רגע לפני בחירות: המתמודדים על נשיאות לשכת רואי החשבון מסכמים קמפיין עקוב מדם

ציבור רואי החשבון לא ראה כבר שנים קרב עקוב מדם כמו זה המתחולל בחודשים האחרונים סביב הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון שיתקיימו ביום שלישי הקרוב. עבור לשכה מנומנמת שב-15 השנים האחרונות קיימה שתי מערכות בחירות נטולות מתחרים על הנשיאות, שלושה מועמדים זה כנראה יותר מידי. חברי הלשכה מקבלים בשבועות האחרונים מיילים, סמסים והודעות ווטסאפ מכפישות כלפי המתחרים השונים. "כלכליסט" שוחח עם שלושת המועמדים: ג'ק בלנגה, איריס שטרק וחן שרייבר שהרבו לעקוץ אחד את השני מתי שרק התאפשר, במטרה לשמוע על הטענות הקשות נגדם, על התוכניות שעל הפרק ועל היום שאחרי.

איריס שטרק: "העתירה נגדי מתבססת על סילופי דברים"

רו"ח איריס שטרק, בת 57, מייסדת ושותפה מנהלת של פירמת שטרק את שטרק רואי חשבון, דירקטורית במספר חברות ולשעבר יו"ר נמל אשדוד. שטרק נמצאת בימים אלו בלב סערה סביב עתירה שהוגשה נגד היכולת של ועדת גולדברג למינויים בכירים לפעול, לאור ריבוי ניגודי עניינים ובעיות של חברי הוועדה, ביניהן שטרק, לגביה נטען כי יש 14 סעיפים המונעים ממנה לפעול בצורה הראויה. לדברי שטרק, "כל הטענות הן טענות סרק וכלי ניגוח ואמירות שאנחנו רואים שהממשלה אישרה פה אחד. מינוי כחברה בוועדת בכירים - המשמעות היא אותה וועדה שמייעצת לבחון את טוהר המידות זו תעודת כבוד שרואת חשבון יושבת ונמצאת ראויה לשבת שם. זה דבר מאד משמעותי שרואי חשבון צריכים לקחת חלק בקבלת החלטות שנוגע לחברה הישראלית. קיבלתי את ההצעה הזו בהמשך לוועדות ציבוריות שישבתי בהן.

היה לי חלק גם באישור מינויים וגם בעצירת מינויים שלא עמדו בתנאי סף של מועמדים למנכ"לי משרדי ממשלה, ועדה שקובעת תנאי פרישה לשופטים, מה שיש לו השלכה כלכלית משמעותית גם על השאלה מי ילך לשפוט בישראל, כמו ועדת שירות המדינה וכן ועדות ביטחוניות. נדרשתי לעבור סיווג מאד גבוה ונבדקה אמינותי לפני ולפנים".

רו"ח איריס שטרק | צילום: ניב קנטור

שטרק המשיכה: "נכתבו דברים ללא שום בדיקה של העובדות, הם תיקנו את עצמם כל פעם. היועץ המשפטי לממשלה אישר ובחן את כל הטענות והממשלה אישרה את המינוי. העתירה מתבססת על סילופי דברים, ללא בדיקה מעמיקה של העובדות. המינוי עבר את הבדיקה של הגורמים המשפטיים הרלבנטיים וכן של היועץ המשפטי לממשלה ואושר פה אחד בממשלה. לצערי, המתחרים שלי בבחירות לנשיאות הלשכה, מנסים לחבל במינוי הזה בכל דרך, ועושים שימוש בהודעות אנונימיות במטרה להכפיש, מאחר והם מרגישים מאוימים ממינויי לתפקיד כה בכיר. גם הטענות החדשות כביכול שהגישו העותרים, הינם מחזור של חלקי דברים, שנידונו כבר בדיוני ועדת ברנר בשנת 2014 , שבדקה והחליטה לא להתייחס אליהם. לאחר וועדת ברנר, המינוי לנבחרת הדירקטורים מטעם רשות החברות הממשלתיות, נידון בשנת 2016 על ידי רשות החברות, אשר אישרה מחדש את כניסתי לנבחרות הדירקטורים.

