איך אותה חברה זוכה במכרז של משרד החינוך 24 שנים ברצף

זה 24 שנים משרד החינוך בוחר שוב ושוב בחברת המחשבים טלדור להפעיל את בחינות המיצ"ב, מכרז ששוויו כ־30 מיליון שקל בשנה. חברת טרגט מרקט המתמודדת השנה מול טלדור על הפעלת הבחינות טוענת שהמשרד מוסיף בניגוד לחוק שלבים נוספים למכרז כדי להבטיח שהחברה הוותיקה בתפקיד תזכה פעם נוספת. במקביל היקף ההתקשרויות של משרד החינוך עם טלדור קפץ מ־74 מיליון שקל ב־2016 ל־237 מיליון שקל ב־2017, עלייה של יותר מפי שלושה.

מאז 1994 המכרז מופעל על ידי חברה אחת - טלדור. בתקופה הזו נערכו כמה מכרזים. ב־2003 נפסל מכרז שבו התחרתה על ההפעלה חברת מח 10. בית המשפט אישר את הפסילה ולאחר מכן נבחרה טלדור מחדש. ב־2005 הוקמה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), ומשרד החינוך העביר לה את האחריות לבחירת

מפעילת מבחני המיצ"ב. במכרז ב־2008 פסל משרד החינוך את חברת אינטלקט, ושוב טלדור נבחרה. גם ב־2013 היא נבחרה שוב.

"למשרד החינוך מוסר כפול"

במרץ 2018 פרסם משרד החינוך שוב מכרז למתן שירותים טכניים ולוגיסטיים לצורך העברת מבחנים, שאלונים והערכת פרויקטים חינוכיים עבור ראמ"ה, שבמרכזם הפעלת מבחני המיצ"ב. למכרז ניגשו במאי שני גופים טלדור וטרגט מרקט. שניהם עמדו בתנאי הסף וכן עמדו בשלב בדיקת האיכות.

משרד החינוך ביקש לפתוח במשא ומתן על המחירים שהציעו שתי החברות. בטרגט מרקט משוכנעים שהדבר נובע מכך שהגישו את ההצעה הזולה יותר וטוענים שזו דרישה לא חוקית. "זה לא סוג מכרז שמותר לעשות בו משא ומתן", אומר פרקליט טרגט מרקט עו"ד גיורא אונגר. בטלדור מציינים שיש סעיף במכרז שמתיר זאת.

שר החינוך נפתלי בנט. "אין איסור למו"מ" | צילום: יואב דודקביץ

טרגט מרקט עתרה נגד ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב. העתירה נמחקה כיוון שהוגשה מוקדם מדי לפני קבלת ההחלטה הסופית במכרז. בטרגט מרקט טוענים ש"משרד החינוך פועל במוסר כפול ודואג פעם אחר פעם שחברה מסוימת תזכה במבחנים". מנכ"ל טרגט מרקט ניר נובאק אומר ש"כל פעם שמישהו אחר עמד לזכות במכרז, מצאו דרך לבטל אותו ודאגו שטלדור תזכה במכרז. אני לא יודע מה המניעים של משרד החינוך, אבל ברור שמאוד נוח לעבוד עם אותו גוף 24 שנה". יודגש שלמרות הביטחון של טרגט מרקט שההצעה שלה זולה יותר מזו של טלדור, אין לכך אישור רשמי.

"הליך תקין בנסיבות"

משרד החינוך טען, לעומת זאת, בבית המשפט שניהול משא ומתן על המחיר "הינו ההליך התקין הנדרש בנסיבות העניין". לטענת המשרד, "אין איסור גורף על הרשות לקיים משא ומתן לאחר קיומו של מכרז, ובלבד שיבוצע בתום לב ובהגינות ובהתאם להוראות הדין".

היקף ההתקשרויות של המדינה בכלל ומשרד החינוך בפרט עם טלדור גדול מאוד. ב־2016 היה ההיקף 198 מיליון שקל, מתוכם 74 מיליון שקל של משרד החינוך. כך עולה מנתונים שעיבדה הסדנא לידע ציבורי עבור "כלכליסט". לקוחות ממשלתיים גדולים נוספים של טלדור באותה שנה היו רשות האכיפה והגבייה - 31 מיליון שקל; משרד האוצר — 26 מיליון שקל; ומשרד הכלכלה — 23 מיליון שקל. ב־2017 נרשם גידול של 77% בהיקף ההתקשרויות של רשויות המדינה עם טלדור ל־350 מיליון שקל. התורם העיקרי לעלייה היה משרד החינוך שהיקף ההתקשרויות שלו קפץ כאמור ל־237 מיליון שקל.

מנכ"ל טלדור הוא נתי אברהמי ובעלת השליטה היא חברת DBSI שבבעלות ברק דותן ויוסי בן־שלום והיא נסחרת במדד ת"א־בלוטק.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה ש"מדובר בהליך הנערך לפי חוק חובת המכרזים שעדיין מתנהל, ולפיכך לא ניתן למסור כל מידע בגינו".

מחברת טלדור נמסר כי "אנו רואים בחומרה רבה את הניסיון להלך אימים על ועדת מכרזים במהלך המכרז בשלל טענות מופרכות". לטענת טלדור, הפנייה לתקשורת "היא ניסיון נואל להפעלת מניפולציה על תהליך הגון ושקוף".