אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקשרים עם סמי עופר דווקא השתלמו לצים צילום: אלעד גרשגורן

הקשרים עם סמי עופר דווקא השתלמו לצים

החכרת אוניות בהיקף של מיליארד דולר מבעלת השליטה קבוצת עופר הביאה לחיסכון בעלויות ולרווחים מהחכרות משנה ומימושים בהיקף כולל של 160 מיליון דולר. עם זאת, עיתוי חלק מהעסקאות התברר בדיעבד כלא מוצלח, ועל המוקדמות שמביניהן לא היה צורך לדווח בזמן אמת לציבור

27.10.2009, 09:41 | סיון איזסקו

ביום ראשון הקרוב יכריעו בעלי המניות של החברה לישראלמה יעלה בגורלה של החברה־בת צים, שנקלעה למצב

פיננסי בעייתי וכעת תלויה בתוכנית הבראה, שבמסגרתה היא אמורה לקבל הזרמת הון משמעותית מבעלת השליטה. 1,200 עובדי המטה של צים וקציני הים שעובדים בישראל ו־4,300 העובדים ברחבי העולם יעקבו בדריכות אחר הדיווחים האם האסיפה תאשר את מתווה התוכנית.

על רקע המציאות החדשה בצים ביצע "כלכליסט" ניתוח קר של העובדות, כדי להבין האם ההידרדרות של צים נגרמה בשל מצב שוק הספנות, או שמא עסקאות בעלי העניין הן הגורם הבעייתי בכל הסיפור.

בבחינת המספרים שדווחו מאז רכשו סמי ועידן עופר את השליטה בחברה לישראל, תוך השוואתם למחירי השוק, עולה תמונה שונה מכפי שניתן היה לחשוב. העסקאות עם בעלת השליטה, קבוצת עופר, לא היו לרעת צים. להפך.

1. האוניות שנחכרו

קבוצת עופר הנה בעלת האוניות הפרטית הגדולה בעולם, ומחכירה מאות אוניות באמצעות החברות הפרטיות שבבעלותה, בהן זודיאק ועופר אחזקת אוניות. בשנת 1999 רכשה משפחת עופר את השליטה בחברה לישראל המחזיקה בין היתר בצים (הפרטית). גורם המקורב למשפחת סמי עופר טוען כי "אם החברה לישראל לא היתה מחזיקה בצים, ספק גדול אם המשפחה היתה רוכשת בה את השליטה".

פרשנות צים איננה פרה שנחלבה עד תום אם קבוצת עופר היתה רוצה "לחלוב את צים", היא היתה יכולה בקלות להחכיר לה עוד עשרות אוניות בלי לשאול את ציבור בעלי המניות ואפילו בלי ליידע אותו סיון איזסקו, 4 תגובותלכתבה המלאה

החברות הפרטיות מקבוצת עופר אינן מתחרות בצים, אלא עוסקות בתחום משלים. בעוד החברות הפרטיות עוסקות בהחכרת אוניות, צים עוסקת בהפעלת קווי ספנות סדירים להובלת מכולות. פעילותה של צים מבוצעת באמצעות אוניות שבבעלותה ובאמצעות אוניות שהיא חוכרת. כיום מדורגת צים במקום ה־17 בעולם בהיקף קיבולת הובלת המכולות, כאשר אין פערים משמעותיים בינה לבין שש החברות המדורגות לפניה.

שיתוף הפעולה המסחרי בין החברות הפרטיות מקבוצת עופר לבין צים החל ב־1969. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בשנים 1990–1999, כאשר החברה לישראל היתה בשליטת שאול אייזנברג, חכרה צים בממוצע 13–12 אוניות בשנה מחברת עופר אחזקת אוניות, כאשר שמונה אוניות מתוכן נמצאו בבעלות משותפות של צים ושל עופר אחזקת אוניות, תחת הסכמי חכירה לתקופות של שש עד עשר שנים.