את חושבת שהקשרים שלך שעולים בין היתר באותה עתירה נותנים לך ערך מוסף על המועמדים האחרים?

"אני חושבת שהצלחתי ליצור לאורך השנים מעמד של השפעה ומנהיגות וערכים. אני לא אדם פוליטי, מעולם לא הייתי אדם פוליטי, לא הייתי משויכת לאף מפלגה".

תרמת לגמליאל.

"הכסף הוחזר. תרמתי לה כסף בגלל העזרה שלה בתיקון חוק החברות בנושא נשים, וכך גם כתבתי בתרומה. חייבים היום למנות בכל דירקטוריון דח"צ אשה. היא הוחזרה כי יש לי חשבון עסקי ופרטי שלי משותף ואי אפשר לתרום מחשבון עסקי. אני היא זו שדיווחה על כך".

ג'ק בלנגה: "אין אצלי ניגוד עניינים"

רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה, בן 49 הוא בעלי ומנהל של ג. בלנגה יועצים וסגן נשיא וראש ועדת המסים בלשכת רו"ח, דירקטור בעבר בחברות ממשלתיות. כנגד בלנגה עולה הטענה כי מאחר והוא גם עורך דין, ובעבר ניסה להתמודד לוועד לשכת עורכי הדין הוא מצוי בניגוד עניינים שכן דרישות שונות מצד רואי החשבון פוגעות בייחודיות של עורכי הדין.

אתה רואה את הבעייתיות שעצם היום גם עורך דין פוגעת ביכולת שלך לכהן כנשיא הלשכה?

"אני עובד בחברת ייעוץ, אין לי משרד עורכי דין. בעבר הרחוק, רצתי למועצה, אבל גם רצתי ללשכת רואי החשבון. בכל מקרה, אין משהו באמת שהוא ניגוד עניינים בין שתי הלשכות שאפשר לסמן כניגוד עניינים בין שני הגופים האלה, מעבר לניסיון לנגח בי".

שתי הסוגיות הבולטות ביותר הן הדרישה לחסיון עבור לקוחות רואי החשבון, כמו שמקבלים לקוחות עורכי הדין וכן האפשרות לייצג לקוחות מול מס שבח שקיימת היום רק עבור עורכי דין. אין פה בעיה?

"קודם כל בנושא החיסיון כבר יש כבר טיוטה של הצעת חוק שמקודמת על הלשכה היום, בכנסת לטובת רואי החשבון. בנוגע לנושא מיסוי המקרקעין, אין ספק שרואי החשבון צריכים ואמורים לייצג וזה יקרה בסופו של דבר. בנושא הזה עורכי הדין יודעים בעצמם שמי שצריך לייצג זה רואי חשבון, אין עורך דין שעושה את זה בלי רואה חשבון. אני כבר התחלתי לטפל בזה, כיו"ר פורום המסים בלשכה".

רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה | צילום: יחצ

טענה נוספת שעולה נגדך היא שאתה לא עוסק בליבת המקצוע, בביקורת.

"אחוז האנשים שעוסקים בביקורת היום בין כל חברי הלשכה הוא כ-18% בלבד. כ-80% בערך עוסקים במסים, שזה אחד התחומים המהותיים ביותר לרואי החשבון. נשיא הלשכה לא צריך להיות איש ביקורת כדי להוביל את הלשכה. הוא צריך אנשי מקצוע מצוינים לידו שיעזרו לו בתחום הזה. לנו יש אנשי מקצוע מצוינים בתחום הביקורת והחשבונאות. מעבר לכך, אני עסקתי בביקורת במשרדים קטנים וגדולים מעל 12 שנים.במישרין בסומך-חייקין ובפאהן-קנה, ובשנים האחרונות אני מייצג הרבה משרדים קטנים וגדולים בסוגיות מס, ועוסק גם בביקורת איתם. זו עיקר הפעילות שלי.

