אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: שטייניץ מכה בפטיש 5 קילו

הבן של תשובה התחתן, פרשת "עופרגייט" מעוררת סערה, וברצלונה שוב אלופה וכולנו עדיין ממתינים על הקו לשירות הלקוחות

02.06.2011, 10:26 | כתבי כלכליסט

אלעד תשובה, צילום: אוראל כהן אלעד תשובה | צילום: אוראל כהן אלעד תשובה, צילום: אוראל כהן

תשובה עזב מזמן את נתניה

דני ברויד הוא רוכב אופני שטח שטוחן סינגלים ודרופים ביער בן שמן. ההכנות לחתונה המפוארת של אלעד תשובה, הכרוכות בהפעלת ציוד הנדסי כבד וחסימת שטח עצום ביער, משבשות לו את המסלול. "אבי ברח לפני 42 שנה ממקסיקו כי היא התנהלה כמו רפובליקת בננות, והנה גם פה העשירים עושים ככל העולה על רוחם", הוא אומר. בציבור המחאה התקבלה באדישות. כולה חתונה, כמה דונמים ביער. ואותי מטרידה שאלה אחרת: מה דוחק בצעיר בן 30 מנתניה, שגדל בבית של קבלן צנוע, להתחתן כשיח' סעודי? התשובה, סליחה על ההתחכמות, בגוף השאלה. אלעד אינו בן של קבלן צנוע מנתניה. זה אנחנו שהתבלבלנו. תשובה הצעיר הוא בנו של בעלי מלון פלאזה, השולט בשדות גז עצומים ומתמקח עם המדינה על כל גרוש. הוא בנו של מיליארדר מהסוג הסטנדרטי - שקונה כל דבר שכסף יכול לקנות. בוודאי את שביל האופניים של איזה ברויד. שיהיה במזל טוב.

יעל וינר

 

 

מסי, צילום: אי פי אי מסי | צילום: אי פי אי מסי, צילום: אי פי אי

בארסה הורגת את כל השאר

בעולם הכדורגל, ברצלונה היא כנראה הדבר הכי קרוב לשלמות. היא לא רק מנצחת רוב הזמן, היא גם כמעט ולא עושה טעויות. רק בשלוש השנים האחרונות קיבלה 11 תארים שהוכיחו זאת מעל לכל ספק. ואולם, באותו שבוע שבו זכתה בארסה בליגת האלופות, היא גם גנבה שבעה שחקני נוער מאספניול, היריבה העירונית הקטנה. כמו כן, זה שנים שהיא מסרבת לרפורמה בהסכם זכויות השידור בספרד, שמעשיר אותה ואת יריבתה ריאל ומותיר את שאר הקבוצות עניות וחלשות מכדי להוות תחרות. ברצלונה, למעשה, מעכה כל תחרות בליגה הספרדית באמצעות התנהלות עסקית בריונית. לשלמות יש מחיר.

 

אוריאל דסקל

סטיב ג סטיב ג'ובס | צילום: בלומברג סטיב ג

ג'ובס בישל לעצמו דייסה

קרבות הפטנטים הטכנולוגיים מחריפים, ועכשיו סוף כל סוף יש גם אקשן: אפל הצליחה לשכנע את בית המשפט בארה"ב, וזה הורה לסמסונג למסור לידי המתחרה אבות־טיפוס של דגמים עתידיים שעוד לא יצאו לשוק, כדי לבדוק אם הם מעתיקים את המוצרים של אפל. סמסונג מיהרה להגיב באותו מטבע ודורשת שאפל תעביר אליה את דגמי האייפון והאייפד הבאים, כדי שבחברה הקוריאנית יוכלו להוכיח את זכאותם. עכשיו נראה איך תצליח אפל, שמקפידה על עמימות בקשר למועד השקת המכשירים ושמותיהם, לצאת מהדייסה שבישלה לעצמה.

איתי שמושקוביץ

 , צילום: shutterstock צילום: shutterstock  , צילום: shutterstock

הברבור השחור שכולם מחכים לו

כמו בכדורגל, גם בשוק ההון שולטות הקלישאות: "אף אחד לא יודע מה יהיה" היא אחת הנפוצות ביותר. אבל לפעמים, איך לומר, גם אם אתה לא יודע מה יהיה, יש לך רעיון די מוצק בנוגע לעתיד לבוא. בעיקר כי זה כבר קרה. הנה דוגמה: יולי 2000, אהוד ברק נוסע לקמפ דיוויד "לפתור אחת ולתמיד את הסכסוך הישראלי־פלסטיני". בשיחות יו"ר הרשות ערפאת מתבצר בעמדותיו ודוחה את הצעת ברק. האמריקאים לא מצליחים לכפות על הצדדים להתפשר. הסטטוס קוו נשמר, כאילו. כעבור שלושה חודשים פורצת, בהפתעה גמורה, האינתיפאדה השנייה, ובתוך כחצי שנה הבורסה מאבדת שליש מערכה והמשק גולש למיתון. מאי 2011: הפתח והחמאס משלימים במפתיע ויו"ר הרשות מחליט לחתור להכרזה באו"ם על הקמת מדינה פלסטינית. נתניהו ממהר לוושינגטון ומגלה שם נשיא שלא יכול לכפות דבר על אף אחד מהצדדים. הסטטוס קוו נשמר, כאילו. אני לא יודע שום דבר על אינתיפאדה שלישית בסתיו, אבל איכשהו הקלישאות של "אי אפשר לדעת" נשמעות אחרת כשרואים את המשקיעים המוסדיים מוציאים עכשיו את כספי הפנסיה שלנו לחו"ל.

