איך הפכה לידקום מסחורה חמה לחברה בקריסה

השמחה בעקבות מתווה ההסדר שהושג בין הנהלת לידקום, מחזיקי איגרות החוב והבנקים היתה מוקדמת מדי: שלשום בלילה הגיע הדירקטוריון למסקנה שהחל מהרבעון הראשון של 2010 לידקום לא תוכל להמשיך לנהל את עסקיה. כתוצאה מכך מתכוונים בעלי האג"ח לדרוש כבר מחר פירעון מיידי, וזאת בשעה שמנכ"ל החברה עופר בלוך - שנכנס לתפקידו רק בחודש יולי - התפטר שלשום והוא אמור לשמש מנכ"ל נייר חדרה בשכר של 100 אלף שקל בחודש.

מחר אמור להתכנס הדירקטוריון ולדון בתוכנית חירום שהציעה ההנהלה בתחילת השבוע. אחת האפשרויות העומדות על הפרק היא התפטרות הדירקטוריון, מה שעתיד לסתום את הגולל על סיכוייה של לידקום להחלים.

יום חמישי הקרוב מסתמן, אם כן, כיום מכריע בתולדותיה של החברה. מי שרק לפני שנה וחצי נחשבה לסחורה הכי חמה בשוק ההון, נהפכה באחת לתפוח אדמה לוהט שהמשקיעים ובעלי החוב רק מבקשים לגלגל אותו הלאה. קשה להאמין שאותה חברה שרק ביוני 2007 נסחרה בשווי של 150 מיליון דולר, נסחרת כיום בשווי של 5.5 מיליון דולר בלבד.

לידקום מספקת פתרונות תקשורת ופועלת בעיקר בשווקים מתפתחים באסיה, אמריקה הלטינית ואפריקה. היא מתפקדת כספקית ישירה של שירותים בתחום התקשורת (האלחוטית והקווית), אך גם כקבלן משנה להקמת תשתיות של תקשורת סלולארית.

יו"ר לידקום לשעבר משה טרי ידע מתי לצאת בספטמבר 2005 מכר משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך, את אחזקותיו בלידקום. לפי הערכות גרף טרי סכום של כ-3 מיליון דולר ענת ציפקין, תגובה אחתלכתבה המלאה

המשבר הפיננסי שהחריף לקראת סוף 2008 פגע קשות בביקושים לשירותיה של לידקום, בעיקר באפריקה ובהודו. במקביל החלו לא מעט לקוחות לדרוש שיפור בתנאי ההתקשרות עמה, בשעה שהחברה עצמה התקשתה לגבות חובות שצברו הלקוחות. בדו"חות הרבעון השני של 2009 ציינה לידקום כי חובותיהם של הלקוחות מסתכמים כבר בכ־61 מיליון דולר.

הערת "עסק חי"

את השנה וחצי האחרונות שעברו על לידקום אפשר לסכם כסאגה של מאבקי שליטה, הפסדים, הפרת התניות פיננסיות לבנקים ומחיקת מנייתה מבורסת AIM שבלונדון. באותה עת ניסתה החברה להתמודד עם המשבר תוך שהיא מצמצמת בהוצאותיה השוטפות ומבצעת שינויים ארגוניים.

סאגת לידקום החלה בימי כהונתו של המנכ"ל הקודם אריק אלקלעי, שעזב את החברה בחודש יוני האחרון לאחר עשר שנות כהונה. בספטמבר האחרון, לאחר שלושה רבעונים רצופים של הפסדים, החליטו רואי החשבון של לידקום להצמיד לדו"חותיה הערת "עסק חי" בשל הגירעון בהון העצמי והגירעון בהון החוזר. בשלב זה נכנסו לתמונה גם מחזיקי האג"ח של לידקום, שלהם חבה החברה 21 מיליון דולר.

פרשנות דרוש בעל בית האם יימצא מי שיימנע מלידקום להגיע לסוף דרכה? ענת ציפקין, 3 תגובותלכתבה המלאה

בחודש יולי לא עמדה לידקום במלוא תשלום הקרן למחזיקי האג"ח, ושילמה רק 33% ממנו (נוסף על תשלום הריבית). משכך ביקשו בעלי החוב פירעון מיידי, אך בעקבות משא ומתן אינטנסיבי בינם לבין ההנהלה החדשה הושג בתחילת אוקטובר מתווה להסדר שכלל גם את הבנקים.

