בוטלה תוכנית הגירוש של מבקשי המקלט; נתניהו: "אופציית המדינה השלישית נפלה"

הגירוש מבוטל: ישראל הגיעה להבנות משותפות עם נציבות האו"ם לפליטים להוצאת מבקשי מקלט מישראל. לפי ההסכם, נציבות האו"ם לפליטים תפעל ליציאת אוכלוסיות אלה למדינות מערביות, ומדינת ישראל תסדיר את מעמד חלק מהאוכלוסיות שתישארנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי ימסרו בשעה 16:00 הצהרות בנוגע למתווה החדש.

במסגרת ההבנות המשותפות תפעל נציבות האו"ם לפליטים, באמצעות הסדרים עם מדינות מערביות שונות, ליציאה מישראל של לכל הפחות 16,250 מהגרים, ואילו ישראל תסדיר את מעמדם של אוכלוסיות מוגנות שמרביתן ממילא היו נשארות בישראל.

הבנות אלו יאפשרו יציאת מספר גדול יותר של מהגרים מישראל מאשר במתווה הקודם, וכל זאת בחסות האו"ם והקהילה הבינלאומית. המתווה מחולק ל-3 שלבים ומתפרש על פני 5 שנים, אשר בסיומן תשתפר באופן משמעותי מציאות החיים בדרום ת"א ובשכונות. ההסכם אושר ע"י היועץ המשפטי לממשלה ועולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי והפרקטיקה המקובלת.

לפי דו"ח נתוני הזרים של רשות האוכלוסין וההגירה לסיכום 2017, בישראל יש 34,187 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן. לפיכך, ישראל תצטרך לפעול להסדרת מעמדם של 18 אלף מבקשי מקלט.

פליטים בשכונת שפירא בת"א (ארכיון) | צילום: אי פי איי

כמו כן, תוקם מינהלת מיוחדת שתעסוק בתוכנית לשיקום דרום תל אביב. בראש המינהלת יעמוד אביגדור יצחקי וישולבו בה גם נציגי עיריית תל אביב-יפו ונציגי השכונות. התקציב והמשאבים שנועדו ליישום ואכיפת המתווה הקודם יושקעו בפיתוח ושיקום דרום תל אביב.

תור של פליטים ומהגרי עבודה מול משרד ההגירה והאוכלוסין בת"א | צילום: עמית שעל

בנוסף, במסגרת ההבנות סוכם על ריכוז מאמץ לעודד פריסה גיאוגרפית מאוזנת יותר של האוכלוסיות שיישארו בישראל, תוך הכוונה תעסוקתית, הכשרה מקצועית, התאמת מקומות עבודה וכו'.

בעקבות עתירה שהוגשה נגד הגירוש, הוציא בג"ץ בחודש שעבר צו זמני המורה למדינה לעצור את המהלך שתוכנן לצאת לפועל ב-1 באפריל עד שהמדינה תגיש את תגובתה בנושא. המדינה פנתה לקבלת ארכה נוספת להגשת התגובה והייתה אמורה למסור אותה עד 9 באפריל. ההודעה היום של ישראל מייתרת למעשה את המשך הדיונים בעתירה

בהודעת לשכת ראש הממשלה צוין כי "לאור העובדה שמדינת ישראל ונציבות האו"ם לפליטים משלבות זרועות לשם מימוש מתווה זה, מתייתר הצורך להמשיך במדיניות הוצאה בכפייה למדינות שלישיות בתקופת יישום המתווה החדש".

עוד צוין בהודעה כי "ראש הממשלה ושר הפנים פעלו לקיום המתווה הקודם, אך בשל אילוצים משפטיים וקשיים מדיניים מצד המדינות השלישיות היה צורך להגיע להבנות חדשות ומשופרות שיבטיחו המשך יציאת אלפי מהגרים מישראל ומתן טיפול מקיף לבעיה".

הפגנת פליטים ששהו במתקן חולות (ארכיון) | צילום: חיים הורנשטיין

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי כינסו היום מסיבת עיתונאים בעקבות ההחלטה. נתניהו סיפר כי ישראל עשתה מאמצים לאתר מדינה "שתסכים לקבל את האנשים האלה בלי שהם יסכימו לעבור אליה. זו הייתה פריצת דרך חשובה שנתנה לנו הרבה תקווה, והתחלנו להוציא אנשים. אבל מהר מאוד התברר שהמדינה השלישית איננה עומדת בתנאים ובלחץ, לכן מן הרגע שהתברר בשבועות האחרונים שהמדינה השלישית כאופציה לא קיימת, אנחנו למעשה נכנסנו למלכודת שאומרת שכולם היו נשארים. זו המשמעות. היינו מחכים לתשעה בחודש, לבג"ץ, והוא היה אומר - 'לכם אין מדינה שלישית ולפיכך כולם בלי יוצא מן הכלל נשארים. אתה לא יכול לעשות כלום'".

