משמעותית במספר התאונות הגרעיניות ב-50 השנים האחרונות, אולם במקום שרפורמות בתעשייה יורידו את הסיכון למינימום, חלה דווקא עלייה בשכיחותם של אסונות קשים. בנוסף, החוקרים מצאו כי אלפים רבים של אירועים קטנים בעלי פוטנציאל להפוך לאסונות של ממש אינם מדווחים.

נקודת התורפה של תומכי הגרעין היא הנחת היסוד או האשליה שאנחנו חיים בחברה בטוחה ויציבה שתוכל להבטיח את בטיחות מתקני הגרעין לעולם ועד. המלחמה באוקראינה מעוררת חרדה רבה בין היתר מכך שאנו רואים את האפשרות של חזרה לעולם של משטרים לא יציבים והרס הנורמות הבינלאומיות. דמיינו רגע יכולת גרעינית במערכה בינלאומית רעועה; דמיינו קבוצה של שכירי חרב או מחבלים משתלטים על כור גרעיני - האם זהו תרחיש כה דמיוני?

הבחירות שלנו עבורנו ועבור הדורות הבאים צריכות לשקף את ההבנה שאסור לנו להותיר לאחרים, ובמיוחד לא לדיקטטורים, גישה לפצצות מתקתקות. על כך יש להוסיף שגם אם נצליח למגר את ההשפעות החמורות ביותר של שינויי האקלים אנחנו עדיין צפויים להתמודד עם אי יציבות והתגברות בעוצמה ובשכיחות של אירועי קיצון כמו סופות, שטפונות ושריפות, שיכולים לאיים על מתקני הגרעין ולתרום לאי היציבות הכלכלית והמדינית.

הסיפור של אנרגיית הגרעין הוא לא סיפור של זיהום, הוא סיפור של סיכון אשר עלול להפוך את החברה האנושית לבת ערובה לכל אירוע קיצון. משבר האקלים הוא איום קיומי על מרקם החיים, אבל אסור שהמאמצים למיגורו יורישו לדורות הבאים מציאות מאיימת לא פחות. צו השעה הוא בחשיבה מקיימת לה שני עמודי יסוד: צמצום צריכת האנרגיה על ידי התייעלות, ומעבר לשמש ורוח כמקורות אנרגיה מתחדשים, נקיים ולא מסוכנים.

ד״ר יונתן אייקנבאום הוא מנהל גרינפיס ישראל