נוהג זה של חכירת אוניות מחברות הספנות של קבוצת עופר לא השתנה לאחר שמשפחת עופר רכשה את השליטה בחברה לישראל. אם בשנות התשעים צי האוניות של צים הסתכם בכ־80 אוניות, כאשר כאמור 13-12 אוניות מתוכו הוחכרו מחברות מקבוצת עופר, היום צי האוניות של צים נאמד ב־100 אוניות, ומספר האוניות המוחכרות מקבוצת עופר עומד על 16 אוניות. במילים אחרות, הפרופורציות בהיקף החכירה מקבוצת עופר נשמרו.

עידן עופר, צילום: גלעד קוולרציק עידן עופר | צילום: גלעד קוולרציק עידן עופר, צילום: גלעד קוולרציק

2. עלות החכרת האונייה

הסיבה המרכזית שחברות ספנות חוכרות אוניות במקום לרוכשן היא נטל העלויות שברכישה. בעוד שלצורך רכישת אונייה צריכה חברה הספנות להעמיד הון עצמי ולקבל אשראי מהבנקים, הסכם חכירת אונייה מכביד פחות על מאזן החברה. נוסף על כך, מרגע הזמנת אונייה ועד לבנייתה ומסירתה עשויות לחלוף כמה שנים, ובינתיים לחברה אין אפשרות לתת מענה לביקושים.

יתרון נוסף הוא שמחכירי אוניות הם בדרך כלל נושה לא מובטח, כלומר חברת הספנות לא צריכה להעמיד שעבודים לטובת המחכיר. בשל כך הגמישות הפיננסית של החברה לא נפגעת כתוצאה מהחכירה, מעבר לנטל שבתשלומים השוטפים בגין המהלך.

מנגד, למהלך החכירה יש גם חסרונות. בהסכמי חכירת אוניות לא קיים סעיף המאפשר יציאה מההסכם, או החזרת האוניות לפני תום החוזה. עובדה זו יצרה מצב שבו אף שענף הספנות במשבר והביקוש לאוניות בשפל חסר תקדים, חברות הספנות לא יכולות להחזיר את האוניות למחכיר.

גורם שהכיר את התנהלותה של צים סיפר ל"כלכליסט" שב־2001, כשצים היתה בשליטה מדינת ישראל והחברה לישראל החזיקה ב־48% מהמניות, חברת הספנות קיבלה החלטה אסטרטגית להגדיל את צי האוניות שלה. ההחלטה אז היתה להצטייד בעשר אוניות חדשות.

אולם, באותה התקופה הונה העצמי של צים הסתכם ב־179.6 מיליון דולר בלבד, כך שהנהלת החברה היתה יכולה להשיג מימון לרכישת אונייה אחת או שתיים לכל היותר. נוסף על כך, בתקופה זו צים לא היתה אטרקטיבית בעיני מחכירי האוניות שהעדיפו להחכיר את אוניותיהם לחברות גדולות יותר ובעלות מוניטין טוב יותר.

אולם, החוזק של צים התבטא ביכולתה להרים טלפון ישירות לחברות הפרטיות מקבוצת עופר, שהרגישו בנוח לחתום על חוזי חכירה מול צים. מסיבה זו, חמש מתוך עשר האוניות שתוכננו בתוכנית ההצטיידות הוחכרו מקבוצת עופר, כאשר עופר אוניות הזמינה את האוניות הללו במיוחד מהמספנות בקוריאה.

סמי נגד יולי עופר: צים תתבע את בנק מזרחי על שחיסל את האשראי לחברה החברה לישראל שבשליטת סמי ועידן עופר החליטה לנקוט צעדים משפטיים נגד בנק מזרחי שבשליטת יולי עופר, לאחר שהבנק סגר את האשראי לצים בגובה 9.7 מיליון דולר כדי לכסות חוב שיש לחברה כלפי הבנק סיון איזסקו, 23 תגובותלכתבה המלאה

אותו גורם, שהיה מעורה בעסקיה של צים באותה תקופה, מספר כי נכונותה של עופר אוניות לחתום עם צים על חוזה משמעותי חדש וארוך טווח פתחה לצים דלתות בקרב מחכירי אוניות אחרים, מה שהביא לכך שבסופו של דבר היא הצליחה לחכור בסך הכל שמונה אוניות ולרכוש שתיים נוספות.

