אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך פספס מכון ויצמן את החגיגה של קייט פארמה

כך פספס מכון ויצמן את החגיגה של קייט פארמה

ההסכם הכושל עם בקסטר האמריקאית, מכירת הזכויות בזול לפרופ' זליג אשחר והתמלוגים הזעירים: מכון ויצמן עשה את כל הטעויות האפשריות בדרך לכסף הגדול ממכירת קייט פארמה לגיליאד סיינסז

30.08.2017, 06:42 | מאיר אורבך והגר רבט

מכון ויצמן, שבו פותחו הפטנטים שעליהם מתבססת חברת Kite Pharma (קייט פארמה), הוא המפסיד הגדול ביותר ממכירת החברה לענקית הפארמה האמריקאית Gilead Sciences (גיליאד סייסנז) תמורת כ־11.9 מיליארד דולר.

קראו עוד בכלכליסט

מכירתה של קייט פארמה היא נקודת ציון משמעותית ביותר במסע של כמה פטנטים שאותם פיתח לפני כ־20 שנה פרופ' זליג אשחר במעבדות של מכון ויצמן. במהלך המסע הזה, המכון ויתר על הפטנטים שכיום שווים מיליארדי דולרים. מי שדווקא הרוויחו במקרה הזה הם מייסד ומנכ"ל קייט פרופ' אריה בלדרגין, המשקיעים בחברה וכמובן אשחר, שלרגע לא הפסיק להאמין בפיתוחים שלו.

ד"ר אריה בלדגרין ד"ר אריה בלדגרין ד"ר אריה בלדגרין

אשחר, כיום חתן פרס ישראל למדעי החיים, פיתח בסוף שנות ה־80 את הפטנטים בתחום האימונותרפיה שמהווים את הבסיס לטיפול שקייט פארמה מפתחת כעת. במסגרת הטיפול נשאבים מגופו של החולה תאי T, סוג של תאי דם לבנים שמהווים חלק מהמערכת החיסונית. אותם תאים עוברים הנדסה גנטית, שגורמת להם לזהות ולחסל תאים סרטניים. לאחר מכן, התאים מוחזרים לגופו של החולה.

הניסיון הראשון למסחר את הפטנטים של אשחר נעשה לפני כ־15 שנה, כשמכון ויצמן ואשחר חתמו על הסכם לרישוי של התרופה עם ענקית הפארמה האמריקאית בקסטר, הנסחרת כיום בבורסה בניו יורק בשווי של כ־33 מיליארד דולר. לאחר כשנה שבה לא הצליחה להגיע לתוצאות, בקסטר החזירה את הפטנטים למכון ויצמן.

לאחר מכן, אשחר הציע למכון ויצמן לרכוש את כל זכויות הפטנטים על פיתוחיו בתמורה לכמה מאות אלפי דולרים ותמלוגים ממכירות עתידיות של התרופה. מכון ויצמן הסכים להצעה וחברת קברט ביוטק של אשחר קיבלה בעלות על כל הפטנטים.

פרופסור זליג אשחר, צילום: מכון ויצמן למדע פרופסור זליג אשחר | צילום: מכון ויצמן למדע פרופסור זליג אשחר, צילום: מכון ויצמן למדע

קייט נכנסת לתמונה

ב־2013, קברט מכרה הלאה את הזכויות על הפטנטים לבלדרגין ב־375 אלף דולר. על אף הסכום הצנוע יחסית, אשחר אמור לקבל בסופו של דבר כ־100 מיליון דולר לפני מס מהעסקה הזאת - סכום שהופך את הוויתור של מכון ויצמן לעוד יותר כואב. את רוב הכסף יקבל אשחר מאופציות שקיבל במסגרת העסקה שחתם עם בלדגרין, ששוות כיום כ־72 מיליון דולר.