עומרי כהן

 , צילום: shutterstock צילום: shutterstock  , צילום: shutterstock

הלקוחות סבלו מספיק

חברי הכנסת גילו השבוע כי חברות הסלולר מייבשות את הצרכנים דקות ארוכות על הקו בהמתנה לשירות הלקוחות. ככה זה כמעט בכל חברת שמספקת שירות בארץ. הביטויים "נציגינו מטפלים בפניות קודמות" ו"סליחה על ההמתנה ותודה על הסבלנות" הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהעברית המדוברת. אפשר לעבור למתחרים, אבל הבעיה היא שאצלם המצב לא יותר טוב. ולכן הפתרון הוא אחד - הכו אותם בכיס. לפי הצעת החוק שעלתה בכנסת, יחויבו ספקי השירותים הגדולים לתת מענה טלפוני בתוך שלוש דקות לכל היותר. לא ענו בזמן? זה יעלה בהטבה ללקוח. ולהנהלה בחברות הללו אנו ממליצים: צלצלו מדי פעם לשירות הלקוחות שלכם. שם, ולא בדו"חות הכספיים, נבנית התדמית של החברה. רק אל תגידו לנו שתחזרו אלינו בהקדם.

גבי קסלר

אריאל אטיאס אריאל אטיאס אריאל אטיאס
אטיאס נתן, אבל איש לא לוקח

השבוע חשפנו ב"כלכליסט" כי תרגיל חקיקתי של הממשלה מ־2007 סולל את הדרך לסבסוד משכנתאות לתושבים עתידיים בעיר החרדית חריש המתוכננת בוואדי ערה. ייתכן שמוקדם לתקוף את שר השיכון אריאל אטיאס על היוזמה, בעיקר משום שסיכוייה להצליח נמוכים. מחד, עוד צפויים לאטיאס עימותים עם בעלי אינטרסים באזור. מאידך, גם שולחיו לכאורה, אנשי העדה החרדית, לא מתלהבים. בתקופה האחרונה נשמעים עוד ועוד קולות של מובילי דעה בעדה הקוראים להחרים את תוכנית חריש. הדרישה שלהם מאטיאס חד־משמעית: תן פתרון מגורים בתוך "משולש הזהב" - ירושלים, בני ברק, אלעד. אטיאס היה שמח, אבל הולכים ונגמרים לו הפתרונות. ספק אם הכוכב העולה של ש"ס יצליח לשכנע את ראשי העדה שאת המשולש צריך לרבע.

שי פאוזנר

יובל שטייניץ, צילום: גיא אסיאג יובל שטייניץ | צילום: גיא אסיאג יובל שטייניץ, צילום: גיא אסיאג

שטייניץ לא עשה שיעורי בית

הרעיון של שר האוצר יובל שטייניץ להפוך משרדים למגורים הוא מבורך. עשרות אלפי דירות מגורים המשמשות בפועל למשרדים מקטינות את ההיצע ומעלות מחירים. אבל בישראל, הראש לא תמיד יודע מה עושות הידיים. הנה תל אביב כדוגמה, העיר עם עליות המחירים הגבוהות ביותר. בלא מעט שכונות צעירים מבקשים לגור בלופטים או במשרדים שהתעשייה נטשה מזמן. בתמורה הם זוכים לביקורים תכופים של פקחי העירייה, שבאים לצוד את מפרי החוק שהעזו להתגורר בקופסת נעליים יקרה להחריד באזור לא מבוקש. גם בעלי הדירות, שלמעשה עושים בקנה מידה קטן בדיוק מה שמבקש שר האוצר לעשות בקנה מידה גדול, עשויים לחטוף תביעה. אז עם כל הכבוד ללוחם האמיץ בבועת הנדל"ן, לפני שאתה משחרר תוכניות גרנדיוזיות לפיצוץ הבועה - בדוק קודם איך אפשר לשנות את המצב בקטן, מלמטה.

מיכל פליישר

סמי עופר, צילום: אביגיל עוזי סמי עופר | צילום: אביגיל עוזי סמי עופר, צילום: אביגיל עוזי

איפה השכל?

אתם בוודאי מקווים שקברניטיה של מדינת ישראל מצד אחד וספני האימפריה של משפחת עופר מצד שני פעלו בתחכום ובתבונה מאז שהממשל האמריקאי הטיל סנקציות על המשפחה בגין סחר עם איראן. אתם אולי חושדים שהגמגומים היו מתואמים מראש, שההודעות הסותרות נוסחו ב"עמימות קונסטרוקטיבית" ושההדלפות דלפו בכוונת מכוון. אתם רוצים להאמין בחוכמת הממשלה, בעורמתם האינסופית של סוכני זרועות סתרים שונות ואפילו בקרדיט של משפחת עופר. הלוואי. לו יהי. כי אלה מחשבות מפתות ומרגיעות, אבל, למרבה הצער, השבוע לא נראו כאן לא תחכום ולא חוכמה, לא תיאום ולא עורמה. הממשלה והמשפחה הסתבכו בקוריהן משום שפעלו בטיפשות מבוהלת דווקא בשעה שדרשה קור רוח ואיפוק. חבל שהשכל לא הגיע למעלה בזמן (כמו שאומרים ביידיש, וגם בפרסית).

יואל אסתרון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות