כך פספסו הבנקים רווח חד־פעמי של 271 מיליון שקל

הבנקים בישראל פספסו תוספת רווח חד־פעמי כוללת של 271 מיליון שקל לפני מס ברבעון השלישי (או רווח אחרי מס של כ־184 מיליון שקל) - וזאת בגלל כללים חשבונאיים שונים שחלים עליהם בהשוואה לבתי ההשקעות.

דו"חות בית ההשקעות מיטב דש שפורסמו ביום חמישי האחרון חשפו כי בתי ההשקעות צפויים לשערך את שווי אחזקותיהם בבורסה לניירות ערך בתל אביב לפי שווי של 414 מיליון שקל - זאת בהתאם להערכת שווי שהזמין איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים ממעריך השווי PwC. אותו מעריך ניפק גם את הערכת השווי שהזמינה הנהלת הבורסה, ועל בסיסה הציע באחרונה מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב לחברי הבורסה לרכוש מהם את אחזקותיהם על ידי הבורסה עצמה.

חוק שינוי מבנה הבורסה

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בתי ההשקעות החברים בבורסה - מיטב, פסגות, מגדל שוקי הון, אי.בי.אי ואקסלנס – צפויים לרשום רווח כולל לפני מס של 93 מיליון שקל לפני מס או רווח נקי של 63 מיליון שקל ברבעון השלישי כתוצאה משיערוך חד־פעמי של אחזקותיהם בבורסה, שעד כה שוערכו בשווי אפס.

הרקע למהלך הוא חוק שינוי מבנה הבורסה שאושר בכנסת לפני כמה חודשים, והפך את הבורסה לגוף הפועל למטרות רווח. במסגרת החוק, שניתק את הקשר בין החברות בבורסה לבעלות בה, יידרשו חברי הבורסה שמחזיקים ביותר מ־5% ממנה למכור מאחזקותיהם ולרדת לאחזקה של עד 5% במהלך חמש השנים הקרובות. עם זאת, חברי הבורסה לא יוכלו ליהנות מהשבחת הבורסה אלא אך ורק משווייה המוערך ערב השינוי, שעומד אמנם על כ־503 מיליון שקל (מבוסס על ההון העצמי), אך ממנו ניכה מעריך השווי את עלות אי־הסחירות של האחזקות בבורסה, ולפיכך הקושי האפשרי העלול לנבוע ממכירת המניות על ידי החברים, וגזר שווי של 414 מיליון שקל לאחזקות. החוק קובע עוד כי תמורתה של כל מכירה שיבצעו החברים בשווי גבוה יותר, תועבר לתוך הבורסה ולא תישאר בכיסי החברים.

התקינה הקשוחה מארה"ב

אלא שבעוד בתי ההשקעות צפויים ליהנות ברבעון מתוספת לרווח - במיטב דש, למשל, רשמו תוספת רווח חד־פעמית של 15 מיליון שקל אחרי מס כתוצאה מהשיערוך - הבנקים יצטרכו להמשיך לשערך את אחזקותיהם בבורסה באפס. הבנקים כפופים לחובת דיווח חשבונאית המבוססת על התקנים החלים בארה"ב שהם קפדניים יותר בתנאים להכרה ולרישום של רווחים, בעוד התקן שאליו כפופים בתי ההשקעות הוא של ה־IFRS, המאפשר שיערוך האחזקות לפי שוויין ההוגן.

כך נוצר פער חשבונאי בין שווי אחזקות הבנקים בבורסה לבין שוויין של אחזקות בתי ההשקעות, והדבר יתבטא גם בשורה התחתונה של הרבעון. אמנם יחסית לרווחים של הבנקים ההשפעה של השיערוך זניחה יחסית, אך הבנק הבינלאומי, למשל, שמחזיק גם ביובנק ובבנק אוצר החייל, דבר שהופך אותו לבעל האחזקות הגבוהות ביותר בבורסה, יכול היה לרשום רווח לפני מס של 84 מיליון שקל (ורווח אחרי מס של 57 מיליון שקל).

תמריץ למכירת האחזקות

בתי ההשקעות בחרו, כאמור, להשתמש באותו מעריך שווי שבו השתמשה הנהלת הבורסה, ולרשום בספרים שווי מופחת של אחזקותיהם למול ההון העצמי של הבורסה. זאת, כאשר במקביל מציע מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב לבתי ההשקעות והבנקים לרכוש באופן מיידי את אחזקותיהם לפי שווי זה. הבחירה באותו מעריך שווי עשויה לרמוז על כך שבתי ההשקעות לא פוסלים אפשרות של מכירת אחזקותיהם לבורסה בהתאם להצעת בן זאב.

בנוסף, על רקע העובדה שהבנקים לא יכולים לשערך את אחזקותיהם בדומה לבתי ההשקעות, עשוי להיווצר להם תמריץ גדול יותר להיענות להצעתו של בן זאב, למכור את אחזקותיהם לבורסה ולהכיר ברווח מהמכירה, במקום להמתין עד שימצאו קונה אחר.

בן זאב מניח כי ברגע שחברי הבורסה איבדו את השליטה בה, בשל העובדה שבמסגרת החוק אחזקותיהם העודפות על 5% מורדמות באופן מיידי לצורכי הצבעה באסיפות הכלליות, כבר אין להם אינטרס להחזיק במניות הבורסה. ברגע שהמניות יהיו בידי הבורסה, יהיה לה קל לה יותר למכור אותן למשקיעים אסטרטגיים ולשותפים פוטנציאליים, ולחלופין להתניע את המהלך המתוכנן