איך לרפא דחיינות?

פרופסור יקר, אני תמיד עושה הכל בדקה ה־90 ובלחץ, וגם כשאני כבר מתחיל לעשות את מה שצריך, אני מוצא את עצמי מתחמק ועושה דברים אחרים. זה כבר פוגע לי בלימודים באוניברסיטה. מה לעשות?

חגי, תל אביב

זו הפעם הראשונה שבה אני שומע על בעיה כגון זו שאתה מתאר, שבה אנשים דוחים לרגע האחרון דברים שמוטב לעשות כמה שיותר מוקדם.

סתם. אין מי שלא סובל במידה זו או אחרת מדחיינות. השאלה היא בעיקר איך אפשר ללמוד לדחות כמה שפחות, וכך לסבול כמה שפחות. לאחרונה ערכתי עם הסטודנטים שלי ב־MIT ניסוי שגילה שהפתרון הטוב ביותר לדחיינות הוא גם הפשוט ביותר: קשיחות. קביעת מועדים קצרים, וקביעת סנקציות על אי־עמידה בהם, מעלות את היעילות, משפרות את הביצועים והתוצאות ונותנות הרגשה טובה יותר.

כך עבד הניסוי: בתחילת הסמסטר נתתי לסטודנטים שלי לבחור בעצמם את מועדי הגשת העבודות שלהם. הם יכולים היו לבחור כל תאריך, עד היום האחרון לעבודת המזכירות בסמסטר. אבל הם היו צריכים לבחור מראש את התאריכים - ולהתחייב אליהם. נוסף על כך, הודעתי להם שמי שלא יעמוד במועד ההגשה שקבע ייענש בהורדת הציון. הסטודנטים היו יכולים לפנות לעצמם את הסמסטר, אבל הם ידעו שבני אדם נוטים לדחיינות, ולכן בחרו בכוונה מועדים קרובים מהדרוש, במרווחים פחות או יותר שווים. התוצאה: הם עמדו במועדים, וקיבלו ציונים גבוהים יותר מכיתות אחרות.

כך שמה שיפתור לך את בעיית הדחיינות הוא מרצים קשוחים שמטילים סנקציות ישירות על כל אי־עמידה בזמנים. אבל יש מה לעשות גם אם המרצים שלך לא יעזרו פה: בחר חבר שבכל פעם שלא תעמוד במועד הגשה תצטרך להזמין אותו לארוחה במסעדה טובה. החבר צריך להיות אדם קרוב, אבל מספיק קשוח כדי להחזיק אותך קצר ולדרוש כל ארוחה מיד כשהדדליין עובר. אסור לו לוותר לך. אם הוא יוותר לך פעם אחת, מכל סיבה, זה כבר לא יעבוד. מצא חבר מספיק רעב ומספיק קשוח, ושנותיך באוניברסיטה יהיו מוצלחות מאוד.

פרופ' אריאלי הוא חוקר כלכלה התנהגותית ומחבר רב המכר "לא רציונלי ולא במקרה"

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il

לטורים קודמים של דן אריאלי:

• תשלום אחד או פריסה לתשלומים
  
• האם לשלם על חנייה