חמשת הבנקים הנושים של לידקום הסכימו להעמיד לה ערבויות חדשות שיגדלו באופן הדרגתי עד לסכום של 11 מיליון דולר בסוף 2010. כנגד זאת התחייבה לידקום להפקיד סכום שישתווה לגובה הערבויות הללו.

הצורך של לידקום בערבויות בנקאיות הוא קריטי, מעצם היותה חברה המבוססת על ביצוע פרויקטים. הנהלת לידקום, בהובלת היו"ר יצחק אנג'ל והמנכ"ל עופר בלוך, הגישו לבנקים ולנציגי האג"ח תוכנית עסקית מפורטת, והאחרונים אף הסכימו למשוך את דרישתם לפירעון מיידי ולתת לחברה אוויר לנשימה. אך אתמול הדברים כבר נראו אחרת.

הביצה והתרנגולת

מההודעה הראשונה ששיגרה לידקום לבורסה התברר כי לאחר שהדירקטוריון בחן את מצבה הכספי של החברה, הוא החליט כאמור כי היא לא תוכל להמשיך לנהל את עסקיה החל מהרבעון הראשון של 2010.

"מצבה של החברה", נכתב בהודעה, "נובע מגורמים שונים, לרבות השפעת הפרסומים בעיתונות על אודות מצבה הכספי הקשה, השפעת ההתמשכות של המשא ומתן בין החברה, הבנקים ומחזיקי האג"ח, וחוסר יכולתה להשיג מימון לפעילותה באמצעות שירותי פקטורינג (רכישת חובות הספקים של לידקום — ע"צ) כמתוכנן".

באותה הודעה אוזכרה גם התפטרותו של בלוך, אך נמסר שהוא ימשיך לעבוד בחברה תקופה נוספת, כדי ליישם את תוכנית החירום העסקית שאותה הציגה ההנהלה לדירקטוריון.

לידקום הוסיפה כי הדירקטוריון יפנה באופן מיידי לנציגי הבנקים ולמחזיקי האג"ח ויבקש מהם להירתם למהלכי הייצוב של החברה, אך היא הזהירה כי "בהיעדר מימון שיאפשר את יישום תוכנית החירום, ולאור מצב החברה, סבור הדירקטוריון כי אין מקום למנות מנכ"ל ללידקום או לאשר תוכנית עסקית חדשה בטרם תושג הסכמה בנושאים השונים העומדים על הפרק עם הבנקים ומחזיקי האג"ח".

מדו"חות הרבעון השני עולה כי בקופתה של לידקום 14 מיליון דולר בלבד, בשעה שהתחייבויותיה לבעלי האג"ח מסתכמות בכ־21 מיליון דולר, וחובותיה לבנקים מוערכים ב־43 מיליון דולר. כפי הנראה, לידקום קיבלה מהבנקים ערבויות בגובה 1.5 מיליון דולר, אך לפי הערכות בשוק, היא ציפתה לקבל סכום משולש.

הגורמים אמרו כי החברה ככל הנראה לא זכתה בפרויקטים שלהם ציפתה, וכי הערבויות הנמוכות שקיבלה מהבנקים שיקפו את המקום הנמוך שאליו הגיעה מבחינה עסקית, שכן העמדת הערבויות מצד הבנקים היתה צמודה לעמידה של החברה ביעדיה.

ייתכן שהתחזיות של הנהלת החברה, כפי שהוצגו בתוכנית העסקית, היו אופטימיות מדי לעומת המציאות העגומה בשטח. "האקסל סובל הכל", אמרו המקורבים. "ייתכן שהנהלת החברה ציפתה להתאוששות הרבה יותר מהירה בשוקי הפעילות".

נוצר מצב של "ביצה ותרנגולת" שלפיו לידקום אינה יכולה להשתתף במכרזים ובפרויקטים שלהם נדרשות ערבויות (מאחר שאין לה), ולכן היא אינה יכולה להמשיך ולייצר מזומנים שאותם עליה להפקיד בפיקדון כמתחייב מההסכם עם הבנקים.

עו"ד עופר שפירא, המייצג את חמשת הבנקים הנושים של לידקום (הבינלאומי, דיסקונט, הפועלים, לאומי ו־BNP פאריבה) ביקש שלא להגיב.