ראש הממשלה אמר כי במשך שמונה שנים המסתננים הגיעו ללא הגבלה לישראל, ואילולא הקימו את גדר הגבול עם מצרים, "ישראל הייתה סופחת אליה כמיליון מסתננים". הוא הזכיר כמה קיתונות של ביקורת ספג על המהלך שיזם בבניית הגדר. "עד השלמת הגדר נכנסו כ-60 אלף מסתננים, רבים מהם השתכנו בשכונות בדרום תל אביב. נקטנו מדיניות נחושה והוצאנו כ-20 אלף מהם. נשארו כ-35 אלף מהם. סיירנו בשכונות, דרעי ואני סיירנו גם באופן סמוי בשכונות". ואולם, נתניהו הזכיר כי "בית המשפט אסר עלינו להוציא אותם למדינות שלא מוכנות לקבל אותם ללא הסכמתם".

נתניהו במסיבת העיתונאים | צילום: איי אף פי

שר הפנים אריה דרעי אמר כי שתי הנקודות שעליהן התעקש בהסכם עם האו"ם היו "תמיכה בינלאומית של האו"ם, שכל מי שיקבלו ממני אשרה של או תושב ארעי או גם הזמניים יקבלו אשרת עבודה מסודרת, ונקודה שנייה - אני אפעיל את סמכותי ואחליט איפה הם יגורו ויעבדו. מה שנקרא פיזור האוכלוסיה הזאת בכל הארץ".

הוא קרא למפגינים נגד הגירוש להתגייס למשימה: "אני מקווה שכל אותם גופים, ארגונים ואנשים שבחודשים האחרונים יצאו והטיפו לנו בצדק מבחינתם, 'למה אתם מגרשים' - הם הראשונים שיצטרכו לעמוד במבחן הזה". הוא הוסיף : "הקיבוצים מוכנים לקלוט, ערים מבוססות, מי שיצאו בשלטים 'אני רוצה לטפל במסתננים', עכשיו, הנה, אביגדור ייקח את כל אלה שהתנדבו".

תגובות

שר החינוך נפתלי בנט אמר: "מתן מעמד ל-16 אלף מסתננים בישראל יהפוך את ישראל לגן עדן למסתננים, ומהווה כניעה מוחלטת לקמפיין השקרי שהופץ בתקשורת בחודשים האחרונים. המתווה המקורי היה מוסרי וצודק, ויש לפעול על פיו בלבד: פליטים ממקומות סכנה - יקלטו בישראל, מסתנני עבודה - יוחזרו. ‏יובהר: במתווה החדש ישראל תקלוט מהגרי עבודה שכלל לא הגישו בקשת מקלט! בחתימה על הסכם זה אנו מעבירים מסר מסוכן לכל העולם: מי שיצליח להסתנן לישראל באופן בלתי חוקי, זוכה בפרס של תושבות כאן או במדינה מערבית. ‏זוהי קריאת כיוון למיליוני מהגרי עבודה פוטנציאליים להגיע לישראל. שיטת ״אקזיט״ חדשה. האמינות של ממשלת ישראל מוטלת כאן על הכף, לצד חובתנו המוסרית כלפי תושבי דרום תל אביב החיים כ״מדינה בתוך מדינה"

בנט קרא לראש הממשלה, "להביא את המתווה לדיון בממשלה ולאישור/דחייה שלה כבר בישיבה הקרובה".

תנועת "עוצרים את הגירוש" מסרה בתגובה: "נעצר הגירוש הכפוי למדינות עולם שלישי. זהו הישג חסר תקדים שעומדים מאחוריו מאות אלפי ישראלים שיצאו בחודשים האחרונים בקריאה שלא להשלים עם גירוש מבקשי המקלט לעתיד לא נודע". ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): ‏"לכל הציניקנים והממהרים להתייאש - מנענו את גירוש הפליטים. מוסר השכל - לא כל מאבק מצליח, יש כאלה שאכן מסתיימים בניצחון ויש כאלה שנכשלים, אבל ראוי שאזרחים יתארגנו ויאבקו על צדקתם".

חברי הכנסת מיכל רוזין ומוסי רז (מרצ): "זו שעתה היפה וההצלחה הבלתי מעורערת של קהילת מבקשי המקלט והחברה הישראלית, שיצאו למחאה נגד הרוע שבגירוש. עתה עלינו לוודא שאיש לא יצא מהמדינה בניגוד לרצונו ושיובטחו להם כל הזכויות הרפואיות, הסוציאליות והזכות לחינוך ילדים. משמח גם שהמשאבים שנועדו לגירוש ילכו לשיקום דרום תל אביב כפי שקראנו לעשות במהלך כל השנים הללו".

שלמה מסלאוי | צילום: דנה קופל

שלמה מסלאוי, יו״ר ועד שכונת התקווה וחבר מועצת העיר: "הפתרון המוצע על ידי ממשלת ישראל הוא בכיה לדורות ונזק בלתי הפיך למדינה. הממשלה ביצעה מחטף, שבוצע מתחת לאפם של תושבי דרום תל אביב. היא הבטיחה כל הזמן כי יהיה שיתוף של תושבי דרום תל אביב - וזה פשוט לא קרה. הזלזול בתושבים פשוט זועק לשמיים. אנחנו מצפים שאותו פתרון שנמצא לכ-16,000 מסתננים, יימצא גם לשאר המסתננים".