אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יותר ילדים ויותר גמלאים: שינויי הדמוגרפיה בארץ מכבידים על האדם העובד צילום: Flickr / Woodley Wonderworks

יותר ילדים ויותר גמלאים: שינויי הדמוגרפיה בארץ מכבידים על האדם העובד

שיעור הילודה הגבוה בישראל, לצד העלייה בתוחלת החיים, ובמספר הזוגות המתגרשים או מנהלים משק בית חד הורי, מציבים אתגר מורכב. המדינה מעודדת ילודה אבל לא מוכנה להשקיע בתשתיות האזרחיות המתבקשות

11.10.2016, 08:11 | שחר אילן

ישראל היא מעצמת פריון - לא פריון עבודה, אלא פריון ילודה. שיעור הפריון הכולל בישראל עמד ב־2011 על 3 ילדים לאשה. הנתון הזה גבוה ב־50% ולפחות בילד שלם מהשיעור בכל מדינה אחרת ב־OECD. אחרינו עם כשני ילדים לאשה ניצבות אירלנד, מקסיקו, טורקיה, צרפת ואנגליה. שיעור הפריון הממוצע ב־OECD עומד על 1.7 ילדים לאשה. בארצות הברית שיעור הפריון לאשה הוא 1.9, וביפן - 1.4.

ואולם, ההשוואה המעניינת באמת היא זו של ישראל למדינות ערב. שיעור הפריון של אשה בישראל גבוה מזה שבמצרים (2.9 ילדים לאשה) ושל לוב (2.5). הוא גבוה בכמעט 60% מזה של איראן (1.9 ילדים) וכפול מזה של לבנון (1.5). הנתון בישראל עדיין נמוך מממוצע הפריון של העולם הערבי, העומד על 3.4 ילדים לאשה, אבל חשוב לשים לב: ב־20 השנים האחרונות שיעור הפריון הממוצע במדינות העולם הערבי ירד מ־5 ילדים ל־3.4. שיעור הפריון בישראל עלה מ־2.9 ל־3.

כצפוי החרדים והערבים המוסלמים תורמים רבות למספר הילדים הגבוה, אבל הם ממש לא תורמים למגמת העלייה בילודה בישראל. שיעור הפריון של הנשים המוסלמיות בישראל ירד ב־20 השנים האחרונות בדרמטיות מ־4.7 ל־3.4. לעומת זאת, שיעור הפריון של נשים יהודיות עלה באותה התקופה מ־2.6 ל־3.1. זה קרה למרות הנשים החרדיות ולא בגללן. שיעור הפריון של הנשים החרדיות ירד מתחילת המאה מ־7.5 ילדים לאשה לפחות מ־7. לעלייה בפריון תורמות מעט הנשים הדתיות והחילוניות, אבל

העלייה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב הנשים המסורתיות — תוספת של כמעט חצי ילד בממוצע לאשה.

התוצאה: שיעור הצמיחה של אוכלוסיית ישראל היה 1.9% ב־2011, כמעט פי שלושה מהצמיחה הממוצעת במדינות ה־OECD — שהיא 0.7% — ופי שבעה מהגידול הממוצע באיחוד האירופי (0.26%).

 , איור: מיכל פדלון איור: מיכל פדלון  , איור: מיכל פדלון

 

הכל תלוי בחינוך שהילדים יקבלו

לא הספיקו לצבור נכסים עולים מבוגרים - בלי פנסיות ובלי דירות פצצה מתקתקת - 20% מהקשישים בישראל הם עולים שהגיעו בשנים האחרונות ממדינות עניות ולא הספיקו לצבור כאן נכסים - לא פנסיה ראויה ולא דירה בבעלותם. בשנים הקרובות בעיית העולים הקשישים תוכפל שחר אילן, 3 תגובותלכתבה המלאה

הסיבות שמביאות לירידה בילודה נחשבות בחלקן טובות לכלכלה, למשל עלייה ברמת ההשכלה או שיעור התעסוקה של נשים, אבל האם ילודה כשלעצמה טובה לכלכלה? מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע שצמיחת האוכלוסייה מובילה לצורך בהשקעות גבוהות יחסית בהוצאות אזרחיות, דוגמת כיתות לימוד ובתי חולים. בדיקת "כלכליסט" הראתה לאחרונה שבעוד ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל היא הגבוהה ב־OECD, ההוצאה לתלמיד נמוכה בהרבה מהממוצע. זאת בשל מספר התלמידים הגבוה. ההוצאה הממוצעת על בריאות לנפש היא כ־2,500 דולר, פחות מ־30% מההוצאה בארצות הברית (כ־9,000 דולר). 