חמש האוניות שהוחכרו מקבוצת עופר נמסרו לתקופה של עשור. מדובר באוניות בקיבולת של 5,000 מכולות כל אחת, כאשר שלוש האוניות שסופקו לצים בשנת 2002 הוחכרו תמורת 23 אלף דולר ליום, ושתי אוניות נוספות שנמסרו בשנת 2004 הוחכרו במחיר של 21.9 אלף דולר ליום.

3. המחיר של המתחרים

ברוקרים בענף הספנות טוענים כי המחיר הממוצע שהיה מקובל בשנים הללו לעסקאות חכירה דומות עמד על 25 אלף דולר ליום. כלומר, המחיר שהשיגה צים מקבוצת עופר היה נמוך בממוצע בכ־2,000 דולר ממחיר השוק שצוטט כאמור על ידי הברוקרים. בחישוב מהיר, ההנחה היומית הזו בתקופת חכירה של עשר שנים מסתכמת לסכום של 8.9 מיליון דולר הנחה לאונייה. בסך הכל, חכירת חמש האוניות מקבוצת עופר במחיר שסוכם מהווה חיסכון לצים של 44.5 מיליון דולר בדמי החכירה לעומת מחיר החכירה שהיה מקובל בשוק.

דרך נוספת המאפשרת לבדוק את הוגנות העסקה מול עופר אוניות היא השוואה לדמי החכירה שהושגו לגבי שלוש האוניות הנוספות שהוחכרו במקביל מצד שלישי. גורם המקורב לצים ציין כי החכירה מצד שלישי נעשתה במחיר הגבוה במאות דולרים בודדים ליום לעומת המחיר שהושג מול קבוצת עופר.

מנגד, יש לציין כי עסקאות החכירה מול קבוצת עופר לא הובאו לאישור אסיפת בעלי המניות של החברה לישראל כעסקה מיוחדת שנעשית מול בעל עניין. למעשה, העסקה לא דווחה מעולם.

הפעם הראשונה שהציבור התוודע לעסקאות הללו היא כאשר צים נקלעה השנה לקשיים פיננסיים. במסגרת הסדר החוב שהחברה גיבשה עם נושיה היא פירטה את מלואה ההתחייבויות כלפי צדדים קשורים, ושם צוינה בין היתר גם ההתחייבות בגין החכרת חמש האוניות הללו מעופר אוניות.

ועדת הביקורת בצים: החבר של עופר הוא המבקר ראם עמינח, בעלה של רקפת רוסק עמינח, הוא יו"ר ועדת הביקורת, שתפקידה בין היתר לאשר עסקאות בעלי עניין סיון איזסקו, 4 תגובותלכתבה המלאה

ככלל, עסקאות בעלי שליטה מעוררות באופן אוטומטי חשש בקרב בעלי המניות כי העסקה עשויה להיות מוטת לטובתו של בעל השליטה. מסיבה זו קיימת חשיבות רבה כי החברה תנהג בשקיפות ותדווח על העסקאות, כדי לאפשר ביקורת ציבורית.

במקרה האמור, נתוני העסקה מלמדים כי היא נעשתה בתנאים טובים יותר מאלו שהושגו מול גורמים שאינם צד קשור לחברה, וכאמור גם בתנאים טובים ממחיר השוק, אולם השאלה מדוע החברה לישראל לא דיווחה לציבור על עסקה בהיקף כה מהותי נותרת בעינה. מבחינה חוקית, אי־הבאת העסקה לאישור בעלי המניות איננה עבירה על החוק, שכן באותה תקופה הממשלה שלטה בצים. אולם, מבחינה אתית הדבר מעורר שאלות.

4. תוכנית ההצטיידות

עסקה גדולה נוספת של צים עם קבוצת עופר נחתמה ב־2004, לאחר שהחברה לישראל רכשה את מניותיה של המדינה בצים. חברת הספנות החליטה להצטייד ב־12 אוניות נוספות: ארבע אוניות נרכשו, ארבע אוניות הוחכרו מקבוצת עופר, וארבע נוספות נרכשו במשותף עם קבוצת עופר והוחכרו לצים.

