תורת הפערים: כך חוגגים הבכירים בזמן שנאמן מנסה לבלום אותם

האישור שהעניקו אתמול חברי ועדת השרים לענייני חקיקה להמלצות ועדת נאמן להגבלת שכר הבכירים, מהווה לכאורה שלב נוסף בשינוי שעובר על המשק מאז קיץ 2011. ההמלצות החדשות מדברות לכאורה בשפתה של המחאה החברתית, שהתחוללה בין השאר על רקע תחושת המיאוס הציבורי מן הפערים החברתיים הגדלים. אלא שהדרך אל צמצום הפערים, ובהקשר זה פערי השכר בין הבכירים לעובדים הממוצעים בחברות הציבוריות - עוד ארוכה.

• הפערים בין שכר הבחירים לשכר הממוצע ב-2011 - לצפייה לחצו כאן 
  

על פי המלצות ועדת נאמן, מדיניות התגמול בחברות הציבוריות תיקבע על ידי ועדה מיוחדת בדירקטוריון ולאחר מכן תאושר על ידי אסיפת בעלי המניות, כאשר יידרש רוב של בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה. המלצות אלה חוברות גם לתיקון 16 לחוק החברות שאושר בחודשים האחרונים, ודורש את אישורם של בעלי המניות להסכמי ההעסקה של בעלי השליטה בחברות. אלא שאם לשפוט לפי הדו"חות הכספיים לרבעון האחרון של 2011 של החברות הבולטות שכבר פורסמו באחרונה - פערי השכר אולי צמחו, אך נותרו גדולים מספיק.

המלצות ועדת נאמן עוברות לכנסת ההצעה לריסון שכר הבכירים אושרה פה אחד בוועדת השרים ההצעה תגיע לשולחן ועדת הכספים רק במושב הקיץ, בתקווה שהחקיקה תושלם לפני הפגרה שתחל בסוף יולי. השר יעקב נאמן: "מדובר בהצעת חוק מאוזנת שנעשתה לאחר מחקר משווה בכל העולם" תומר אביטל, 4 תגובותלכתבה המלאה

קחו את קמעונאית הבגדים הישראלית קסטרו, למשל, המעסיקה כ־1,200 עובדים ושילמה להם שכר חודשי ממוצע של כ־8,000 שקל. לעומת זאת, שכרו הממוצע של כל אחד מחמשת הבכירים בחברה, הנשלטת על ידי גבי ואסתר רוטר, ואף מנוהלת על ידיהם, עמד על 164 אלף שקל בחודש. מדובר בפער של פי 21, בהשוואה לפער של פי 22 ב־2010. בכל שנת 2011 שילמה קסטרו לחמשת בכיריה 9.8 מיליון שקל.

שכרם של מנכ"לי קסטרו המשותפים, גבי ואתי רוטר, הסתכם ב־7.3 מיליון שקל ב־2011 - 3.65 מיליון שקל לכל אחד מהם, או 605 אלף שקל לחודש לשניהם ביחד. סכום זה מהווה פי 37 משכרו של עובד רגיל. בשנת 2010 שכרם של השניים היה גבוה "רק" פי 31 משכרו של עובד רגיל. הרווח הנקי ב־2011 של קסטרו, המעסיקה עובדים צעירים רבים במשמרות בחנויותיה ששכרם נושק לשכר המינימום, הסתכם בכ־48.5 מיליון שקל לעומת 2.1 מיליון שקל בשנת 2010.

גולף - הנשלטת על ידי כלל תעשיות ומעסיקה כ־1,190 עובדים - העניקה לעובדיה שכר חודשי ממוצע של כ־8,000 שקל ב־2011. שכרו הממוצע של כל אחד מחמשת הבכירים בחברה עמד על כ־167 אלף שקל בחודש, פי 21 משכרו של עובד זוטר בחברה - זאת בהשוואה לפער של פי 15 ב־2010. חמשת העובדים הבכירים בגולף משכו שכר בעלות של 10 מיליון שקל אשתקד. החברה, שהעסיקה ב־2011 בחנויותיה 1,315 עובדים בשכר מינימום, רשמה רווח נקי של 65.4 מיליון שקל לעומת 77.9 מיליון שקל ב־2010.

