אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החזית הראשונה של כחלון באוצר: בנק ישראל צילום: צביקה טישלר

החזית הראשונה של כחלון באוצר: בנק ישראל

יו"ר כולנו שסיכם עקרונית עם נתניהו שיהיה שר האוצר הבא, מבטיח רפורמה במערכת הבנקאית מיד לאחר מינויו. נקודות רבות במצע שלו חופפות לתוכנית שבנק ישראל כבר החל לקדם, אך השינוי המשמעותי צפוי דווקא בתחומים שעדיין לא קודמו על ידי הבנק המרכזי, כמו שינוי משמעותי במבנה הפיקוח על הבנקים, שם כבר צפויה לו חזית קשה מול המפקח על הבנקים

25.03.2015, 07:10 | תומר ורון

ראש מפלגת כולנו משה כחלון, שסיכם עקרונית עם נתניהו שיכהן כשר האוצר אתמול (ג') פרסם בפברואר את התוכנית שלו לרפורמה כוללת במערכת הבנקאית - אחת התוכניות שזיכו אותו ב־10 מנדטים בבחירות האחרונות. על פני 14 עמודים שפך כחלון לא מעט רעיונות לקידום התחרות בין הבנקים, חלקם גרנדיוזיים ודרמטיים, חלקם כבר בתהליך יישום, חלקם הכרחיים וחלקם ממוחזרים וספק עד כמה ישפיעו. "כלכליסט" ממפה את התוכנית של מי שעשוי להיות בסבירות גבוהה שר האוצר הבא.

קראו עוד בכלכליסט

רפורמה בפיקוח

 

הצעד הראשון שכחלון מתכנן לעשות הוא דרמטי ומהווה שינוי מהותי במבנה הפיקוח הפיננסי עד כדי כך שהוא מאפיל על ההיתכנות שלו — הקמת רשות פיקוח אחת שתאחד בתוכה גם את הפיקוח על הבנקים, גם את הפיקוח על שוק ההון וגם את רשות ניירות ערך. בכך כחלון מתכנן למעשה לפתוח במאבק נגד המפקח על הבנקים והרגולטורים הפיננסיים האחרים, שכן לא מדובר בפעם ראשונה שרעיון כזה נזרק לאוויר אך עד היום הרגולטורים הפיננסיים שרצו לשמור על עצמאותם התנגדו לו נחרצות.

בנייר עמדה שהוציא יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר ב־2013 הוא התנגד למהלך ואף ציין כי מודל דומה של "רגולטור־על" בבריטניה התפרק נוכח תפקוד כושל במשבר של 2008. כיום ברשות מקדמים רעיון למודל פיקוח דו־ראשי בינם ובין בנק ישראל. גם בבנק ישראל מתנגדים בנחרצות להוצאת הפיקוח מידיו, אך כחלון נחוש ליישם את השינוי הדרמטי הזה אף שהוא יודע שצפוי לו בנקודה הזו מאבק איתנים מול כוחות לא פחות חזקים ממנו.

המפקח על הבנקים דודו זקן. רבים מהרעיונות כבר הועלו על ידי הוועדה שבראשה עמד, צילום: עמית שעל המפקח על הבנקים דודו זקן. רבים מהרעיונות כבר הועלו על ידי הוועדה שבראשה עמד | צילום: עמית שעל המפקח על הבנקים דודו זקן. רבים מהרעיונות כבר הועלו על ידי הוועדה שבראשה עמד, צילום: עמית שעל

 

הכרזת ריכוזיות

 

אם המהלך הקודם יצליח, כחלון מתכנן צעד דרמטי נוסף — קידום הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז כלפי עסקים קטנים ומשקי בית.

כיום קיים תיקון לחוק ההגבלים העסקיים, שמחריג את הבנקים וחברות הביטוח כך שעל מנת להכריז עליהם כקבוצות ריכוז הממונה על ההגבלים נדרש להתייעץ עם המפקח על הבנקים והמפקח על הביטוח בהתאמה.

