אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של דו"ח המבקר, הורדת הריבית ובנק לאומי צילום: אלכס קולומויסקי

חקר ביצועים: השבוע של דו"ח המבקר, הורדת הריבית ובנק לאומי

הריבית בשפל היסטורי, הביקורת של מבקר המדינה על הטיפול במשבר והתחזית העגומה, המחלוקת על חקירת העלמות המס, החרמת הנפקת החוב של דלק וימי החופש המוגזמים של הח"כים

26.02.2015, 09:08 | כתבי כלכליסט

הריבית בשפל היסטורי

מספיק עם הקרתנות. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לא חושבת שהתמודדות עם משבר הנדל"ן היא המנדט של הבנק המרכזי — ובצדק. זה מנדט של הממשלה. הביקורת על הורדת הריבית הזכירה שוב שמתוך בועת הנדל"ן המקומית כל כך הישראלים ממש מסרבים להסתכל החוצה, אל מלחמת המטבעות שמתחוללת בעולם. המלחמה הזאת פוגעת ביצוא ומאיימת על כולנו — לא רק על מי שמתקשה לקנות דירה — לא פחות ממחירי הדיור המאמירים. אפקט ההפתעה בהורדת הריבית השבוע הוא בדיוק מה שנדרש כדי להילחם בספקולנטים שתוקפים את השקל ובמדינות שמתחרות בישראל על היצוא ומשתמשות בארסנל כלי נשק (מריבית דרך יצירת שערי מטבע דיפרנציאליים ועד הרחבה כמותית). כדי לקבל מענה לבעיית הנדל"ן לא צריך לחכות להחלטות הריבית, צריך ללכת להצביע בבחירות.

סופי שולמן

קרנית פלוג. מחוץ לבועה, צילום: עמית שעל קרנית פלוג. מחוץ לבועה | צילום: עמית שעל קרנית פלוג. מחוץ לבועה, צילום: עמית שעל

מחלוקת על חקירת העלמות המס

בנק לאומי ביקש השבוע מבית המשפט להקפיא את התביעות נגד בכיריו לשעבר כדי שוועדה מטעם הבנק תיקח עליה את המשימה במקום בית המשפט. לוועדה כזאת יש יתרונות — היא לא כבולה לסדרי דין מעיקים, היא תוכל לנפנף עורכי דין מתישים, ובעיקר עשויה לקבל החלטה מהר יותר מבית המשפט. אבל זה לא מספיק. בנק לאומי הרי סירב עד כה להתעמת עם בכיריו לשעבר, ורק התביעות הכריחו אותו להתחיל לפעול לבירור המחדל שבו המוסד הזה סייע להעלמות מס שעלו לו 1.7 מיליארד שקל. לאורך כל הדרך הוא הגיב באיחור, לא עצר את העלמות המס גם כשקיבל מסרים חריפים מהרשויות בארצות הברית, לא דרש למצות את הדין, לא קרא את המפה נכון הן מבחינה חוקית והן מבחינה ציבורית, ולא הפגין את האתיקה הנדרשת. הבנק עצמו הוא זה שסיפק, במשך שנים, את כל הסיבות להניח שלא הוא הגורם הנכון לטיפול במקרה. דרוש גורם חיצוני, כזה שבכל זאת נוטה להפגין אחריות בסיסית.

נעמה סיקולר

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח. לא ראוי שהבנק יבדוק בעצמו, צילום: יובל חן מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח. לא ראוי שהבנק יבדוק בעצמו | צילום: יובל חן מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח. לא ראוי שהבנק יבדוק בעצמו, צילום: יובל חן

 

