אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחצית מהמעסיקים לא שילמו פנסיה מינימלית לעובדים צילום: שאטרסטוק

בלעדי לכלכליסט

מחצית מהמעסיקים לא שילמו פנסיה מינימלית לעובדים

בדיקות פקחי משרד הכלכלה מציירות תמונה עגומה בשוק התעסוקה: מעסיקים שמנצלים את חוסר ההבנה של העובדים כדי לא לשלם פנסיה ולעתים אף לגנוב מהעובדים את כספי הפנסיה שלהם. 17 מעסיקים צפויים לעונשי מאסר של עד שנתיים

24.03.2016, 06:45 | מיקי פלד

כמעט מחצית מהמעסיקים שנבדקו בשנה שעברה על ידי פקחי משרד הכלכלה לא טרחו לשלם לעובדיהם את המינימום של הפרשות לפנסיה, ולצד מעסיקים שהפרו זכויות פנסיה אחרות ספגו עיצומים כספיים של 18 מיליון שקל — כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט".

עוד עולה כי 17 מעסיקים אחרים ייאלצו לעמוד לדין פלילי אחרי שהמשרד הגיש נגדם כתב אישום על גניבה חוזרת ונשנית מהעובדים של כספי הפנסיה, ובמקרה שיורשעו צפויים לקנס של מיליון שקל על כל עבירה או שנתיים מאסר.

קראו עוד בכלכליסט

על פי צו של שר הכלכלה מ־2008, על כל מעסיק במשק יש חובה להפריש לפנסיה שיעור מינימלי מסוים משכר העובד — 12% משכר העובד צריך המעסיק להעביר על חשבונו ו־5.5% מהשכר על חשבון העובד. בנוסף, מעסיק חייב להעביר את הכספים לחשבון קרן הפנסיה על שם העובד עד 15 בכל חודש.

מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, צילום: ענר גרין מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג | צילום: ענר גרין מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, צילום: ענר גרין

מעסיקים אחרים הגדילו לעשות, וכתבו בתלוש השכר של העובדים שהם משלמים את החלק שלהם של הפנסיה כדין, ואפילו ניכו מהנטו של העובד את החלק שמיועד לקרן הפנסיה אבל השאירו את הכסף אצלם. כלומר לקחו מהעובד כסף, אבל לא העבירו את הכסף לקרן הפנסיה של העובד אלא השאירו אותו בחשבון הבנק של המעסיק. במקרים כאלו נפתח נגדם הליך משפטי מינהלי שכולל עיצום כספי — שזוהי גרסת ה"קנס" של ההליך הלא פלילי — בהיקף של 13.7 מיליון שקל. 57 מעסיקים התגלו בשנה שעברה כמפרים סדרתיים של ההפרשות לפנסיה ועליהם הוטלו עיצומים של 5 מיליון שקל. מדובר בזינוק של כ־35% בהיקף העיצומים שהוטלו בשנת 2014. עיקר התופעה של פגיעה בזכויות הפנסיה של העובדים היא בענפים שבהם מלכתחילה העובדים מקבלים שכר נמוך, כמו עובדי קבלן, כך שהשפעת הפגיעה היא אפילו חמורה עוד יותר.

פעמים רבות העובדים הם גם חסרי כישורים מספיקים, אם מבחינת השכלה או שפה, כדי לקרוא את תלוש השכר או את הדו"חות מקרן הפנסיה, ולהבין אם ואיך המעסיק לא שילם להם את מה שמגיע להם. לכן קל מאוד למעסיקים שרוצים בכך לא לשלם להם את כל מה שמגיע להם.

בסך הכל נבדקו בשנה שעברה 2,827 מעסיקים בחשד להפרת צו פנסיה חובה, עלייה של כ־35% לעומת השנה שקדמה לה. מבין המעסיקים שנמצא כי הפרו את הוראות הצו הוטלו 1,310 התראות — שפירושן השלמת ההפרשה לעובד, ואזהרה שחזרה על העבירה בפעם השנייה תגרור עיצום כספי של 35.7 אלף שקל על כל הפרה. בנוסף נבדקו 1,549 מעסיקים שהיה לגביהם חשד כי ניכו סכומים מהשכר של העובדים ולא העבירו לקרן הפנסיה, ובנוגע לכשליש מהם נמצא שהחשד היה מוצדק. בחודש שעבר ביקר בית הדין לעבודה בבאר שבע את התנהלות משרד הכלכלה בנושא הפיקוח והאכיפה של חוקי הפנסיה, ותבע ממנו להגדיל את העיצומים הכספיים ולא להסתפק בהתראות.

יפה סולימני, מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה, אמרה כי "לפגיעה בהפרשות לפנסיה יש השלכות קשות על רווחת העובד לאחר יציאתו לגמלאות. אנו שמים ליעד מרכזי את אכיפת צווי ההרחבה לפנסיה, כחלק מהבנה שעובד שלא הופרשה לו פנסיה יעמוד בעתיד מול שוקת שבורה".

תגיות

32 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

31.
ל-27 עוד משהו: ההפרשה לפוליסת הפנסיה של עוזרת הבית בגין פיצויי פיטורין היא בשיעור
ל-27 עוד משהו: ההפרשה לפוליסת הפנסיה של עוזרת הבית בגין פיצויי פיטורין היא בשיעור של 6.0% על השכר השוטף. בשעת פיטורין העוזרת זכאית לדרוש "השלמת פיצויי פיטורין", כלומר ההפרש בין הסכום המגיע לה לפי שכרה האחרון כפול במספר שנות ההעסקה. וזאת חרף העובדה שלא שילמה גרוש מחלקה לקרן הפנסיה. בחברות מסודרות מחתימים בהקשר לכך את העובד על מה שנקרא "סעיף 14". סעיף זה מאפשר לראות כסופי את סכום הפיצויים שנצבר בקרן הפנסיה. איני יודע אם ניתן להחתים עוזרת על סעיף כזה. כדאי לקחת גם זה בחשבון.
אזרח מן השורה  |  24.03.16
29.
ל 22 - התשובה שלך נכונה רק בחלקה.
-הפרשה לפנסיה מתבצעת מגיל 20 לנשים ו 21 לגברים. -עובד שבוטח בעבר בביטוח פנסיוני יש לשלם עבורו פנסיה מיום העבודה הראשון אך ההפרשה הראשונה תבוצע, רטרואקטיבית, לאחר 3 חודשי עבודה או בסוף שנת המס (המוקדם מבינהם). יש לשלם את הפנסיה גם אם העובד לא השלים 3 חודשי עבודה. -עובד שלא בוטח בעבר יבוטח רק לאחר 6 חודשי עבודה. -עובד שטרם מלאו לו 20 (נשים) או 21 (גברים) יבוטח מרגע שיגיע לגיל הקובע בתנאי שעברו 6 חודשים מתחילת עבודתו (כך שמי שהחל לעבוד, למשל, 4 חודשים לפני הגיל הקובע יבוטח חודשיים לאחר הגעתו לגיל ומי שהחל לעבוד יותר מ 6 חודשים לפני הגיל הקובע יבוטח מיום הגעתו לאותו גיל).
אמיר  |  24.03.16
לכל התגובות