במסגרת העסקה, קברט של אשחר זכאית גם לתמלוגים בשיעור של 2%‑5% ממכירות של מוצרים עתידיים שמבוססים על הפטנטים שמכרה לקייט. בהתאם להסכם בין הצדדים, מכון ויצמן יהיה זכאי לאחוזים בודדים מהתמלוגים שישולמו לאשחר - כ־10% לפי הערכות.

בנוסף, אשחר קיבל ויקבל כמה תשלומים נוספים של מיליוני דולרים, כמו למשל כ־3.9 מיליון דולר עבור מוצרים שונים ועוד מיליוני דולרים עתידיים, שישולמו על בסיס התפתחויות ואבני דרך בתהליך הפיתוח של המוצרים.

דניאל זייפמן נשיא מכון ויצמן, צילום: אוראל כהן דניאל זייפמן נשיא מכון ויצמן | צילום: אוראל כהן דניאל זייפמן נשיא מכון ויצמן, צילום: אוראל כהן

"בהתחלה לא עסקנו בסרטן"

בעל הבית השתגע האם קייט פארמה שווה 12 מיליארד דולר? יום לאחר רכישת החברה, האנליסטים דנים ביתרונות ובחסרונות של עסקת הענק. אברקר: "עיסקת קייט דומה לרכישת פארמסט שהיתה הצלחה מסחרית עצומה". לירינק: "העסקה אינה הפתעה מוחלטת. ההערכה שקייט תגיע למכירות של 1.6 מיליארד דולר ב-2022" דרור רייך, תגובה אחתלכתבה המלאה

"כמו כל מחקר, זה התחיל משאלה בסיסית שדרשה תשובה", אמר אשחר ל"כלכליסט". "הפיתוח הראשוני עסק בתא T, לא בטיפול בסרטן. ישבתי באיזה פאב בשנת שבתון בפאלו אלטו כשעלה לי הרעיון. רק כשראינו שזה עובד בדקנו מה קורה כשלוקחים נוגדנים נגד גידול סרטני, אבל כששואלים את השאלות הנכונות מקבלים תוצאות".

אתה הראשון שהגיע לפיתוח הזה?

"חד־משמעית כן. כבר בשנים הראשונות הכנו תאים מהונדסים גנטית לגידולים שאפילו היום עוד לא מכינים".

ואיך ההרגשה היום?

"מעורבת. מצד אחד אני שמח שהממצאים מאמתים את עצמם בחולים. את כל הבדיקות שלי עשיתי בעכברי מעבדה והאימות בחולים מאשר לי שאנחנו בכיוון הנכון. אבל השמחה מלווה בתחושת אתגר לשפר ולמצוא דברים חדשים ותסכול על כך שבתנאים הנוכחיים היום אין לי אמצעים לעשות את כל מה שהייתי רוצה".

מה הכוונה?

"עד שהכסף מגיע לחוקר לוקח הרבה מאוד זמן. החוקר צריך לבוא עם רעיונות טובים, לגייס אנשים, לרכוש את הציוד אבל גם לגייס את המענקים. אני חושב שאנשים שכבר הוכיחו את יכולתם לא צריכים לעבור מחדש את המסלול הזה כדי לקבל כסף שיעזור להם במחקר לטובת האנושות. אנשים יגידו שאני מקטר אבל אין להם מושג כמה לילות ללא שינה אני מבלה על מילוי בקשות למענקים".

היום אשחר מחלק את זמנו בין מעבדה בבית החולים איכילוב לבין מכון ויצמן, שאותו מכנה ביתו השני. "נולדתי במכון ויצמן ואני די בטוח שאקבר בבית הקברות של המכון", אמר.