חן שרייבר: "אני לא לוקח למקום הפרסונלי"

רו"ח חן שרייבר, בן 52, בעלים של משרד חן שרייבר ושות. בעבר מנהל כספים בכיר בחברות גדולות וציבוריות ובכללן החברה לישראל ודירקטור במספר חברות. שרייבר מואשם בכך שהוביל את מסע ההכפשות שליווה את הקמפיין עוד מראשיתו.

זו בעצם האסטרגיה שלך?

"רואי החשבון צריכים לשכה בראשה עומד מישהו שלא חושש להלחם עבורם, ולא יודע אם הוא עובד בשביל עורכי הדין או ראש הממשלה. זה לא ללכלך, זה מופיע בפרסומים, אתה תשמע ממני דברי אמת. אני לא לוקח למקום הפרסונלי. אתה לא רואה את הפייק ניוז שמוציאים עלי. מערכת הבחירות הזו היא נוראה. כשדברים יוצאים לעם זה לא מרגיש טוב להנהגה הקיימת ולכן יש תחושה של לכלוך".

רו"ח חן שרייבר

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שמרבית תשובותיו של שרייבר התמקדו בביקורת חריפה על פעילותה הנוכחית של הלשכה ובמועמדים האחרים. כלפי שרייבר, כמו בלנגה, עולות טענות כי מאחר ואינו עוסק כלל בביקורת אינו ראוי לעמוד בראש הלשכה. בנושא זה הוא אומר: "הביקורת המסורתית נשארה וחשובה מעין כמוה, ואסור לפגוע בה, אבל היום הלשכה לא צריכה להיות מקום רק למי שעוסק בביקורת. יש לי ברשימה את אנשי הביקורת המובילים בישראל. אני חושב שיש הרבה מה לעשות האוכלוסיה הזו כי היא מרגישה לא מטופלת, בעיקר מול רשות המסים ומול שכר הטרחה. אני עשיתי את המסלול של רואי החשבון לכל האורך. עבדתי שנים ב-BDO, שנים בביקורת פנימית, ואח"כ ייעוץ לחברות, אני היחיד עם היכולת להסתכל על כולם, גם ביקורת, גם מייצגים במסים וגם עובדים בחברות".

"הבחירות האלה הן משאל עם כן לשכה סטטוטורית או לא"

אחת השאלות שמעסיקות את המועמדים במיוחד היא האם ללחוץ להפוך את לשכת רואי החשבון לסטטוטורית, בדומה ללשכת עורכי הדין, כלומר הרבה יותר כח וסמכות אך עם בעיות וניגודי עניינים רבים, או לשמור על המצב הקיים בו מועצת רואי החשבון מחזיקה באחריות על מבחני ההסמכה ותחום הענישה נמצא באחריות ועדה שבראשה עומד שופט בדימוס.

מבחינת שרייבר, שהעלה את הנושא לסדר היום, "הבחירות האלה הן משאל עם כן לשכה סטטוטורית או לא. זה הברקזיט של עולם רואי החשבון." לדבריו " 85% רוצים לשכה חזקה וסטטוטורית, התחלתי לקדם טיוטת הצעת חוק בנושא, שרי המשפטים לדורותיהם, לא עשו דבר לקדם את הנושא. אנחנו עוד מחלקה אצל אמי פלמור (מנכ"לית משרד המשפטים, ע"מ) והיא לא רואת חשבון. אני מדבר על האוטונומיה החיצונית. לא ייתכן שכל מי שרוצה לעסוק בתחומים של רואי החשבון, יכול ואין מי שיעצור אותו. הלשכה והמועצה לא דואגים לחברים".

שני המועמדים האחרים סבורים דווקא ששרייבר זורה חול בעיני חברי לשכת רואי החשבון. כך למשל לדברי שטרק: "מדובר בפייק ניוז, אין סיכוי לחקיקה כזו. ואני מתנגדת לזה נמרצות. אני כן חושבת שצריך לפעול מתוך המועצה. בתור מי שיושבת במועצת רואי החשבון כנציגה של הלשכה, המבנה הקיים וכך שסמכויות המועצה מוגבלות מאד, זה המבנה הנכון, שקיים גם בארה"ב, שאסור להפר אותו. המועצה זה גוף עם תפקיד לתת ולשלול רשיונות, לדאוג לנושא ההתמחויות לפקח על תוכניות הלימודים. לכן חשוב שיושבים שם נציגי הלשכה מהפרקטיקה לתת את הקול שלהם. יש שישה נציגי לשכה במועצה, שמצליחים הרבה פעמים לשנות את החלטות המועצה". לדבריה "המבנה של לשכת עורכי הדין מאד בעייתי כלשכה סטטוטורית, הוא עלה בבג"ץ ועלו חוות דעת מאד משמעותיות, שמראות שהגילדה מתערבת בהצלחת המבחנים, להשפיע. כאן רואים כמה חשוב להפריד בין הגוף המקצועי, הלשכה, לגוף הסטטוטורי שאחראי על המבחנים. לשכת רואי החשבון מול המועצה, חייב להישמר".

עמדתו של בלנגה לא רחוקה מזו של שטרק. לדבריו, "היום רוב הארגונים המקצועיים בעולם מנותקים מהמדינה. גם במדינת ישראל, זו השאיפה ועל מנת להיות חופשי לפעול בצורה מלאה, לא צריך לפעול תחת המדינה. אין לי ספק שצריך לשנות את מערכת היחסים בין רואי החשבון ומועצת רואי החשבון. משמעות של לשכה סטטוטורית היא שמי שמקבל את ההחלטות זה משרד המשפטים. אם כבר אנחנו צריכים להיות כפופים לאוצר ולא למשפטים, אבל לגופו של עניין, אנחנו צריכים להיות בלתי תלויים ומנותקים מהמדינה, כך שהפעילות לא תדרוש חקיקה (כמו בלשכה סטטוטורית, ע"מ). דווקא המגמה של לשכות בעולם היא להתנתק מהמדינה".

לדברי בלנגה, לשכה סטטוטרית כמו לשכת עורכי הדין תביא לכך שבמועצה שתקום יישבו גם נציגי מדינה. "לא נכון שארגון מקצועי יהיה בשליטת המדינה ושהיא תקבע את ההרכב שלו, וגם לא את קבלת ההחלטות שלו. אם נרצה להגיש בג"ץ נגד המדינה, יבואו אנשים שיישבו בוועד המרכזי מטעם המדינה ויתנגדו, זה ממש ניגוד עניינים. מעבר לכך היכולת שלי היום לפעול בכנסת הרבה יותר גדולה מאשר אם הייתי כפוף למשרד המשפטים".

השפעה ציבורית וחברות ארנק

הציבור הרחב לא מודע לכך בדרך כלל, אך ללשכת רואי החשבון יש השפעה גדולה על חייו. רוב חברי הכנסת אינם מבינים ולו רבע מהצעות החוק הממשלתיות הכלכליות שמגיעות אליהן לאישור, ומי שנכנס בפתח הזה הוא בדרך כלל הלשכות המקצועיות, בעיקר בתחום המסים המורכב במיוחד. כך למשל אחד המהלכים שככל הנראה לא היה יוצא לפועל ללא לשכת רואי החשבון הוא מבצע ההנחה על מס הדיבידנד בשנה שעברה, שהפחית את שיעור המס משיעור של 30%-33% לשיעור של 25% לבעלי מניות מהותיים באופן זמני, במסגרת חקיקה שאפשרה לרשות המסים לחייב חברות לחלק רווחים. מה שזכה לביקורת רבה לאור ההטבה הגבוהה לבעלי ההון.