צים הסבירה אז כי ההצטיידות נעשית כדי "לשמור ואף לשפר את מקומה בענף הספנות הקווית. להשגת יעדים אלה נדרשת תוכנית השקעות רחבת היקף, שאחד ממרכיביה הוא הצטיידות באוניות חדשות, גדולות ומהירות. מרבית חברות הספנות הקווית המתחרות נכנסו כבר לתוכניות הצטיידות, עובדה שעלולה לגרום בשנים הקרובות, בהיעדר הצטיידות מתאימה, לירידה במיקומה היחסי של צים ובכושר התחרות שלה".

5. גורל האוניות

בדיעבד, היום מתברר כי מירוץ ההצטיידות של המתחרות בענף הספנות היה בין הגורמים הבולטים שהביאו לעודף היצע של קיבולת האוניות בענף. בעת המשבר הכלכלי העולמי עודף ההיצע החריף את מצבן של כלל החברות הפועלות בענף, והביאן למצב הפיננסי הקשה ביותר מאז ומעולם.

צים החליטה להצטייד בארבע אוניות ענקיות (בעלות הקיבולת של 6,350 מכולות) כדי לפתוח קו ספנות חדש וישיר בין המזרח הרחוק לצפון אירופה. שמונה אוניות קטנות יותר (בהיקף של 4,250 מכולות) נועדו להחליף אוניות ישנות קטנות ואטיות יותר שהיו ברשותה.

בדיווח לבורסה ציינה החברה לישראל כי בשנת 2004 קשה היה לרכוש אוניות (כפי ניתן לראות בגרף המצ"ב - מחירי החכרת האוניות היו באותה שנה במגמת עלייה בשל הביקוש הער לאוניות). עוד דווח כי זודיאק שבשליטת משפחת עופר, שידעה כי צים מחפשת להצטייד באוניות, עדכנה את צים כי קיבלה הצעה מחברת ספנות סינית לרכוש ממנה כמה אוניות. בתגובה לדברים הביעה צים עניין באוניות שהוצעו על ידי החברה הסינית, אולם היא לא יכלה להתחייב על רכישתן, שכן הדבר היה כפוף לקבלת אישורים ובהם אישור בעלי המניות של החברה לישראל.

מסיבה זו החליטה זודיאק להצטייד באוניות כדי שלא לפספס את ההזדמנות, ולחכות שצים תשיג את האישורים הדרושים. כשאלה אכן התקבלו, זודיאק מכרה את האוניות לצים. המחיר שנסגר בעסקה לפי דיווחיה של החברה לישראל היה זהה לזה שסגרה זודיאק מול אותה חברה סינית שהציעה לה את העסקה.

מבין שמונה האוניות בעלות הקיבולת הקטנה יותר, צים רכשה שתיים מזודיאק במחיר של 54.2 מיליון דולר לאוניה, שתיים החכירה מזודיאק לתקופה של עשר שנים ובמחיר של 23 אלף דולר ליום, וארבע נוספות רכשה בשותפות שווה עם זודיאק והחכירה אותן ממנה. בפועל, אוניות אלו נמסרו לצים בין יוני 2006 לאוגוסט 2007 מיד עם סיום בנייתן, ומאז הן בשימוש של צים.

בדיקת "כלכליסט" מול ברוקרים בענף הספנות מעלה כי עסקאות חכירה דומות שבוצעו באותה תקופה נסגרו במחיר של 25 אלף דולר ליום. נתונים אלה מתיישבים גם עם עסקאות חכירת אוניות זהות, שנעשו על ידי חברות הספנות CMA-CGM הצרפתית ו־ANL האוסטרלית באותה תקופה, במחיר של 25 אלף דולר ליום.

לעומת מחירים אלו, בעסקת ההצטיידות האמורה חסכה צים על כל אונייה 2,000 דולר ליום, או 1,000 דולר ליום בגין חכירה אוניות בבעלות משותפת שלה ושל זודיאק. בסך הכל צים חסכה לאורך תקופת החוזה 29.2 מיליון דולר.