עם זאת, כרגע מדובר בהכרזה הצהרתית המאפשרת להגביל את פעילות השחקנים, אך המצע של כחלון בנושא זה מעורפל ולא מפרט מה הם הצעדים האופרטיביים שיתבצעו אם וכאשר תהיה הכרזה כזו.

בנק אינטרנטי

 

המלצות הצוות לבחינת התחרותיות בענף הבנקאות בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן כוללות פרק מיוחד על הקמת בנק אינטרנטי. בפיקוח על הבנקים סיכמו את הפרק הזה בדו"ח במילים הבאות: "בנק אינטרנטי חדש יכול להוות אלטרנטיבה ממשית להגברת התחרות רק אם משקלו בשוק הבנקאות הקמעונאית יהיה משמעותי". כחלון מאמץ גם הוא במצע שלו את הרעיון הזה.

הרעיון של בנקאות דיגטלית אינו חדש ואכן קוסם לשוחרי התחרות במערכת. אלא שמאז שפורסמו המלצות ועדת זקן עברו הרבה מים בנהר, ושני הבנקים הגדולים — פועלים ולאומי — הכריזו לאחרונה ולמורת רוחו של המפקח כי יקימו מערך בנקאות אינטרנטית מלא ושלם שיפעל בפלטפורמה צרה ויעילה ולכן יוכל להציע על פניו ריביות ועמלות טובות יותר.

ככל הידוע כיום אין יזם חדש הנמצא בשלבים מתקדמים של מגעים מול הפיקוח על הבנקים להקמת בנק אינטרנטי. בתוספת העובדה כי ההון הדרוש להקמת בנק אינטרנטי עומד על 100 מיליון דולר, אפשר לנחש בסבירות גבוהה שייקח עוד זמן רב עד שנראה חיה כזאת בנוף הבנקאי. אם כן, למרות כוונתו של כחלון להעניק לנושא הגנות ינוקא והטבות מס יהיה קשה יותר ליזמים להתחרות עם שני הבנקים הגדולים ביותר בישראל, שבינתיים יבססו את מעמדם בשוק החדש ויקבעו נורמות ומחירים.

דירוג אשראי

מאגר אשראי המציג מידע מקיף על היסטוריית האשראי של לקוחות יכול להיטיב עם הצרכנים ולשפר את היציבות הפיננסית של המשק, כך מראים ממצאי מחקר מקיף שהבנק העולמי ערך בנושא ב־2013. המחקר מציין כי מאגר שכזה לא יקום מעצמו, בשל אינטרסים של בנקים גדולים בשוק לא תחרותי שמעוניינים לשמור את המידע אצלם, ולכן המדינה צריכה להתערב בנושא.

במציאות כיום בה המידע המלא והחיוני על אופיו של הלקוח מוחזק רק בידי הבנק שבו הוא מנהל את חשבונו משחקת כמובן לטובת הבנקים הגדולים. מציאות כזו חוסמת תחרות ומובילה לכך שגם לקוחות ללא מינוס, שמחזיקים בהיסטוריית אשראי טובה, נחשבים לסיכון גבוה עבור כל בנק או חברת אשראי שבה אין להם חשבון קבוע.

מאגר שכזה יכול להיות אחד הגורמים המשמעותיים להכנסת תחרות למערכת הבנקאית ולכן הוזכר גם בוועדת זקן וגם במצע הבנקאי של כחלון. כיום עובדת ועדה בימשרדית בראשות המועצה לכלכלה לאומית בכדי לבנות המלצות אופרטיביות כיצד יש להקים מאגר כזה גם בשוק הריכוזי הישראלי.

עם זאת ולמרות האופטימיות, כחלון צריך להסתכל על מה שקרה לתעודת הזהות הבנקאית וללמוד את הלקח. הוא צריך להבין איך הבנקים הגדולים הצליחו בעזרת הסחבת של הכנסת למסמס את יישום הרעיון ולהשאיר את החלק העיקרי והחשוב שלו בחוץ לעת עתה, למרות כל נסיונותיו של המפקח על הבנקים ליישמו. במהלך כל קמפין הבחירות כחלון חזר ואמר כי הוא מכיר את כל הטריקים שמערימים הגופים העסקיים שמנסים לחסום רפורמות. בכל זאת, בקידום חוק נתוני האשראי סביר להניח שהוא יכיר גם כמה טריקים חדשים.

