אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עסקת אגוד: רשות ההגבלים דוחה את טענות בנק ישראל צילום: עמית שעל

עסקת אגוד: רשות ההגבלים דוחה את טענות בנק ישראל

שבוע לפני ההכרעה על המיזוג בין בנק אגוד לבנק מזרחי טפחות, חילוקי הדעות בצמרת מחריפים. המפקחת על הבנקים חדוה בר טוענת בלהט שלאגוד במתכונתו הנוכחית תרומה אפסית לתחרות בענף. ברשות ההגבלים סותרים את טענותיה אחת לאחת

17.05.2018, 08:17 | אדריאן פילוט

"נדרש חוסר הבנה קיצוני בתחרות כדי לאשר את מיזוג מזרחי-איגוד", פוסק דרור שטרום, יו''ר הוועדה להגברת התחרות בענף הבנקאות, והממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים. הדברים החריפים האלה הם ההתערבות הראשונה של שטרום במחלוקת על אחד המיזוגים המורכבים, היצריים ורוויי האינטרסים והיצרים שידע המשק בשנים האחרונות. שטרום מדגיש כי הוא אינו צד לעניין, אבל עמדתו קרובה מאוד לזו של שר האוצר משה כחלון ‑ שהעמיד אותו לפני כמה שנים בראש הוועדה לתחרות בבנקים, ומושפע מאוד מדעתו.

קראו עוד בכלכליסט

היעד למתקפה של שטרום הוא רצונו של בנק ישראל לקדם את המיזוג בין שני הבנקים. לדברי שטרום, תמיכת הבנק במיזוג נובעת מ"ראיה אנכרוניסטית, שתרה אחר מועמדים להיות הבנק השלישי בגודלו. זו לא ראייה נכונה: צריך דווקא לשמר את השחקנים הקטנים עם התיאבון להשתלט על נתחי שוק של משקי בית. הם אלו שעוקצים את הגדולים ויוצרים לחץ תחרותי במערכת". לדבריו, "מערכת תחרותית איננה נבנית מפילים, אלא מגופים זריזים וקלים".

בנק ישראל, שכבר אישר את המיזוג, הסביר את עמדתו בפירוט בדיון של נערך בוועדת הכספים של הכנסת ב-24 באוקטובר 2017 ובו פירטה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, את כלל הטיעונים שהובילו את הבנק להחלטה. 

ההכרעה הסופית בגורל המיזוג צפויה להינתן בעוד כשבוע, ונראה שהכף נוטה לפסילתו. סגן הממונה על ההגבלים העסקיים אורי שוורץ, שממלא את מקומה של מיכל הלפרין הכבולה בהסכם ניגוד עניינים, עוד לא קיבל החלטה פורמלית ‑ אבל מתגברים הסימנים שהוא ידחה את הבקשה. לחלופין, הוא יאשר את המיזוג בתנאים מחמירים שיהפכו אותו לבלתי ישים.

בנק ישראל מציג שורה ארוכה של טיעונים בזכות המיזוג, שמצביעים על התרומה הנמוכה של אגוד, במצבו הנוכחי, לתחרות בענף. אולם ברשות ההגבלים עברו על נימוקי בנק ישראל בזכוכית מגדלת, והגיעו למסקנות הפוכות.

1. האם נתח השוק של אגוד גדל או קטן?

בבנק ישראל טוענים שלמרות מאמצי אגוד, נתח השוק שלו אינו גדל, ואף הולך וקטן. אף שלפי נתוני ניוד חשבונות הבנק נפתחו בו 6,000 חשבונות חדשים של משקי בית, לא מעט חשבונות גם נסגרו.

ברשות ההגבלים מכחישים שאגוד דועך בשנים האחרונות, ומסבירים שהוא רק מסיט את מוקד פעילותו מהמגזר העסקי לקמעונאי, שם יש לו יתרון גדול יותר. במילים אחרות, נתח השוק שלו אינו יורד משום שהעלייה בתחום אחד מפצה על הירידה

בתחום אחר.

2. האם הבנקים האחרים סופרים את אגוד?

כדי להראות שבנק אגוד, בממדיו הנוכחיים, אינו נחשב לאיום בעיני המתחרים, טרחו אנשי בנק ישראל את כל הפעמים שבהם הוזכר השם "אגוד" ב־4,000 עמודי סקירות, מצגות ופרוטוקולים של בנקים אחרים. התוצאה: בנק אגוד הוזכר רק 4 פעמים בהקשר של תחרות, וזאת בתחומים נישתיים כגון ענף היהלומים.