אבל ילודה גבוהה יכולה להביא גם לצמיחה גדולה. מנהל מכון שורש לחקר מדיניות פרופ' דן בן דוד מסביר שהכל תלוי בחינוך. "הילודה בישראל יכולה להיות חיובית מאוד. העולם המערבי הולך ומזדקן. זה יוצר בעיה אקטוארית משמעותי

ת — מי יממן את הדור הקודם? אם היינו נותנים לילדים את הכלים, השמים הם הגבול". כלומר, מנקודת ראות כלכלית ילודה היא מצוינת אם הילדים מקבלים הכנה לשוק העבודה. האתגר הכלכלי נוצר משום שאצלנו חלק גדול מאוד מהילודה נזקף לאוכלוסייה הערבית, שמקבלת הרבה פחות תקציבים לחינוך, ולאוכלוסייה החרדית, שמסרבת להקנת לבנים שלה לימודי ליבה. "אם הילדים לא מקבלים כלים שיאפשרו להם להתמודד עם שוק העבודה המודרני, הם מובלים לעוני ופריון העבודה שלהם, שהוא המפתח לצמיחה, נפגע", אומר בן דוד. "זה כמו מכונית שנוסעת רק על חלק מהצילנדרים. אם הילדים החרדים והערבים היו מקבלים בעשורים האחרונים חינוך שיכין אותם לשוק עבודה מודרני, רמת החיים פה היתה הרבה יותר גבוהה", אומר בן דוד, "וממדי העוני היו אחרים".

פרופ' ערן ישיב מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל־אביב אומר שילודה גבוהה מגדילה לכאורה את שני חלקי המשוואה המייצרת את התוצר לנפש — גם את התוצר וגם את מספר הנפשות. הבעיה, לדבריו, היא שהילודה מתרכזת בקבוצות שאינן משתלבות בשוק העבודה בשיעור המקובל, כמו החרדים, והתוצר לא גדל מספיק. "תחזית שלפיה כרבע מהאוכלוסייה יהיו חרדים בעוד 30 שנה היא בעייתית מאוד לעוגה הלאומית".

פרופ פרופ' ערן ישיב, אוני' ת"א. "תחזית שלפיה כרבע מהאוכלוסייה יהיו חרדים בעוד 30 שנה היא בעייתית מאוד לעוגה הלאומית" | צילום: עמית שעל פרופ

 

המשפחה הישראלית נמצאת בתהליכי שינוי

ילודה היא לא התהליך הדמוגרפי היחיד שעודד עוני בשנים האחרונות. תהליך נוסף הוא העלייה בכמות המשפחות החד־הוריות. מדו"ח של ביטוח לאומי בנושא המשפחות החד־הוריות עולה כי ב־1995 הן היוו 9.3% מכלל המשפחות עם ילדים, ובחמש השנים האחרונות שיעורן התייצב על 12.4%. בראש 97% מהמשפחות החד־הוריות עומדות נשים.

לתהליך הזה שתי סיבות עיקריות: עלייה בכמות הנשים שמביאות ילדים ללא בן זוג ועלייה בשיעור האנשים הגרושים באוכלוסייה. 4.2% מהלידות בישראל ב־2011 היו של נשים רווקות - עלייה משמעותית מאוד לעומת 3.1% בראשית העשור הקודם.

פרופ פרופ' דן בן דוד, מכון שורש. "אם הילדים לא מקבלים כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני, נפגע המפתח שלהם לצמיחה" | צילום: עמית שעל פרופ

מדובר בתהליך שאחד הגורמים המרכזיים לו הוא היכולת של נשים לפרנס את עצמן. עם זאת, תחולת העוני בקרב משפחות חד־הוריות עמדה על פי דו"ח העוני של ביטוח לאומי ב־2014 על 25% לעומת 19% בקרב כלל המשפחות. כלומר, התרחבות הסוג החדש הזה של משפחות מלווה בהתרחבות העוני.

הפער בין שיעור המשפחות העניות הקשישות לבין שיעור המשפחות העניות בכלל האוכלוסייה אינו גדול מאוד: תחולת עוני של 23% בקרב המשפחות הקשישות לעומת 19% בכלל האוכלוסייה. אבל שיעור הקשישים באוכלוסייה גדל על פי נתוני השנתון של מאגר משאב ביותר מפי שניים בתוך 18 שנה: מפחות מ־5% ב־1995 ל־10.6% ב־2013. עלייה זאת לא רק תורמת משמעותית לעלייה במספר המשפחות העניות, אלא שבמקרה זה מדובר בעניים שאין להם כמעט יכולת להגדיל את הכנסתם ולחלץ עצמם מהמצב.

לכל כתבות הפרויקט:

חשבון נפש כלכלי: איך הפכה ישראל למדינה עשירה שתושביה עניים

כך חוסלה מדינת הרווחה הישראלית בתוך 24 שעות

זה לא רק הדיור: יוקר המחיה עלה, והפצצה הפנסיונית מתקרבת

עולים מבוגרים - בלי פנסיה, בלי דירה

האפליה המתמשכת של המגזר הערבי גוררת את כל המשק לאחור

מחיר האפליה לטובה של המתנחלים

ואולי ישראל לא ממש השתנתה, ורק ההשוואה ל־OECD מוציאה אותה רע?

יש כסף, אין תוצאות: התקציב מתבזבז על חוסר יעילות

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות