אם אפל פרחה בלי ג'ובס, פוקס תשרוד בלי ויזל

הראל ויזל, מנכ"ל פוקס ומבעלי השליטה בחברה, "מככב" בשבועיים האחרונים שלא בטובתו במהדורות החדשות בעקבות עדויות על הטרדות מיניות שביצע לכאורה בכמה נשים. על אף העדויות הקשות נגד ויזל - שגם אם רק מחציתן נכונות הרי שלסדום היינו לעמורה דמינו - מנכ"ל פוקס זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. טענות אחרות הן פופוליזם במקרה הטוב, וחתירה תחת יסודות המשפט האוניברסליים במקרה הגרוע.

אלא שהמציאות מורכבת יותר מהליך משפטי סטרילי. לכן, ייתכן שטוב יעשה ויזל לעצמו ולפוקס אם לא יאחז בקרנות המזבח שמקנה לו חזקת החפות. ייתכן שעדיף שיפנה מיוזמתו את עמדת המנכ"ל עד לפרסום מסקנות השופטת בדימוס אורנית אגסי, שמונתה לבדוק את הטענות האנונימיות נגדו. נבצרות זמנית יזומה תאפשר לוויזל לרכז מאמצים כדי להילחם על שמו הטוב, מבלי להעמיד בסכנה את המוניטין והמותג של פוקס. המפתח לשמה הטוב של פוקס נמצא בידיים של ויזל.

תפיסה מעוותת של מגע זהב

ויזל נחשב לשועל מנוסה בענף הקמעונאות ולאחד המנהלים המוערכים בשוק ההון המקומי. אין חולק על כך שיש לו מניות רבות לא רק בפוקס אלא גם בהצלחתה. הדעה הרווחת בקרב המשקיעים היא שהיעדרותו של ויזל, שמכהן כמנכ"ל פוקס מהנפקתה ב־2002, תפגע בתוצאותיה העסקיות. תפיסה זאת ניכרת בצניחה של 13.5% בשער המניה מאז חשיפת העדויות נגדו.

בפרק סיכונים ייחודיים לקבוצה שמופיע בדו"חות פוקס נכתב ש"מר הראל ויזל, מנכ"ל משותף בחברה, הוא איש מפתח בקבוצה. אם יחדל הראל ויזל מלעבוד בחברה עשויה להיות לכך השפעה על הכנסותיה ורווחיה של הקבוצה". כמה השפעה? לא צריך לנחש. התשובה מופיעה בעמוד העוקב בדו"חות בטבלת סיכונים אפשריים ומידת השפעתם על רווחיות הקבוצה. לפי הטבלה, לגורם הסיכון "תלות באיש מפתח" יש השפעה בינונית על הרווחיות של פוקס. בדיוק כמו לעוד 12 גורמי סיכון אחרים כמו שיבושים בנמלי הים, הגבלות ייצור ושינויים פוליטיים וכלכליים בסין. במילים אחרות, בפוקס אומרים לנו שבלי ויזל זה בהחלט יהיה לא נעים, אבל לא בהכרח נורא.

צילום: עמית שעל

אנחנו מקבלים בהבנה את העובדה שחברות מתייחסות לתלות באיש מפתח כגורם סיכון - אבל לא מספיק מודעים לסיכון שנובע מעצם הגדרת מנהלים כאנשי מפתח שהצלחת החברה תלויה בכהונתם. נוחי דנקנר, שבשבוע שעבר בית המשפט העליון דחה את ערעורו וגזר עליו שלוש שנות מאסר בפועל, הוא הדוגמה המובהקת למנהל שנהנה לאורך שנים ארוכות ממעמד של מידאס. התפיסה המעוותת שלפיה לדנקנר מגע זהב ואין בלתו להשיא רווחים, יצרה תרבות ארגונית קלוקלת שפשתה בקבוצת אי.די.בי מן המסד ועד הטפחות. פולחן האישיות חשף את אי.די.בי למנהלים אומרי הן והיה מהגורמים המרכזיים שהביאו לקריסת הקונצרן הגדול בישראל ולנפילתו של מי שהיה האיש החזק במשק.

סכנת ההליכה העיוורת

יש סיכונים שנובעים מתלות באנשי מפתח, אבל הם פחותים בהרבה מהסיכונים ארוכי הטווח שכרוכים בהליכה עיוורת בלי כל תנאי אחריהם. מבלי לגרוע כמלוא הנימה מזכויותיו של ויזל בהצלחתה של פוקס, הצגתו כגורם הבלעדי שאחראי לכל הטוב הזה ושבלעדיו הכל יתפרק, מהווה סיכון גדול יותר עבור פוקס מהסיכון שיפנה את כיסא המנכ"ל.

הראל ויזל | צילום: צביקה טישלר

אי אפשר לעסוק בפולחן אישיות של מנהלים בלי להתייחס למנכ"ל המיתולוגי של אפל, סטיב ג'ובס המנוח. ג'ובס, שותף בהקמת אפל והמנכ"ל הראשון שלה, נחשב לגאון פורץ דרך ומחלוצי המחשוב האישי. הוא הפך לאגדה עוד בחייו כשהשיב את אפל לגדולתה עם השקת האייפוד והאייטיונס ב־2001, והבטיח את מקומו בהיכל התהילה של עולם הטכנולוגיה עם השקת האייפון הראשון ב־2007.

ג'ובס נאלץ להתפטר מתפקיד המנכ"ל באוגוסט 2011 בגלל מחלה, וחודשיים לאחר מכן מת מסרטן. אם ג'ובס יכול היה לראות את מניית אפל ממקום משכבו, הוא ודאי היה שבע רצון מכך שהחברה שהקים וניהל ממשיכה לעשות חיל. שבע שנים אחרי התפטרותו מניית אפל נמצאת בשיא של כל הזמנים. אם אפל הצליחה לשרוד את לכתו בטרם עת של ג'ובס, גם פוקס תוכל להתמודד עם תרחיש שבו ויזל, שייבדל לחיים ארוכים, ייעדר מלשכת המנכ"ל. בין שתהיה זאת היעדרות זמנית ביוזמתו, ובין שבהיעדרות קבועה שתיכפה עליו.