סוני פספסה מוצר מצוין

להלן מסדר זיהוי קצר: 6, S5, Z3. הראשון הוא אייפון של אפל, השני גלקסי של סמסונג, והשלישי... אה, כן, ההוא של סוני. אקספריה כמעט אלמוני בישראל. זו לא אשמתו: הוא מכשיר מצוין, שדורג השבוע ראשון בפרויקט להשוואת הסמארטפונים של "כלכליסט", אבל סוני פשוט לא נלחמה עליו מספיק. היא השיקה אותו פחות משנה אחרי הדגם הקודם, ובקושי השקיעה בקידומו במערב. אף אחד גם לא יודע מתי ייצא הדגם הבא בסדרה, Z4 — השמועות נעות בין "בשבוע הבא" ל"בספטמבר". סוני, התברר לאחרונה, מתכוונת להוריד את פרופיל המובייל שלה בעקבות הפסדיה בתחום. אלא שלתאגיד הענק אין באמת בעיה במובייל. יש לו בעיה עמוקה בשיווק. ואת זה הוא צריך לפתור לא כדי לצמצם הפסדים, אלא כדי לשרוד.

דור צח

אקספריה. למה להסתיר, צילום: רפאל קאהאן אקספריה. למה להסתיר | צילום: רפאל קאהאן אקספריה. למה להסתיר, צילום: רפאל קאהאן

 

תשובה - מקבל את היחס הראוי

 

"איך המוסדיים דפקו את העמיתים שלהם...", הגיבו השבוע בשביעות רצון חתמים ומשקיעים פרטיים על החלטת הגופים המוסדיים הגדולים להחרים את הנפקת החוב החדשה של דלק מבית יצחק תשובה. המוסדיים עשו זאת בגלל ההסדר של דלק נדל"ן, ובכך אפשרו למשקיעים הפרטיים ליהנות מעמלה אטרקטיבית ולהשתלט על ההנפקה. בטווח הקצר, המוסדיים אכן הפסידו. בטווח הארוך, זו הדרך היחידה לשנות את הנורמות בשוק של משחק חוזר — להמשיך להדיר רגליים מהנפקות של ספרים שחוזרים לגייס שוב ושוב. זה מנגנון הענישה היחיד של המוסדיים, והוא שווה גם ויתור על עמלות מפתות.

אתי אפללו

יצחק תשובה. דלק שוב מגייסת, צילום: גיל יוחנן, Ynet יצחק תשובה. דלק שוב מגייסת | צילום: גיל יוחנן, Ynet יצחק תשובה. דלק שוב מגייסת, צילום: גיל יוחנן, Ynet

 

הדו"ח על הכנסת - ניהול רע חוצה מוסדות

 

ג'וב החלומות לא חייב להיות בחברת הייטק מפנקת. הוא יכול להיות במינהל הכנסת. את השכר לא מקצצים גם כשיש קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. לפעמים יש אפילו נופשונים באילת, כולל צלילות. ובסך הכל נהנים העובדים מלא פחות מ־46(!) ימי חופש בשנה (כולל שתי פגרות ארוכות מאוד, לא כולל פגרות־פתע במקרה של בחירות־פתע), כפי שעולה מדו"ח חדש של מבקר המדינה. הדו"ח על מינהל הכנסת נבלע בענן האבק שהעלו הדו"חות על הוצאות ראש הממשלה ומשבר הנדל"ן, אבל חשוב בכל זאת להתעכב עליו: הוא מותח ביקורת על הגדלת מספר ימי החופשה לעובדי המשכן, על המצאת משרות חדשות שהכנסת הסתדרה בלעדיהן במשך שנים, על מכרזים לקויים ועל מנכ"ל הכנסת הקודם, שהעניק תוספות שכר לא ברורות לאנשי משמר הכנסת בניגוד לחוות הדעת המשפטית. לא רק ברחוב בלפור רקוב. גם בבית הנבחרים שבגבעת רם דרוש טיפול שורש.

רוני זינגר

 

 

הזקנה במסדרון - חוויה טראומטית

 

משרד הבריאות פרסם השבוע תוצאות של סקר ראשון מסוגו שבדק את שביעות הרצון מבתי החולים. בממוצע הכללי, התברר כי 75% מהנשאלים אמרו כי היו מרוצים מהטיפול שקיבלו. אבל התברר גם שחולים שנאלצו לשכב במסדרון היו הרבה פחות מרוצים מחולים שקיבלו חדר — שביעות הרצון הכללית שלהם היתה נמוכה בחצי. והם היו פחות מרוצים ממש בכל פרמטר: לא רק מתנאי האשפוז, אלא גם מהטיפול של הצוות ואפילו מהליך השחרור. ואם עצם השכיבה במסדרון יכולה להשפיע באופן דרמטי כל כך על תחושת החולים, אפשר להניח שהיא משפיעה גם על בריאותם ועל ההחלמה. לא פלא שכותבי הדו"ח מתארים את השהות במסדרון כ"טראומה". הנתון החיובי של 75% לא צריך לטשטש את העובדה שבגלל מצוקות תקציביות, יש חולים שמקבלים טראומה דווקא כשמאשפזים אותם.

