המדינה לבג"ץ: סבירות גבוהה לגירוש לאוגנדה

המדינה מסרה הבוקר (יום ה') את תשובתה לבג"ץ בנוגע להסדר עם מדינה שלישית שאליה יגורשו מבקשי המקלט. לפי תשובת המדינה, השליח המיוחד יצא אתמול (יום ד') בבוקר ל"מדינה השלישית" השנייה, קרי אוגנדה. הם כתבו כי חלק הארי של הבירורים נשלם ולאור התמונה העולה מהם סבור היועץ המשפטי לממשלה כי יש הסתברות גבוהה להתקיימות התנאים הנדרשים להרחקה לאותה מדינה, אולם דרוש פרק זמן קצר נוסף להשלמת הבירור לצורך הסדרת ההרחקה אליה.   

לפי ההודעה לבג"ץ, בירורים אלה ייערכו ברציפות והשליח ימסור עדכון ליועץ המשפטי הממשלה ולכל הגורמים הצריכים לעניין באופן שוטף ורציף. בנוסף כתבה המדינה כי אין עילה לשחרור מבקשי המקלט מסהרונים. "אין מקום לשנות מן הצו הארעי שניתן על ידי בית המשפט בהחלטתו מ-15 במרץ ואין לעת הזאת עילה לשחרורם במשמורת", נכתב בתשובה המדינה וצוין כי העדכון בנוגע להכרעה הסופית של היועץ המשפטי לממשלה יועבר עד יום שלישי הקרוב.

לאחר שחרורם של 58 מבקשי מקלט מסהרונים אמש - שאמורים היו להיות מגורשים לרואנדה. בכלא נותרו 212 מבקשי מקלט שאוגנדה הוצעה להם כאופציה ל"עזיבה מרצון", אך הם סירבו.

אתמול הודיעה המדינה כי שליח ישראלי מיוחד יצא לאחת המדינות שעמן נחתם הסכם הרחקה, ככל הנראה אוגנדה, והוא צפוי למסור תשובה בנושא הגירוש ואם ההסכם עמה עדיין בתוקף. בהתאם יגריע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אם להמשיך ולהחזיק את השוהים במתקן סהרונים. מנדלבליט אמור למסור את הכרעתו עד 12 בצהריים. "אם היועמ"ש לא ישתכנע כי לפניו כל הדרוש להתחיל בהרחקה שלא מרצון למדינה השלישית השנייה, ישוחררו המוחזקים ממשמורת", נכתב בתגובת המדינה. חלק מהכלואים שוחררו כבר אתמול מהמתקן - כיוון שאמורים היו להיות מגורשים לרואנדה, אך ההסכם עמה קרס.

למעשה, המדינה ציינה בתגובתה לבג"ץ כי השליח מטעמה יצא למדינה השלישית כדי לבדוק אם אפשר לגרש אליה בכפייה מבקשי מקלט בהתאם להסכם שנחתם עמה אחרי קריסת ההסכם הראשון. השליח ימסור עדכון בערב ובהתאם לכך גם יוחלט מה לעשות עם מבקשי המקלט שכלואים בסהרונים. עתירה אחת בנושא הוגשה ביוזמת סיגל קוק-אביבי על ידי 119 פעילי זכויות אדם ובאמצעות עו"ד איתי מק. את העתירה השנייה הגיש עו"ד אביגדור פלדמן. 

כפי שציינו המשיבים, מדינה שלישית שנייה זו אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה - הקודם כעומדת בתנאים הנדרשים לשמש יעד להרחקת מסתננים אליה. בהמשך לכך, אף יצאו אליה כבר מסתננים מרצון וכן מסתננים אשר הוחזקו במשמורת והודיעו על החלטתם לצאת למדינה זו.

במקביל, בסוכנות הידיעות AP דווח כי באוגנדה וברואנדה מכחישים מכול וכול כי נחתם הסכם עם ישראל לגירוש מבקשי מקלט לשטחיהן. שר החוץ של אוגנדה, הנרי אוקולו אאוריאם, אמר כי "אין לנו שום הסכם או הבנה מול ישראל בעניין קליטה של המהגרים. אם יגיעו אלינו מהגרים - נתעקש שיחזירו אותם". גם שר החוץ של רואנדה, אוליבייה נדוהונגירה, טען כי לא נחתמה עסקה עם ישראל. לדבריו, "יש לנו מדיניות פתוחה לגבי הפליטים, אבל התנאי שלנו הוא שאותם מהגרים צריכים להגיע לרואנדה ללא כל אילוץ". 

הקשיים אחרי ביטול ההסכם עם האו"ם

לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו חזר בו מההסכם לפתרון בעיית מבקשי המקלט, אמרו גורמים המטפלים בנושא כי "לא זו בלבד שנתניהו חזר בו מהסכם מצוין, שהיה אמור לפתור בעיה ישראלית לגבי חצי ממהגרי העבודה, הוא למעשה הודה שקשה לישראל להציע פתרונות חוקיים שיצלחו את פסיקות בג"ץ. בכך

חשף נתניהו את המערכת הממשלתית כמי שאין לה פתרונות יעילים וחוקיים ועתה הוא מטיל על כתפי בג"ץ שוב את האחריות בלי שיש לו תשובות טובות יעילות וחוקיות".

עוד דווח כי ראש הממשלה נתניהו שוקל להביא בקרוב להצבעה חוק עוקף בג"ץ לאישור הממשלה. אחת האפשרויות היא לחוקק את "פסקת ההתגברות", שתאפשר לממשלה לפתור את משבר הפליטים ללא התערבות בג". גורמים פוליטיים אמרו כי היוזמה של נתניהו לעניין זה עוד לא התגבשה באופן סופי.