יש כמה חברות נוספות בתחום שעובדות על פיתוחים דומים, כמו חברת נוברטיס שקיבלה אישור ראשון ממינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) לפני חודש. עם זאת, לפי אשחר יש עוד דרך ארוכה. "אישור ה־FDA הוא רק שלב ראשון שמעיד על היתכנות מדעית. הדרך עוד לא סלולה ואי אפשר לנבא אם המוצר יעבוד, אלא רק לומר מה הסיכויים ולאילו חולים הוא מתאים", אמר. "המוטיבציה שלי היא לא להרוויח יותר כסף או לעשות אקזיט. חוקי המחקר הם חוקים אחרים מאלה של עולם הכלכלה. בראש ובראשונה, ובטח במקום כמו מכון ויצמן, אנחנו שואלים שאלות ומנסים להוכיח דברים. אנשים מוצאים ימים כלילות בשביל זה. הילדים לא ראו אותי הרבה זמן. הכסף הוא לא שיקול עבורי, לא רק משום שיש לי מספיק או שהייתי חכם לא לבזבז".

תגיות

28 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

27.
האמת, המפסיד הגדול ביותר בהיסטוריה הוא... אני!
אם רק הייתי מוכר את אמא שלי בשביל לקנות את גוגל בתחילת דרכה, הייתי היום אחד העשירים בעולם. וברווחים שכבר היו מצטברים לי בתחילת שנות ה-2000, הייתי יכול לקנות גם את פייסבוק. שלא לדבר על זה שהייתי יכול לבנות בעצמי את whatsapp (לפחות בתחילת הדרך, לא תוכנה מסובכת במיוחד), ולמכור אותה לפייסבוק (עסקת בעלי עניין?) באיזה 20 מיליארד דולר. איך לא חשבתי על זה קודם? וברצינות - הכותרת של הכתבה הזאת פשוט מבאסת. לא בגלל ה"הפסד" של ויצמן, בגלל הפרובוקציה הזולה של הכותב.
שדשד  |  30.08.17
26.
דוגמה הפוכה
באוניברסיטה (בר אילן) בוצע מחקר שראיתי בו פוטנציאל למיסחור. פניתי לפרופסור והוא מאד התלהב וסגרנו ביננו הכל. בשלב זה היה צריך לשתף את חברת המיסחור של האוניברסיטה. הם הערימו קשיים במשך שבועות. הצעתנו לא התאימה להם הם רצו יותר. לא הסכמנו. אני המשכתי הלאה, הפרופסור נשאר מאד מתוסכל והפקידונים ממשיכים לקבל משכורת.
מהצד השני  |  30.08.17
25.
גם הפרופסור הממציא לא האמין
זו העסקה שהמכון הצליח להוציא, בדיעבד ברור שהיתה יכולה להיות אולי עסקה טובה יותר. גם הפרופסור הממציא מכר הלאה את הזכויות בגרושים, למזלו זכאי לתמלוגים. וגם המכון זכאי לתמלוגים. איזה עסקה אחרת לדעתכם היה אפשר לעשות? תזכרו שהיזמים מצידם לא מוכנים לשלם מזומן ולא מוכנים לתת אקוויטי.
חכם בדיעבפרשנים בשקל  |  30.08.17
24.
נגעתם בנקודה חשובה, חבל שלא הרחבתם
"מכון ויצמן, שבו פותחו הפטנטים שעליהם מתבססת חברת Kite Pharma (קייט פארמה), הוא המפסיד הגדול ביותר.." כול תרבות האקזיט הישראלית, שהממשלה מעודדת והתקשורת מכתירה בכתרים היא הבעיה. ממוביליי ואם-סיסטמס ועד נטפים ותנובה נמכרו, ביחד עם החברות, אין ספור פטנטים וקניין רוחני אחר ששווים פי כמה מהסכומים שקבלו המוכרים והעבירו השליטה לקונים. ההפסד כולו באשמת המדינה שמעודדת זאת. "מנפנפים להם צ'ק שמן שנותן פרמיה ענקית על מחיר החברה", לועגים בנקאי השקעה מארה"ב שמחפשים עיסקאות בישראל, "והם מוכרים את החברות מבלי להתייחס לקניין הרוחני שהצטבר בהן". חבל!!!
שלמה גרינברג  |  30.08.17
לכל התגובות