מיקי פלד

בית חולים רמב"ם (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן בית חולים רמב"ם (ארכיון) | צילום: אלעד גרשגורן בית חולים רמב"ם (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן

הדו"ח על הנדל"ן - אין מנהיג

 

"במאי 2013, לאחר רכישתן של כ־165 אלף דירות שנקנו על ידי משקיעים בשנים 2012-2007 ועליית מחירי הדיור במשך חמש שנים, הממשלה אישרה תיקון לחוק מיסוי מקרקעין שעניינו חיוב דירות להשקעה במס שבח במועד מכירתן, במתכונת המתחשבת בהערות שהעלתה רשות המסים כבר ב־2011", כתב מבקר המדינה בדו"ח שלו שפורסם השבוע. מה זה אומר? זה אומר שכבר ב־2011 היה ברור שהמשקיעים מבעירים את שוק הנדל"ן, וכבר היו המלצות איך לנסות להרגיע אותם בעזרת כלי המיסוי. אלא שההמלצות התקבלו רק כעבור שנתיים. כך התנהל הטיפול במפלצת הנדל"ן: דחיינות, חוסר יכולת ליישם המלצות ולקבל החלטות, התעלמות מבעיה כלכלית בוערת וקשה. הרבה מאוד אנשים אחראים לכל זה, אבל בסופו של דבר מדובר בסימפטומים לבעיה אחת: היעדר מנהיגות.

גולן פרידנפלד

מבקר המדינה יוסף שפירא (מימין) ורה"מ בנימין נתניהו. ביקורת על הטיפול במשבר, צילום: חיים צח, אלכס קולומויסקי מבקר המדינה יוסף שפירא (מימין) ורה"מ בנימין נתניהו. ביקורת על הטיפול במשבר | צילום: חיים צח, אלכס קולומויסקי מבקר המדינה יוסף שפירא (מימין) ורה"מ בנימין נתניהו. ביקורת על הטיפול במשבר, צילום: חיים צח, אלכס קולומויסקי

הדו"ח על הנדל"ן - אין עתיד

 

כמו נהגים קשורי עיניים שדוהרים במסלול מירוצים, מתנגשים זה בזה, נוסעים בכיוון ההפוך, עפים לגמרי מהמסלול — כך נראה ניהול משבר הנדל"ן בישראל לפי הדו"ח החמור של מבקר המדינה שפורסם השבוע. ראשי ממשלות, שרים, נגידי הבנק המרכזי, פקידים — כולם נסעו ללא כיוון, ללא הגדרת יעדים ובלי מפות מעודכנות. וזה עוד הכסף הקטן. הבשורות הבאמת קשות בדו"ח מופיעות במשפט אחד, לקוני, לקראת הסוף, כשהמבקר מתריע כי לנוכח המצב הקיים "מסתמן מצב העלול להקשות על הגדלת ההיצע במידה הנדרשת גם בשנים הקרובות". היינו יכולים להסכין עם עוד כמה שנים של מצב מידרדר אם איזה שר, נגיד או פקיד היה בונה תוכנית לטווח ארוך. אבל במדינה שבה עד היום רק שלוש ממשלות הצליחו להשלים קדנציה מלאה, אין קצה חוט של תקווה להיאחז בו.

גלית חמי

 

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, צילום: אוראל כהן יו"ר יש עתיד יאיר לפיד | צילום: אוראל כהן יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, צילום: אוראל כהן

 

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
בגלל הרבה אינטרסים לא יעצרו את הבועה מלהמשיך להתנפח, עד שמסה קריטית של צעירים יגיעו למצב
של הלם מההחזר החודשי שנדרש מהם, ויחליטו שהם פשוט לא מסוגלים לקנות דירה - הביקוש יצנח ונתחיל בנפילה כואבת. כך זה היה בכל מדינה, וכמו שאמר סטנלי פישר, אצלנו זה לא אחרת. מתי ההחזר החודשי יהיה "מפחיד" ? ככל הנראה נדרש להגעה למספרים של 150 ויותר משכורות, וגם אז הרכישות יעצרו רק אם זה יהיה בו זמנית עם העלאת ריבית. תוספת 2% בריבית כבר תוסיף כ 30% להחזר החודשי (עבור כאלה שמראש תכננו לפרוס משכנתא ל 30 שנה כי הם בקצה גבול היכולת שלהם). בגלל אינטרסים לא מבצעים צעדים פשוטים להגבלת הביקוש וקירור השוק, צעדים שלא דורשים תאום בין עשרות גופים ותכנוני קרקע מסובכים. צעדים לדוגמא: המיסוי על משקיעים (שנדחה), השוואת מיסוי בין שוק ההון לנדל"ן, מניעת מצב בו משפרי דיור לא מוכרים את הדירה הישנה בכוונה, אבל הכי יעיל זה פשוט לקבוע יעד משכנתאות שנתי לכל הבנקים, במתווה הולך ויורד. ללא דלק אין מדורה. לגבי היצע, יש לזכור שמדינת ישראל והעיריות ידעו לפעול היטב בנושא הנדל"ן למשרדים. כמעט בכל עיר המחיר היום הוא בדיוק חצי ביחס לנדל"ן למגורים. בתל אביב משרד יוקרתי עם חניה במרכז העיר, עולה 18,000 שקל למ"ר כלומר מחצית מדירה מתפוררת באותו לוקיישן. אז מי אמר שאין קרקעות, שבתל אביב אין ברירה, שאלו המחירים ב 2015 או כל שטות אחרת. ואם מדברים על יכולת לזהות ראשון, אני חושב שגם ביבי, אבל גם מבקר המדינה, עדיין לא זיהו את בועת הנדל"ן הענקית שצומחת פה החל מאפריל 2009. מה שהתחיל כמחסור קל בהיצע במהלך 2008, הפך למפלצת בסיוע הריבית העולמית האפסית ואוזלת ידם של רשות המסים, המפקח על הבנקים וממשלת ישראל. בשנת 2014 הקבלנים האטו התחלות בניה כי הקונים ישבו על הגדר והמתינו למע"מ אפס, ומלאי הדירות הבלתי מכורות של הקבלנים עלה בחדות. אבל הם יכלו גם לעשות מבצעי מכירות בזול כדי למנוע הצטברות המלאי. הם, והבנקים המממנים, בחרו לא לפעול כך אלא לעצור התחלות בניה ולהאשים את לפיד. מכך למדנו שהמדינה חייבת להחזיר לעצמה שליטה ביצור הדירות. כל קרקע חייבת להימסר לקבלנים רק עם סעיף המגדיר תאריך סיום לפרויקט ומנגנון קנסות אימתני. ומפריע לי שיש הרבה דמגוגיה. אנשים שהערכתי מאוד כמו אראל מרגלית ומשה כחלון, מאשימים את לפיד בעליות מחירים ב 2014. הם לא מזכירים שהריבית ירדה ב 1.5% באותה תקופה ולא השאירה ללפיד סיכוי נגד הזינוק בביקוש. אבל הם לא בדקו עובדות רשמיות וזורקים מספרים כמו 16% התייקרות. עפ"י הלשכה לסטטיסיקה, מאז שלפיד סיים 100 ימי חסד ראשונים, יולי 2013, ועד נובמבר 2014 (החודש האחרון שלו כשר אוצר), מחירי הדירות עלו 6.6% ושכר הדירה עלה 3.1% אגב, בין אפריל לספטמבר של 2014 הצעירים ישבו על הגדר ומחירי הדירות נשארו באותה רמה בדיוק (עלו טיפה מרמה של 348.1 לרמה של 348.4)
תומר  |  27.02.15
לכל התגובות