דעה מצעד התירוצים של המיליונרים ב־2012 בחודש הקרוב ייחשפו בזה אחר זה משכורותיהם של בכירי החברות הציבוריות ועימן גם ההסברים. לא צריך לקחת את התירוצים למשכורות המנופחות ברצינות רבה מדי גולן פרידנפלד, 3 תגובותלכתבה המלאה

שכרה של מנכ"לית גולף אילנה קאופמן עמד ב־2011 על כ־4 מיליון שקל לעומת 3.3 מיליון שקל בשנה הקודמת. שכרה החודשי ברוטו היה 332 אלף שקל - פי 38 משכרו של עובד רגיל, לעומת פער של פי 35 ב־2010.

לא רק באופנה

אלא שהפערים אינם מנת חלקו של תחום האופנה הישראלי בלבד. גם בענף הכספים פערי השכר בין העובדים הבכירים לבין העובדים הזוטרים משמעותיים, כאשר ישראכרט - הנשלטת על ידי בנק הפועלים ומנוהלת על ידי דב קוטלר - שילמה לחמשת בכיריה כ־13.2 מיליון שקל בשנת 2011. שכרו הממוצע של עובד בכיר בישראכרט עמד על 219 אלף שקל בחודש, כאשר שכרו של עובד רגיל עמד על כ־16 אלף שקל בחודש בממוצע. במילים אחרות, אותם בכירים השתכרו פי 14 יותר מאשר עובד רגיל בחברה. אף שמדובר בירידה בהשוואה לפער של פי 22 ב־2010, עדיין מדובר בתהום גדולה הפעורה בין הצדדים.

שכרו של המנכ"ל קוטלר הסתכם ב־2011 בכ־5 מיליון שקל, כ־419 אלף שקל בחודש - פי 26 משכרו של עובד רגיל. זאת לעומת שכר של 502 אלף שקל בחודש - פי 38 משכרו של עובד רגיל ב־2010.

כאל יוצאת דופן

פרשנות דלק למחאה הבאה התרחבות הפערים היא עיוות לא מוסרי שסופו להיגמר בפיצוץ חברתי רב־עוצמה שאול אמסטרדמסקי, 8 תגובותלכתבה המלאה

ככלל, פערי השכר בענפי הבנקאות והפיננסים היו נמוכים יותר מאשר בקמעונאיות הבגדים, כאשר גם בבנק אגוד, הנשלט על ידי דוד לובינסקי, שלמה אליהו וישעיהו לנדאו, הרוויח עובד בכיר פי תשעה מאשר עובד רגיל. למעשה, פער זה זהה לזה שנרשם בבנק ב־2010.

שכרו החודשי של בכיר בבנק אגוד הסתכם בכ־249 אלף שקל בחודש, בעוד ששכרם השנתי הכולל של חמשת הבכירים עמד על 14.9 מיליון שקל. שכרו של עובד רגיל, לעומת זאת, עמד על כ־29 אלף שקל בחודש בממוצע. ניכר כי הפערים נמוכים לאו דווקא בגלל שכרם הנמוך של הבכירים בבנק אלא לאור השכר הגבוה יחסית גם של יתר העובדים.

שכרו של מנכ"ל בנק אגוד חיים פרייליכמן הסתכם בכ־5 מיליון שקל ב־2011, לעומת 4 מיליון שקל בשנה הקודמת. הפער בין שכרו לבין שכר עובד רגיל ב־2011 עמד על פי 14, לעומת פי 13 ב־2010. שכרו החודשי ב־2011 עמד על 414 אלף שקל לעומת 335 אלף שקל בשנה הקודמת.

יוצאת דופן בתחום הכספים היא כאל, הנשלטת על ידי בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, שבה דווקא גדלו הפערים בין 2010 ל־2011. החברה שילמה לחמשת בכיריה כ־10.1 מיליון שקל בשנת 2011, כששכרו הממוצע לחודש של כל אחד מהבכירים בה עמד על כ־168 אלף שקל, לעומת שכרו הממוצע של עובד בחברה שעמד על כ־14 אלף שקל בחודש. כך, שכר בכיר היה גבוה פי 12 לעומת שכרם של העובדים האחרים, וזאת בהשוואה לפער של פי תשעה ב־2010.

המנכ"ל ישראל דוד השתכר ב־2011 כ־3.4 מיליון שקל. שכרו החודשי עמד על 283 אלף שקל, פי 20 משכרו של עובד רגיל, לעומת פער של פי 23 ב־2010.