לגבי ארבע אוניות הענק, צים סיכמה עם זודיאק כי שתי אוניות יירכשו על ידי צים תמורת 74 מיליון דולר לאוניה ושתי אוניות יוחכרו לתקופה של עשור ב־31.5 אלף דולר ליום. אוניות אלו נמסרו לצים בשנים 2008 ו־2009, אולם שתי האוניות שנרכשו נמכרו הלאה לחברת APL כבר באוגוסט 2007 (לפני שבנייתן הסתיימה ולפני שנמסרו לצים) תמורת 112.1 מיליון דולר לאוניה, ובסך הכל ברווח של 68.2 מיליון דולר.

את שתי אוניות הענק שצים חכרה מקבוצת עופר היא החכירה הלאה לחברת APL לתקופה של חמש שנים בתמורה (נטו) של 37.5 אלף דולר ליום לאונייה הראשונה ובתמורה של 34.7 אלף דולר ליום לאוניה השנייה. צים, כאמור, חוכרת מזודיאק את האוניות הללו תמורת 31.5 אלף דולר ליום, כך שהרווח המצטבר שלה מהחכרת האוניות ל־APL מסתכם בכ־17 מיליון דולר.

6. מסקנות

מטרת הבדיקה כאן איננה לענות על השאלה האם ההחלטה האסטרטגית על תוכנית ההצטיידות היתה החלטה נכונה. הבדיקה כאן מאפשרת לבחון האם מרגע שהוחלט על הגדלת צי האוניות, המהלך של החכירה מקבוצת עופר (לעומת חכירה מצד שלישי) השתלם לצים.

המסקנה שעולה היא שהחכרת האוניות מקבוצת עופר נעשתה במחיר הנמוך ממחיר השוק ומדמי החכירה ששילמה צים לגורמים שאינם קשורים. בחישוב ארוך טווח, החיסכון של צים מחכירת האוניות מקבוצת עופר הסתכם תיאורטית ביותר מ־74 מיליון דולר. כמו כן, צים הרוויחה כ־17 מיליון דולר כתוצאה מהחכרת האוניות הלאה לצד שלישי, וכן רשמה רווח בפועל של 68.2 מיליון דולר כתוצאה ממימוש מוצלח של אוניות שרכשה מקבוצת עופר.

מהנתונים שהוצגו ניתן לקבוע כי העסקאות בין צים לקבוצת עופר לא רק שלא פגעו בצים, אלא אף תרמו לה. אולם, הסיוע מבעלת השליטה לא הצליח לשמור עליה מפני המשבר החריף שפשט בענף, משבר שגם סמי עופר, שפרש השנה בגיל 87 רשמית מעסקי הספנות (59 שנה לאחר שרכש את האונייה הראשונה), לא הצליח לצפות מראש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
אז ככה
4 ביצים 1 בצל בינוני 1 עגבניה גדולה 1 קופסת רסק עגבניות כף שמן כף מרק עוף פפריקה מלח פלפל שן שום כוס מים אופן ההכנה: מחממים מחבת גדול על אש גדולה. חותכים את הבצל לחתיכות קטנות ומיד שמים במחבת ועל זה מוסיפים את השמן (בכוונה לא שמים שמן לפני כדי שהבצל לא ישפריץ). חותכים את העגבניה בצורה דומה ואחרי שהבצל מזהיב מוסיפים גם אותה. בקערה קטנה מערבבים את הרסק, מים, מרק עוף, פפריקה, מלח, פלפל ושן שום כתושה. אחרי שהעגבניות נהיות רכות ואף נוזליות מוסיפים את התערובת למחבת ומביאים לרתיחה. מוסיפים את הביצים ישר למחבת, מנמיכים לאש קטנה ומכסים את המחבת. השקשוקה תהיה מוכנה כשרואים שהחלק הלבן של הביצה נהיה צמיגי אבל קשיח. חשוב לא להוציא מהאש כל עוד החלבון נוזלי, שלא תחטפו סלמונלה. כּוּלה שקשוּקה.
יודע  |  28.10.09
לכל התגובות