יו"ר עמידר: "חוק הדיור הציבורי נכשל"

"אנחנו חברה שמכלה את עצמה", אומר יו"ר עמידר יצחק לקס בפתח פגישתנו. לקס, אשר בתום שלוש שנים צפוי לסיים את תפקידו בעוד כשלושה חודשים נאלץ, למורת רוחו ובדומה לקודמיו בעשור האחרון, לראות כיצד היצע הדירות בדיור הציבורי הולך ומצטמק, ועמידר, החברה שבראשה הוא עומד, מאבדת את ליבת הפעילות שלה.

הסיבה לירידה המתמדת במספר הדירות בדיור הציבורי הוא חוק הדיור הציבורי שמאפשר למכור דירות לדיירי עמידר ויתר החברות המשכנות בהנחות מפליגות. הרעיון שבבסיס החוק חיובי, אבל במקום שבמקביל למכירת הדירות יירכשו דירות חדשות שיכנסו למאגר - מספר הדירות שנרכשו היה מזערי. כך למשל, בשנתיים האחרונות בעת שמשרד השיכון התגאה ברכישת 1,000 דירות חדשות נמכרו כ־5,000 דירות, משמע, הדיור הציבורי הצטמק ב־4,000 דירות.

לדברי לקס, הוא הבין שישיבה בחוסר מעש תוביל לכך שגם בקדנציה שלו מספר הדירות ילך ויפחת. בסוף 2015 גיבש תוכנית להנפקת עמידר: לגייס כ־2.5 מיליארד שקל, כאשר עמידר תקבל לבעלותה את הדירות שימושכנו לצורך ההנפקה. סכום הכסף שיגויס אמור היה להספיק לרכישת כ־2,500 דירות וכך לסגור את רשימת הממתינים לדיור ציבורי באותה עת (וכיום עומד על כ־3,000). אולם שר השיכון יואב גלנט לא אהב את הרעיון והורה על גניזת התוכנית.

ביטול ההנפקה הביא למערכת היחסים העכורה שלך עם גלנט?

"למרבה הצער היו שיקולים שהם מעלינו, ייתכן שמדובר בחשש מהפרטה, אף שאין חשש כזה. אני לא יכול להגדיר את מערכת היחסים עם גלנט כעכורה, יש שר ותפקידו הוא להתוות מדיניות ולפעול לפי שיקול דעתו. הבעיה היא שבינתיים הפערים בין הדירות שנמכרות לאלה שנרכשות רק הולכים וגדלים".

יצחק לקס, יו"ר עמידר | צילום: עמית שעל

יש בעיה למכור דירות לזכאים?

"יש לי גישה אמביוולנטית לחוק הזה, מצד אחד זה פנטסטי: כשדייר רוכש דירה יש לו משהו להוריש לילדיו, אבל מצד שני אם אתה לא רוכש את אותה הכמות של דירות שאתה מוכר- אז בטווח של שנתיים־שלוש אתה מתחיל לגרום לנזק משמעותי כי אתה מקטין את מלאי הדירות ומגדיל את רשימת הממתינים. במבחן התוצאה אני חושב שזו טעות להמשיך ולמכור דירות לדיירי הדיור הציבורי בגלל שאנחנו לא ממלאים את המלאי בדירות חדשות. הנזק בטווח המיידי הוא שבמו ידינו אנחנו מגדילים את רשימת הממתינים. כך שבמבחן המציאות החוק נכשל וגורם נזק לאנשים, והאלטרנטיבה של מתן סיוע בשכר דירה הוא קטסטרופה לדיירים: הם מגיעים לבעל הדירה שדורש מהם שטר ערבות שהם לא מסוגלים לתת ואז אנחנו נתקלים באנשים שלא מצליחים לשכור דירות וכאלה שנזרקים מהדירות שלהם".

הגדלת המלאי יכולה להיות רק באמצעות הנפקה?

"הגדלת המלאי צריכה להיות הן בדרך של הנפקה, והן בדרך של הגדלת זכויות בנייה בפרויקטים לטובת דיור ציבורי, זה פשוט מאוד. מי שאמון על השיכון במדינת ישראל צריך לקבל החלטות, זו החלטה שלא תעלה שקל למדינה".

זה לא מה שגלנט הציע?

"ההצעה של גלנט היתה שונה, הוא הציע שמתוך הדירות שנבנות במחיר למשתכן עד 5% יוקצו לדיור הציבורי והמימון יתקבל מההנחה שניתנה לזוגות הצעירים. אני אומר שהחשיבה צריכה להשתנות כך שניתן יהיה להשתמש במשאבי המדינה בלי להוציא כסף: אם יש פרויקט שהתב"ע שלו היא ל־20 דירות, צריך להוסיף זכויות בנייה לעוד 20% שזה ארבע דירות, שמתוכן שתיים יוקצו לקבלן ושתיים לדיור ציבורי".

למה לא לבנות שוב דיור ציבורי?

"אני חושב שזו טעות לבנות בניין שישמש כולו את הדיור הציבורי, המטרה היא לשלב את זכאי הדיור הציבורי באוכלוסייה ולא להקים שכונות של דיור ציבורי עם אוכלוסייה חלשה".

כעסת כשמשרד השיכון הכניס חברה חיצונית להליך רכישת הדירות?

"אני חושב שזה לא היה נכון לתת לחברה פרטית לרכוש את הדירות. עמידר היתה יכולה לרכוש את הדירות הללו והרווחים היו חוזרים לחברה ומשמשים את הדיור הציבורי. במקום זה הכניסו גוף פרטי והרווחים הועברו לבעלי המניות של החברה. זו הפרטה בעיני".

לעמידר יש מתחמים בבעלות המדינה שמאפשרים התחדשות עירונית ובכל זאת אין פרויקטים בבנייה.

"הקצנו סכום של 100 מיליון שקל להניע תוכניות של התחדשות עירונית, בקרית גת אנחנו עם הפקדה במחוזית של תוכנית פינוי־בינוי ל־1,200 יחידות דיור, ברמלה 2,700 יחידות, בירושלים 1,000 יחידות ובלוד 1,000 יחידות. תוסיף לזה פרויקטים של תמ"א 38 וגם כניסה לפרויקטים בפריפריה שהם לא כלכליים. חתמנו על הסכם היסטורי עם משרד השיכון לביצוע פרויקטים בהיקף של 7 מיליארד שקל, כך שאתה בעצם לא לוקח מהמדינה שקל, אתה משתמש במשאבים הקיימים.

"יש כאן גם תפיסה חברתית: לא יותר מ־10% של דיירי הדיור הציבורי יחזרו לפרויקטים וגם הם יפוזרו בין הבניינים השונים כי אנחנו לא רוצים שוב לייצר בניין שמורכב רק מאוכלוסיה חלשה".

מה קורה במתחמים שבהם אין לעמידר רוב?

"במתחם שכבר אין לנו רוב (51%) אנחנו לא מתחזקים את המתחם אלא רק את הדירות, אנחנו מנועים מלטפל בשטח הציבורי ובלעדינו זה לא קורה, והמצב מידרדר".

מה התוכניות שלך להמשך?

"אני מתכוון לעסוק בתחום של מגורים להשכרה ארוכת טווח עם שותפים ומשקיעים. זוג צעיר שאין לו כסף יוכל לשכור דירה ל־15 שנים. זה הפתרון המתבקש במדינת ישראל. אבל אני מתכוון להתמקד יותר באוכלוסייה המבוגרת שההכנסה שלה יורדת. במיוחד אצל עולים מחבר העמים שלא הצליחו לחסוך מספיק כסף כאן".