משה כחלון בליל הבחירות, צילום: גדי קבלו משה כחלון בליל הבחירות | צילום: גדי קבלו משה כחלון בליל הבחירות, צילום: גדי קבלו

 

ביטוח פיקדונות

 

הבנקים הקיימים נהנים מאמון גבוה של הציבור לביטחון הכסף בעוד שחקנים חדשים שירצו לקום יכולים להתקל בחסם משמעותי, שכן אם הציבור לא יפקיד בהם את כספו לא יהיו להם מקורות כספיים לצמיחה. בחודשים האחרונים מגבש אגף התקציבים באוצר בראשות אמיר לוי מספר צעדים כדי לעודד את כניסתם של גופים חדשים לשוק הבנקאות, בהם גם ביטוח פקדונות. כחלון תומך בצעד הזה וככל הנראה יפעל ליישומו. עם זאת, חשוב להבין כי ברוב המקרים ביטוח פקודנות פורמלי מהווה מעין תשלום מס שמתגלגל על הצרכן.

מחשוב מרכזי

 

הדרישות המחמירות של בנק ישראל דורשות מערכות מחשוב מתוחכמות ויציבות שיוכלו להתמודד מול אתגרי הסייבר הרבים. באגף התקציבים מצאו כי מדובר בעלויות גבוהות של 30 מיליון דולר — סכום שיקשה על גופים חדשים שצריכים לעמוד בשורה נוספת של דרישות לקום.

אגף התקציבים באוצר מגבש צעד להקמת מערכת מחשובית מרכזית על מנת לפתור גם את הבעיה הזו. שני הרעיונות האחרונים אינם מחוללי תחרות באופן ישיר, אך בהחלט כאלו שיתמכו בשחקנים חדשים להיכנס ולהתחרות.

ניהול חשבונות ברשת

ועדת זקן המליצה להורות לבנקים לאפשר פתיחה וסגירה של חשבונות דרך האינטרנט, הוראה שכבר מיושמת באופן כמעט מלא. רוב הבנקים מאפשרים היום פתיחת חשבון דרך האינטרנט וזקן כבר קבע כי החל מחודש יולי הבנקים יידרשו לאפשר גם סגירת חשבונות באינטרנט תוך זמן קצוב, כאשר על הבנק החדש מוטלת האחריות להעביר עבור הלקוח את הוראות הקבע. כיוון שמרבית ההוראות בהקשר זה יושמו לא מזמן מוקדם להעריך עד כמה מתן האפשרות ללקוח להתנייד בין בנקים באופן קל יותר משפיעה בפועל על התחרות במערכת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. סיכם עקרונית עם כחלון שיהיה שר האוצר, צילום: בלומברג ראש הממשלה בנימין נתניהו. סיכם עקרונית עם כחלון שיהיה שר האוצר | צילום: בלומברג ראש הממשלה בנימין נתניהו. סיכם עקרונית עם כחלון שיהיה שר האוצר, צילום: בלומברג

 

פירוק קבוצות

 

כשכחלון אומר שהוא רוצה לפרק את הקבוצות הבנקאיות הוא מתכוון להוציא את מרכנתיל מדיסקונט, לנתק את הבינלאומי ממסד ואוצר החייל ואת מזרחי טפחות מבנק יהב. פירוק קבוצות אמנם נשמע כמו צעד הגיוני וטבעי, אך בשוק הבנקאות הנוכחי המצב מעט סבוך יותר.

חוק הריכוזיות מרחף מעל המערכת כעננה, כאשר בעל השליטה בבנק הבינלאומי צדיק בינו ובעלי השליטה במזרחי טפחות ליאורה עופר ומוזי ורטהיים מושפעים בצורה דרמטית מהמלצותיו ועשויים למכור בקרוב את אחזקותיהם.

העננה והידיעה שלא מעט ממניות הבנקים נמצאות על המדף מפעילות לחץ על מחירי מניות הבנקים שנסחרות היום במכפיל הון הנמוך מ־1 — כלומר שווי השוק של הבנק נמוך מההון אותו הוא מחזיק. כמו כן, פירוק הקבוצות יפגע בצורה משמעותית בבינלאומי, בדיסקונט ובמזרחי ולא בשני הבנקים הגדולים. ייתכן שכחלון צריך להשאיר את הרעיון בקופסת הכלים העתיידיים שלו ולהתמקד בינתיים בצעדים הכרחיים וחיוניים יותר.

שיפור משטר תאגידי

 

אפשר להתווכח בשאלה עד כמה הפיקוח על הבנקים בימיו של זקן קידם בפועל את התחרות במערכת, אך בכל הנוגע לממשל התאגידי הקריירה של זקן מאופיינת בהוראות עדכניות וחדשות לשיפור מנגנוני הניהול והבקרה בבנקים. זקן הוציא מאות הוראות ניהול בנקאי תקין בהם שינה את אופן ההתנהלות של הדירקטוריונים, חידד קריטוריונים למתן אשראי, דגשים לניהול סיכונים, מינוי פונקציות חדשות ועוד.

עם זאת התוכנית של כחלון מכוונת לנישות שזקן לא נגע בהן, ביניהן הגבלת שכר הדירקטורים ל־180 אלף שקל למרות שהדבר נקבע על פי חוק החברות. כחלון גם נוגע במעורפל בהגבלת שכר הבכירים, אך לא נוקב בסכום אותו הניף יאיר לפיד — 3.5 מיליון שקל. מספר שכחלון כן נוקב הוא הגבלה מקסימילית למשך הכהונה של מנכ"ל בבנק כך שיעמוד על 7 שנים.

הפרדת כרטיסי אשראי

 

עוד קרב שכחלון צפוי לנהל אם ייכנס לתפקיד שר האוצר הוא קרב שכבר עלה לשולחן הכנסת אך לעת עתה ירד ממנו — הקרב על ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. כיום פועלות בשוק שלוש חברות אשראי שנמצאות תחת שליטתם של ארבעה בנקים שונים. המפקח על הבנקים התנגד בעבר בתוקף לצעד כזה ואמר לפני כשנה כי "כרטיסי האשראי זה חלק מחשבון העו"שׁ, בדיוק כמו פנקס צ'קים, ולכן לא מדובר פה בניגוד עניינים".

כדי להבין מדוע מדובר בנושא קריטי די להסתכל על הדו"חות הכספיים ולראות כי חברות כרטיסי האשראי תורמות חלק נכבד מהרווח הנקי של הבנקים. חברת ישראכרט לדוגמא אחראית ל־12% מהרווח הנקי של בנק הפועלים כאשר תרמה לרווחיותו 327 מיליון שקל. התרומה הגדולה של חברות כרטיסי האשראי לרווח והאחיזה ההולכת וגדלה בשוק האשראי הצרכני ייגרמו לבנקים לעשות כל שביכולתם כדי שרעיון כזה לא יעלה שוב לשולחן הדיונים. אולי כחלון צריך לשקול במקום זאת צעדים לא פחות אפקטיביים בשוק כרטיסי האשראי כגון הכנסת סולקים חדשים וטיפול במונופול הטכנולוגי של שב"א המחוזק על ידי הבנקים.

אשראי חוץ־בנקאי

 

לבסוף, נקודה חשובה והכרחית שקיבלה דגש גם בוועדת זקן היא התחרות על האשראי של הלקוחות הפרטיים. היום אחד מהמגזרים התחרותיים בשוק האשראי הוא ההלוואות לתאגידים הגדולים, וזאת על רקע כניסתם של הגופים המוסדיים לתחום. למשקי הבית, שלא כמו העסקים הגדולים, אין גישה לאשראי זמין וזול מלבד המערכת הבנקאית — ועובדה שמאפשרת לבנקים לגבות מהם ריביות גבוהות במיוחד.

על אף ההכרחיות של נקודה זו היישום שלה עדיין לא נראה באופק ,שכן המתחרים הגדולים של הבנקים — הגופים המוסדיים — אינם יכולים להחזיק כיום מערכות שיווק וסינוף כמו הבנקים ואין בידיהם את היכולות הנדרשות להגיע ללקוחות הקטנים.

נקודה שעלתה דווקא במצע של מנואל טרכטנברג, קידום בטוח ואמין של תחום ההלוואות הדיגטליות, עשוי לשנות את המציאות הזו — ולראיה אתרי הלוואות P2P שהולכים וצוברים כיום תאוצה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



55 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

53.
בנק ישראל לא יסכים להגביל משמעותית (ל 15 שנים) את משך המשכנתא משום שזה מקטין את הרווח של
הבנקים למשכנתאות. הבנקים רוצים לתת כמה שיותר כסף בצורת הלוואת משכנתא, שהיא יחסית בטוחה מבחינתם. הבנק אוהב מציאות שבה משכנתא ממוצעת בגוש דן זה מיליון שקל, ולא חצי מיליון כמו שהיה לפני כמה שנים. הגבלה משמעותית של משך המשכנתא תוריד דראסטית את גודל ההלוואה שהצעירים מוכנים לקחת כשהם רוכשים דירה. את הצעירים מעניין דבר אחד עיקרי: גובה ההחזר החודשי. הם משווים את זה לשכר הדירה שדורשים על דירה בגודל ובמיקום דומים, ואם המשכנתא יותר זולה הם קונים (הם רוצים שיהיה להם נכס בסופו של דבר, ואם זה עולה להם אותו דבר כמו שכירות וההון העצמי ממילא בא מההורים, אז ברור שהם יעדיפו לקנות). בגלל הריבית הנמוכה שבנק ישראל קבע, ההחזר החודשי על מיליון שקל (לדירה של 1.6 מיליון) יוצא זול יותר משכר דירה. לכן הביקוש מטורף. גם משקיעים מגלים שהשוכר ישלם להם את כל המשכנתא במלואה, הם לא צריכים להוסיף כסף מהכיס כאשר הם רוכשים דירה. לכן גם הביקוש שלהם חזק מאוד. קיצור המשכנתא ל 15 שנים לא יאפשר לצעירים לקחת הלוואות ל 25-30 שנה, והתוצאה תהיה החזר חודשי גדול יותר שיקטין מיידית את הביקוש בשוק. המוכרים יגלו שאין מספיק קונים במחיר שהם דורשים, ויאלצו להתחיל להוריד מחירים. לצעירים זה טוב פעמיים: לאחר תקופת מירמור בה הם לא יוכלו לרכוש כמעט בכלל, בגלל ההגבלה, תגיע ירידת המחירים (מחוסר ברירה של המוכרים) ובסופו של דבר הם ירכשו את הדירה שרצו בהרבה פחות כסף ובהלוואה להרבה פחות שנים. הריבית דריבית שהם ישלמו במרוצת השנים, תהיה הרבה הרבה יותר קטנה. הדבר הזה טוב אפילו מבחינה מאקרו יציבותית שבנק ישראל מדבר עליה כל הזמן- הלוואות בריבית משתנה לתקופה קצרה הם הרבה פחות תנודתיות כשהריבית תעלה. אם הריבית עולה ב 4% וזה קורה חמש שנים לאחר לקיחת ההלוואה, אז ההחזר החודשי יעלה ב 50% למי שלקח משכנתא של 30 שנה, אבל רק ב 20% למי שלקח משכנתא של 15 שנה.
עמירם קורח  |  26.03.15
52.
יודעים מה צריך לעשות במבנה העמלות שנגבות לפי % ולא קבועות אבל לא עושים
זה לא סוד שיש לא מעט לקוחות שלא מוכנים לשלם ב % מהעסקה, לא בניירות ערך ולא בייצוא ויבוא ולא בעוד עמלות שנגבות כ % מגובה העסקה ,אותם חכמים משלמים עמלה קבועה שלא תלויה בגובה העסקה...זה אחד מהגורמים המרכזיים לרווחים שגוזרים על הפרטיים והעסקים!! פראיירים מתחלפים...
מבין ענין  |  25.03.15
לכל התגובות