חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה: כוחות השוק החופשי מדלגים על הפריפריה

זקני צפת וטבריה, שחוו את רעידת האדמה הגדולה האחרונה ב-1927 כבר אינם כאן כדי להתריע. רעידות אדמה קלות נוקשות על דלתנו מדי כמה שנים ומרעידות בקושי את סדר היום הישראלי.

התרעות המומחים, הסטטיסטיקה הטרגית ואפילו הפחד השקט של תושבי הפריפריה, כל אלו לא יוכלו לסערת היום המזרח תיכונית, והשגרה הישראלית טורפת במהירות את הדיון על ההיערכות לרעידת אדמה קשה.

ככה זה נראה במקסיקו | צילום: איי אף פי

הסבירות שרעידת אדמה כזו תתרחש שוב, גבוהה בצורה מטרידה והבעיה הכי גדולה בתחום המוכנות הישראלית לרעש אדמה היא סוגיית עמידות המבנים. למרות שנקבעו תקני בנייה מחייבים בנושא, מאות אלפי מבנים, לרבות מבני ציבור שנבנו לפני שנות ה-80 , לא ישרדו ברעש אדמה משמעותי.

אנחנו, אומת הסטארט-אפ, חלוצי הטכנולוגיה, כיפת ברזל ועגבניית השרי, כושלים לעיתים בהבנת חוקי הטבע הבסיסים ביותר.

אחד הפתרונות שיזמה הממשלה לחיזוק המבנים הוא תמ"א 38 , שנכנס לתוקף ב-2005, כאשר אחת ממטרותיה המרכזיות הייתה להעניק תמריץ כלכלי ליזמים לחזק מבנים הזקוקים לכך. הנוסחה פשוטה ולכאורה כולם אמורים לצאת מרווחים ממנה. יזם אשר ישפץ מבנה ישן, מקבל אחוזי בנייה המכניסים לכיסו תגמול כלכלי, המדינה משפרת לאין ערוך את המוכנות עם קבלת מבנים מוגנים מפני רעידת אדמה, והדיירים יכולים לשמוח על דירות החדשות, לעתים גם עם תוספת מעלית ומרפסות וזאת - בחינם.

ומה עם בית שאן?

המודל הזה עובד מצוין - בתל אביב, ברמת גן, בכפר סבא ובערים נוספות באזורי ביקוש. לצערי הרב לא באזורים היושבים ממש על השבר הסורי האפריקאי. כך למשל, בבית שאן שהינה אולי העיר הראשונה להיפגע מרעשי אדמה, כמעט שאין פרויקט אחד של יזמים פרטיים. מצב זה נמשך כבר יותר מדי שנים, בעיקר בשל הסתמכות על כוחות השוק החופשי שיטפלו בבעיה הלאומית, דבר אשר לא קרה.

הסיבה לכך פשוטה: ליזמים פשוט לא משתלם לבצע פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה. מכירת הדירות הנוספות שהם יקבלו לא תכסה את ההוצאות הגדולות של עבודות החיזוק. דבר זה הוביל למציאות בה אנו חיים כיום כאשר האזרחים שהכי זקוקים למיגון הבתים שלהם, פשוט לא ימוגנו.

למצב הזה יש פתרון והוא לא מסובך, הוא אפילו עובד נפלא בשנים האחרונות בדיור הציבורי בהובלתו של שר הבינוי והשיכון, ח"כ יואב גלנט, סגנו ז'קי לוי וצוות משרדו. כך בשלוש השנים האחרונות ביצעה עמידר פרויקטים של חיזוק בעשרות מבנים, כולם בפריפריה. עמידר, כחברה ממשלתית, אינה מונעת מכוחות "השוק החופשי" וכאמור, יחד עם התגייסות של משרד הבינוי והשיכון - הועברו תקציבים וחוזקו מבנים רבים כך שמאות משפחות, חיות בבתים מוגנים.

אנחנו ממשיכים לעבוד ולחזק מאות דירות, ובעוד לדיירי הדיור הציבורי יש כתובת, לאזרחים רבים המתגוררים בשיכונים הוותיקים, אין כתובת.

ברור לכל שקיים צורך גדול מדי בחיזוק אלפי מבנים, אז מה עושים? משנים סדרי עדיפויות ב-180 מעלות. נכון, זה מצריך תקציבים והמון. ניתן לממן זאת מרווחי המדינה בפרויקטים של התחדשות עירונית באזורי הביקוש, מקרנות ממשלתיות או אפילו מהתקציב.

דבר אחד בטוח, אסור לנו להתעלם.

רמי ברדוגו הוא ראש אגף הנדסה ומהנדס ראשי בחברת עמידר