ממה צריך להזהר כשעורכים צוואה הדדית?

צוואה הדדית היא צוואה משותפת, המעידה על החלטה משותפת והדדית של בני הזוג, בין אם במסמך אחד ובין אם בשני מסמכים נפרדים. ההסדרים שקבע מצווה אחד בצוואתו, מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני בצוואתו וההיפך. בזה, בעצם, מתייחדות צוואות הדדיות מצוואות אחרות: בני זוג, המתקשרים בצוואה הדדית, מניחים שבן זוגם לא ישנה את צוואתו ברגע שנחתמה ושההסכמות בין הצדדים הן בעלות תוקף מוסרי ומשפטי.

צוואה הדדית היא מסמך מאתגר ביותר, שכן לא בצוואה מדובר, אלא בחוזה ארוך טווח המהווה עסקה בין בני זוג לטווח ארוך מאוד. כשבני זוג עורכים צוואה הדדית, אין למי מהם מושג מי משניהם ילך לעולמו קודם ומי אחר כך ומתי יגיע החוזה לביצועו. יתרה מכך: מרגע עריכת הצוואה המשותפת עשויים להתרחש שינויי נסיבות מרחיקי לכת, שבעטיים עלול מי מבני הזוג שנותר בגפו לעתור לביהמ"ש, שם עוד יתברר שיש לכתוב "צוואה חדשה".

ומה אם אחד הצדדים מתחרט?

יוצא, אם כן, שצוואות הדדיות מאתגרות את מערכת המשפט בקיומם של שני אינטרסים שונים שיש לשמר: אינטרס ההגנה על רצון המצווה ואינטרס ההסתמכות. האיזון בין החופש של אחד מבני הזוג לקבוע כיצד יחולק רכושו לבין ההגנה על הרצון המשותף, כפי שהוא בא לידי ביטוי בצוואה הדדית, אינו פשוט כלל.

בהתאם לתיקון מספר 12 לחוק הירושה, אם ערך אדם צוואה הדדית והוא מעוניין לבטלה, הרי שעליו לשלוח הודעה על ביטול הצוואה למצווה השני. במקרה שהאחרון הלך לעולמו, על הנותר בחיים להשיב את מה שקיבל מחלקו של המנוח לעיזבונו, ואז הוא יהיה רשאי לצוות את רכושו כראות עיניו.

התיקון לחוק נולד בשל הבעייתיות במצב בו כל אחד מבני הזוג, בעודם בחיים, סמך על משנהו שלא תשונה הצוואה ההדדית ללא ידיעתו. אלא שכאן עולות שאלות לא מעטות: מהו אופי ההודעה על ביטול הצוואה שנותן בן-זוג אחד לאחר? האם די בהודעה בעל פה או בהודעה בכתב? ומה דינה של ההודעה אם מקבלה שרוי בחוסר הכרה או שהוא דמנטי או מנותק מהמציאות בכל דרך אחרת בעת קבלת ההודעה? לא תמיד ניתן לשער את אופי הנסיבות העתידיות, שתחייבנה שיקול דעת שיפוטי בשאלת שרירותה של הצוואה ההדדית.

עורכי הדין חייבים לנהוג משנה זהירות בעריכת צוואות הדדיות ולהבהיר ללקוחותיהם מה הסיכונים הטמונים בעריכתה, תוך שהם מצביעים על מצבים אפשריים העלולים למנוע את ביצועה או ביצוען של הוראה או הוראות מתוכן.

את הצוואות יש לערוך באופן המצמצם את הסיכון שבפגיעת רצונו של מי מהמצווים, ובאופן המגביל את בן הזוג שיוותר בחיים מלעשות שימוש לרעה בעיזבון או בחלקו, באופן שלאחר פטירתו לא ייהנו המוטבים הנוספים לצוואה ההדדית מהרכוש שתוכנן להינתן להם.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

*הכותבת היא עו"ד העוסקת בדיני משפחה.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.