חלום הדירה: 54 המשכורות תפחו ל-126

בחודש האחרון אירחנו בעמודים הקדמיים של "כלכליסט" משפחות ויחידים שהחלום של דירה בבעלותם רחוק מהם כמרחק כדור הארץ מהשמש. ממוצע המשכורות הנדרש לרכישת דירה ל־12 המשפחות שסיפקו נתונים מלאים על הכנסתן עומד על לא פחות מ־126, השקולות ליותר מעשר שנות חיסכון של כל הכנסת המשפחה. חיסכון כזה אינו ריאלי, מה שהופך את הדרך לרכישת דירה למי שאין ברשותו הון עצמי סביר, למסע ארוך בהרבה מ־10 שנים. הנתון הזה מחריד במיוחד כשמשווים אותו לממוצע המשכורות שנדרשו להוריהם של אותם צעירים להגיע לדירה - 54 בלבד.

המשפחות שלפניכם מהוות הן מדגם מייצג של הבעיה מספר אחת של עשרות אלפי צעירים, שהיא גם בעיה של ההורים שלהם - שנדרשים לא פעם לשעבד את עתידם על סף הפנסיה כדי שיוכלו לסייע לילדיהם להגיע לדירה. בהיקפים שבהם מדובר זו גם בעיה מאקרו־כלכלית קשה של המשק כולו.

כשהפרויקט שלנו יצא לדרך, התקשו בקבינט הדיור לבחור בין ארבעה כלים אפשריים: מענק של 100 אלף שקל; פטור ממע"מ לדירה ראשונה; מכרזים בשיטת "מחיר מטרה" המקבעים לדירה מחיר נמוך בכ־20% ממחיר השוק; והשבתם של מכרזי "מחיר למשתכן", שבהם הזוכה בקרקע הוא מי שמציע את מחיר הדירה הסופי הנמוך ביותר. במהלך הפרויקט בחר שר האוצר יאיר לפיד בכלי של ביטול המע"מ לרוכשי דירה ראשונה כצעד עיקרי, שילווה במקביל במכרזי "מחיר מטרה".

לפיד החליט וספג על כך קיתונות של ביקורת מהצמרת הכלכלית. בביטול המע"מ על רכישת דירה ראשונה הכניס שר האוצר את המשק לאחד הניסויים המרתקים בתולדות הכלכלה הישראלית. הצעד הזה מנוגד לכל תיאוריה כלכלית - הוא פועל על צד הביקוש ולא על ההיצע, דורש הגדרה של קריטריונים שנויים במחלוקת וגם עולה הרבה כסף. מיליארדים שיוזרמו למהלך שיעילותו מוטלת בספק.

האבסורד הוא שגם המבקרים הגדולים של הצעד הזה צריכים כבר לדעת ששוק הדיור בישראל לא פועל לפי מודלים כלכליים מקובלים. מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של האוצר שהתפטר במחאה על מהלכי לפיד , צריך לדעת את זה טוב מכולם מפני שהוא עצמו, בתפקידו הקודם ככלכלן הראשי של חברת הביטוח הראל, העריך בסוף 2011 שאוטוטו מתפתחים תנאים להתקררות בשוק הדיור. העריך ושגה. גם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, שתקפה בחריפות, היתה צריכה לדעת ששוק הנדל"ן בישראל לא בדיוק מגיב בהתאם למודלים כלכליים טהורים. חטיבת המחקר של בנק ישראל בראשות פלוג קבעה ב־2011 שבשלוש השנים שקדמו לה לא התפתחו בישראל תנאים של בועת נדל"ן, וטעתה. אולי גם לפיד טועה, ואולי לא. המורכבות של שוק הדיור בארץ לא מאפשרת להעריך היום את השפעתו המלאה של הצעד, ואם יביא להצטננות מסוימת לפחות בטווח הקצר - דיינו.

אלא שבכל מקרה מדובר בצעד חלקי מדי. לרוב המשפחות שניבטות אליכם מימין ומשמאל הוא לא רלבנטי, מפני שאין להן הון עצמי לרכישת דירה ראשונה גם לאחר הנחת המע"מ. נתוני האוצר מלמדים שצעירים לא רוכשים דירות חדשות. ברבעון האחרון נרשמה עלייה של 29% ברכישת דירות יד שנייה בידי צעירים, לעומת עלייה של 14% ברכישת דירות חדשות, מה שאומר שהטבת המע"מ מיטיבה עם אוכלוסייה ספציפית וקטנה.

לכן, גם אם יושלמו הליכי העבודה והחקיקה הנדרשים לצורך הטבת המע"מ ויישום מכרזי "מחיר מטרה", יצטרך קבינט הדיור לשוב ממש בקרוב לשולחן הדיונים ולהציע עוד שורה של כלים רציניים, בעיקר בצד ההיצע. הם חייבים לשוב עם פתרונות. גם אנחנו עוד נשוב.