מאחורי הקלעים של הקמת הוועדה לשינוי חברתי–כלכלי

"אני הייתי ברחובות, הייתי עם המפגינים. כמעט בכל מוצאי שבת הצטרפתי והרגשתי את ההתהוות וההפתעה של כולם לנוכח משהו שהולך ומתפתח וגדל ותופח. ואז התקשר ראש הממשלה, כדרכו ב־12 בלילה, ואמר לי שהוא רוצה שאני אעמוד בראש הוועדה.

אמרתי לו שהתשובה הראשונית שלי היא לא, אבל אני לא מקבל החלטות ב־12 בלילה ושאני אחשוב על זה ואחזיר לו טלפון".

כך, לפי פרופ' מנואל טרכטנברג, התחילה מבחינתו הסאגה של הקמת הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי. קדמו לשיחת הטלפון הזאת כמה התייעצויות של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם אנשיו הקרובים, שבהן הבין שלא משנה איזה פתרון הוא יציע למוחים ברוטשילד, הוא לא יזכה לאמונם ולתמיכתם. הוא הבין שיש למנות אדם חיצוני.

טרכטנברג לא היה הבחירה הראשונה של נתניהו ואנשיו. מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אייל גבאי מספר בסרט "מי הרג את רוטשילד?" כי הבחירה הראשונה היתה נשיא טבע המיתולוגי אלי הורביץ. אלא שהורביץ הציג תנאים בלתי אפשריים מבחינת ראש הממשלה - חופש פעולה מוחלט והיעדר מעורבות של פקידי האוצר - ולכן בלשכת נתניהו עברו הלאה.

מה שלא היה ידוע עד כה הוא שללחץ שנתניהו הפעיל על טרכטנברג הצטרף גם שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה דאז אהוד ברק. ברק זימן את טרכטנברג לביתו לשיחת שכנוע ובהמשך הפעיל לחץ נוסף. "מבחינתו, כאיש בעל תפקיד מרכזי בביטחון הוא מבין שמצבים כאלה עלולים להתפתח לכיוונים מסוכנים מאוד", הסביר טרכטנברג. לבסוף, אחרי פגישה בארבע עיניים עם ראש הממשלה נתניהו, ולאחר שהשתכנע כי ייתן לו יד חופשית לבטל את הפחתות המסים ואף לקצץ בתקציב הביטחון, טרכטנברג הסכים לקחת את התפקיד, והוועדה יצאה לדרך.