המועמדים מתייחסים בצורה שונה מאד לחובה הציבורית שלהם, שמעבר לחברי הלשכה. לדברי בלנגה "לשכת רואי החשבון היא הגוף המקצועי בעל היכולת הגבוהה ביותר לייצג מול רשויות המדינה מבחינה פיסקלית, למשל בוועדת החוקה או הכספים. המדיניות שלי כיו"ר ועדת המסים של הייתה קודם כל לטובת רואי החשבון אך גם כי כל חקיקה שעוברת תגן על כלל האוכלוסיות במשק. היום אין מי שמייצג את האזרחים בכנסת בחקיקת מס. לשכת רו"ח, בסיוע לפעמים של לשכות אחרות, יוצרת איזון בחקיקת המס שתהיה ניטרלית ונכונה אם זה בריווח מדרגות המס, שווי רכב, קרנות השתלמות וכו'".

לגבי הטענות כי מבצע מס הדיבידנד סייע בעיקר ללקוחות העשירים של רואי החשבון משיב בלנגה כי ההיפך הוא הנכון. "החקיקה גרמה להרבה בעלי שליטה למשוך את הרווחים מחברות הארנק, שעדיין חוק חברות הארנק (שמאפשר לרשות המסים לחייב אותן לחלק רווחים, ע"מ) לא חל עליהם והמדינה קיבלה כ-18 מיליארד שקל, התמונה הזו גרמה להכנסות מהותיות למדינה שאני בספק אם המדינה הייתה מקבלת את הכסף הזה ב-10-20 שנים הקרובות. אמנם שולם 25% מס על הרווחים אך לאור כך שמדובר ברווחים שנצברו בשנים בהן מבנה המס היה מעט שונה, בפועל הם לא באמת משלמים פחות ממה שהיה ראוי שישלמו".

שרייבר כופר בכלל בכך שללשכה יש היום השפעה. לדברי שרייבר ההשפעה על הציבור הרחב או על הגברת ריקי כהן מחדרה, "תורגש כאשר נגיע לישיבות בכנסת, לוועדות חקירה פרלמנטריות, לא כשעושים לנו טובה, אלא דרך חוק והסדרת המקצוע. נהיה בכל צומת, יש 6,000 איש מנהלים מיליארדים בחברות במשק, אף לא סופר אותם כי הלשכה לא סופרת אותם, והם יעזרו לציבור הרחב כי הם מבינים את הכלכלה הכי טוב".

אבל כבר היום נציגים של הלשכה נמצאים בדיונים בכנסת.

"אני לא מדבר על דיונים בהצעת חוק, אני רוצה שכל דיון בתקציב, ישבו שם ה-CFO של החברות הכי גדולות של המשק ויביאו יתרון יחסי לדיון".

אתה בעצם רוצה שאלו שמקדמים את האינטרסים של החברות הגדולות יישבו בדיונים הסגורים של האוצר במקום בדיונים הפתוחים בכנסת?

"זה אנשים שהם חברי הלשכה ויוזמנו לדיונים על קבלת ההחלטות, היום מדירים אותם מהמקומות האלה. אני לא יודע על חקיקה, לי יש רק עדכונים אחרים לגמרי, מאנשים שרואים את הנעשה".

