לפיד בונה על שני חוקים שעוד לא אושרו למימון הפטור ממע"מ

במשרד האוצר בונים על העמקת גביית המסים והמלחמה בהלבנת הון כמקור למימון התוכניות החדשות בתחום הנדל"ן – הענקת פטור ממע"מ על רכישת דירה חדשה ראשונה ותוכנית מחיר מטרה. העלות של שתי התוכניות מוערכת כיום ב־3–2 מיליארד שקל, אבל באוצר לא יודעים להעריך כמה כסף יתקבל תודות למלחמה בהון השחור ומתי ניתן יהיה בכלל להתחיל לפעול בנושא.

שר האוצר יאיר לפיד | צילום: עמית שעל

יש לציין כי כבר היום הוגברו פעולות הגבייה והאכיפה של רשות המיסים דרך מספר מהלכים. אמנם כבר בגבייה ברבעון זה גבוהה מהמתוכנן אך סכומי הגבייה משמעותיים יותר צפויים לבוא מהחקיקה החדשה. ביולי 2013 החל הליך החקיקה בנושא העמקת הגבייה, הגברת האכיפה והמלחמה בהלבנת הון, שאותו מוביל סגן שר האוצר ח"כ מיקי לוי. רשות המסים פרסמה אז כי חוקים אלה צפויים להכניס כ־2 מיליארד שקל לקופת המדינה. באותה נשימה ציינו ברשות כי מכיוון שמדובר בכסף שאינו מדווח, לא ניתן לדעת בכמה הוא יסתכם.

מחקר של הבנק העולמי מ־2010 בנושא ההון השחור העריך כי היקף הכלכלה השחורה בישראל עומד על כ־21.8% מהתמ"ג. התוצר של ישראל עומד על כטריליון שקל, ולכן ההון השחור עומד על יותר מ־200 מיליארד שקל ומיסויו, גם אם ייעשה בצורה מאוד חלקית, צפוי להניב הרבה מאוד כסף. ייתכן שהערכה זו מספיקה לשר האוצר יאיר לפיד כדי לבנות על הכסף הזה ולתכנן תוכניות מרחיקות לכת. אך מהצעת החוק ועד יישומו, נראה שהדרך עוד ארוכה. כרגע שתי הצעות החוק השונות עומדות על שולחנן של שתי ועדות בכנסת.

עיכוב של 8 חודשים בדיונים

הצעת החוק להעמקת גביית מסים נמצאת על שולחנה של ועדת הכספים. מטרת ההצעה היא להרחיב את סמכויות האכיפה בתחום הגבייה, בין היתר על ידי עיכוב יציאה לחו"ל במחדלי תשלום ודיווח, מניעת הברחת נכסים ומתן סמכות לרשות לעיקול כלי רכב.

בוועדה קיימת מחלוקת סביב לקונה בחוק, שלפיה כיום רק אדם שמוציא חשבונית פיקטיבית לעצמו מבצע עבירה, בעוד אם הוא מוציא חשבונית כזו לאדם אחר הוא אינו מבצע עבירה. ברגע שהיא תוסדר תוכל ההצעה לעבור את ועדת הכספים.

הצעת החוק למלחמה בהלבנת הון נמצאת על שולחנה של ועדת חוקה חוק ומשפט ונתקלת בקשיים רבים יותר. על פי ההצעה, עבירות מס ייחשבו כעבירות הלבנת הון, שהענישה והתנהלות הרשויות בגינן מחמירה בהרבה לעומת עבירות המס היום.

משה אשר מנהל רשות המסים | צילום: אלכס קולמויסקי

המתנגד הבולט להצעה זו הוא יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם. עד היום, 8 חודשים מאז עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה, טרם התקיימו דיונים על החוק בוועדה. גורמים המעורבים בעניין מסבירים כי ח"כ רותם מעכב דיונים אלה במטרה למוסס את החוק. רותם לא היה מעוניין להסביר ל"כלכליסט" את הסתייגויותיו מהחוק.

חברים אחרים בוועדה, ובהם ח"כ מרב מיכאלי, חוששים שהחוק עלול לפגוע בפרטיות האזרחים. ח"כ מיכאלי אמרה כי "כמובן שחשוב להילחם בהון השחור וחשוב מאוד שכולם ישלמו מס, אבל אף מטרה אינה מקדשת את כל האמצעים, ואין זכות לשלטון לרמוס את זכויות האזרח".

החקיקה לא תשפיע ב־2014

עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המתמחה בעבירות מס ובעבירות על חוק איסור הלבנת הון, אומר כי "מטרות חוק איסור הלבנת הון שונות ממטרות חוקי המס ולכן חוק איסור הלבנת הון הוא הרבה יותר דורסני ודרקוני ופשוט אינו מתאים למסגרת הנורמטיבית והמשפטית של עבירות המס. כך למשל העובדה שבחוק ההלבנה אין התיישנות וכך לדוגמה מכשיר החילוט הזמני והקבוע בחוק ההלבנה מאפשר למדינה לתפוס רכוש ולהקפיא חשבונות בנקים ולשתק את כל פעילות העסק במצב של חשדות בלבד. הדבר מביא לא אחת לקריסה של חברות עוד בשלב מוקדם בהליך מבלי שיש להן כסף להתגונן".

הכנסת נמצאת כרגע בפגרה ותחזור לפעילות רק לאחר יום העצמאות. המשמעות היא שמעבר לספק הרב שאופף את החוק שממתין על שולחנה של ועדת החוקה, גם אם הוא יעבור בסופו של דבר, זה לא יהיה בטווח הקרוב, וסביר להניח שהוא לא יגדיל את הכנסות המדינה ב־2014. עם זאת, במקביל פועלת רשות המסים להגברת האכיפה והגבייה, וכבר ברבעון הנוכחי עברה את הערכותיה.

מרשות המסים נמסר כי "החקיקה העומדת על הפרק משתלבת בשורת מהלכים שהרשות מקדמת להעמקת הגבייה וכחלק מהמאבק בהון השחור, מתוך שאיפה להגביר את השוויון בחלוקת נטל המס בקרב הציבור. המאמצים והמשאבים שמשקיעה הרשות בנושא החלו לשאת פירות כבר בשנה החולפת והיה להם חלק בהצלחה בגבייה מעבר לאומדן בשנת 2013 וליכולת הממשלה לעמוד ביעד הגירעון".