ברשות ההגבלים טוענים כופרים בנכונות המספרים האלה. יתר על כן, הם מסבירים שאין להם כל ציפייה ששמו של אגוד יככב, למשל, בדיון על האסטרטגיה של בנק הפועלים לחומש הקרוב. לעומת זאת, הם אומרים, המתחרים מזכירים את אגוד בסוגיות בדיוק בסוגיות שבהן יש ציפייה לשינוי, כגון ה"חשבון ההפוך" שמציע הבנק.

3. האם אגוד סובל מחוסר יעילות חסר תקנה?

בנק ישראל מונה שורה של היבטים שבהם בנק אגוד סובל מחוסר יעילות. בראשם עומד הסכם השכר של עובדי הבנק, הצמוד מבחינה היסטורית לזה של עובדי בנק לאומי. נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" מעידים על התפלגות שכר חריגה: כשליש מ־1,400 עובדי הבנק משתכרים יותר מ־30 אלף שקל בחודש; כרבע מהם משתכרים בין 30 ל־60 אלף שקל בחודש; וכ־50 עובדים מתוגמלים בסכום גבוה אף יותר. מה שמטריד את אנשי בנק ישראל הוא מה שהם מכנים "חוסר המודעות של העובדים". אלה מאיימים בסכסוך עבודה אם לא יקבלו בונוס של 3 משכורות, בדומה לעמיתיהם מבנק לאומי, ומתעלמים מכך שהתשואה להון בבנק לאומי עמדה בשנה החולפת על 10%, לעומת 5.6% בלבד באגוד. 

ברשות ההגבלים מודים שהסכמי השכר באגוד שערורייתיים, אבל מסייגים ואומרים שההצמדה לשכר בבנק לאומי לא חלה על רוב עובדי איגוד, אלא רק על הרובד הניהולי. ברשות בחנו את יעילות הבנק באמצעות כמה מדדים, ואף שיעילותו נמצאה נמוכה, היא נמצאת במגמת שיפור. על הטענה שאגוד אינו תחרותי עונים ברשות שמערכת הבנקאות הישראלית כולה איננה תחרותית, וחסמי המעבר מבנק לבנק גבוהים מאוד. לדבריהם, למרות מגבלות התחרות במערכת, חלקו של אגוד בניוד חשבונות גבוה מהנתח הקבוע שלו ב־2% עד 3%.

4. האם יש פתרון לפיגור הטכנולוגי של אגוד?

חולשה נוספת של אגוד שמדגישים בבנק ישראל היא מערכת המחשוב המיושנת שלו, התלויה לחלוטין בזו של בנק לאומי. אף שהבנק בוחן חלופות זה שנה, בבנק מסבירים שהטמעת מערכת חדשה תארך כחמש שנים, בדומה לשינוי דומה שנערך בבנק יהב, שהוא מורכב פחות משום שהבנק משרת רק את המגזר הקמעונאי. יתר על כן, עצם השינוי מוגדר כ"סיכון גבוה" לבנק, וגם כשיתרחש, הוא לא יעניק לבנק יתרון טכנולוגי על מתחריו אלא רק ישווה את מצבו לזה שלהם.

גם לגבי מערכת המחשוב, למתנגדי המיזוג בין אגוד למזרחי טפחות יש תשובה. במסגרת הרפורמה של ועדת שטרום נדרש משרד האוצר להעמיד לרשות בנקים קטנים וחדשים תשתית מחשב עצמאית. מערכת מחשב כזו תפטור את אגוד מהתלות במערכות של בנק לאומי.

5. האם מותר לפגוע בזכות הקניין של בעלי אגוד?

בדיון בכנסת ציינה המפקחת על הבנקים כי מכירת הבנק מהווה זכות קניינית, שהיא חשובה בפני עצמה ובמקרה הזה גם לא פוגעת בתחרות. כמו כן, הסבירה, סחירות המניה נמוכה מאוד עד אפסית.

ברשות ההגבלים משיבים שהזכות הקניינית של בעלי המניות אמנם חשובה, אבל היא עומדת מול הסיכון לפגיעה בתחרות ובצרכנים. לדבריהם, במערך השיקולים בעד ונגד המזוג של אגוד עם מזרחי טפחות, קדושת הקניין נמצאת בעדיפות שנייה.

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
שאלות פתוחות
ההתנהלות של חדווה בר תמוהה. מצד אחד דואגת לפרסם שיכנס בנק חדש למערכת(למה?? בנק חדש שצריך להקים תשתית ולגייס לקוחות יהוה תחרות, ואיגוד לא כזה??? ) ומצד שני ממהרת לקבור את אגוד שהוא בנק מתפקד עם לקוחות קיימים ותשתית כח אדם. הרי ניתן למנף אותו לכיוונים שונים מצומת הדרכים בה הוא נמצא כרגע ולתת לו בדיוק את אותן ה'הקלות' שרוצים לאפשר לבנק חדש. ללא ספק זה מעלה שאלות לגביה .
מיכל  |  17.05.18
לכל התגובות