שטרק מאמינה כי תיקונים של עיוותי חקיקה בעולם המס הם הדרך לשפר את מצבו של כלל הציבור. לדבריה, "כרגע יש לנו מצב של עיוותי חקיקה. למשל התערבות בחלוקת רווחים בחברות, דיבידנד כפוי, קיזוז רווחים, חקיקה מסובכת שיוצרת אי וודאות גם למשקיע חוץ, עמדות חייבות בדיווחים, חקיקה רטרואקטיבית של דיבידנד כפוי. כל אלה יוצרים בעצם נטל על העסקים בירוקרטיה על העסקים ומרתיעים משקיעי חוץ להגיע לארץ. מול משרדי הממשלה אנחנו צריכים לקדם הקטנת בירורקרטיה ומול גורמים רגולטורים אחרים, שרוצים לטפל לכאורה בכשלי שוק אך בפועל מכבידים הן בבנקאות והן בתעשייה. לבוא וליצור איזונים ובלמים. אנחנו הפנים של המגזר העסקי, לכל קושי, לכל חסם של המגזר העסקי.

על הטבת המס השנויה במחלוקת שניתנה לדיבידנדים שחילקו בעלי המניות המהותיים לעצמם אמרה: "להגיד שאני חושבת שזה נכון? אני לא חושבת. הסיטואציה שיצרו תמריץ מס שהתערב בשיקול דעת לחלק רווחים הוא לא נכון. המצב הנכון הוא שחברות יחליטו בעצמן איך להשקיע. צריך לתת מוטיביציה להשקעות הון גדולות יותר, עם השקעה ניכרת הונית שישפרו את הפריון ואת היכולת התחרותית שלנו, ולא להתערב ולשחרר רווחים".

"שכר טרחה הוא תוצאה של מעמד המקצוע"

כבר שנים רבות ששכר הטרחה שגובים רואי החשבון נמצא במגמת ירידה מדאיגה, ולמעשה הרווחים של הפירמות מגיעים בעיקר משירותים נלווים ולא מעבודת הביקורת על הדו"חות הכספיים. שאלנו את המועמדים כיצד הם יתמודדו עם הבעיה.

לדברי שטרק, "אני היום גם פועלת בנושא של לקבוע מחירי מינימום. הייתי אצל יו"ר ניירות ערך יחד עם פרופ' דן וייס (שניתח את הנתונים, ע"מ) הראנו לה איך שכר טרחה ירד מאז הפרסום של השכר הכולל יחד עם שעות העבודה בדו"חות הכספיים, איך זה משפיע על איכות הביקורת. אנחנו חייבים להגן על העניין הזה. עלינו להביא לתודעה של החברות שברגע ששכר הטרחה לא יאפשר ביקורת איכותית ושמירה על האיכות והידע של העובדים כולם יהיו בסכנה. גם נושאי המשרות, גם רשות ני"ע גם רשות הגבלים עסקיים וגם משרדי הממשלה, שמתבססים הרבה מאד על ביקורת. היכולת לשמר איכות מאד משמעותית. בעניין זה גם במכרזים ממשלתיים פעלתי הרבה מאד גם להכניס סעיף של איכות. לא רק מחיר".

בלנגה פחות נחרץ משטרק בנוגע לקביעת מחירים. לדבריו, "בשנה האחרונה עשיתי בדיקות ועדיין עושה בדיקות וביקשתי שיכינו לי כמה משרדים מחירים מומלצים שלהם, לראות איך הם מסתכלים על המחירים, וממשיך לבחון את זה, על מנת לנסות להגיע להסכמה רחבה ביותר מול כל העוסקים במקצוע, איזה מחירון לפרסם, איזה שירותים יכללו בו, האם ייכנס לשנת ניסיון או לא, הנושא על סדר היום ונבחן לעומקו ורק אחרי ביצוע מחקר מקיף נעשה מה שהכי נכון למקצוע".

לדברי שרייבר, "צריך לשנות את המצב. שכר טרחה הוא תוצאה של המעמד והמצב שבו נמצא המקצוע בעשור האחרון. זה לא משהו שנפל כרעם ביום בהיר, בעבר המקצוע נחשב לבכיר ביותר בישראל. היום ראיית חשבון איבדה את כל התדמית הטובה משום שהמקצוע הגיע למצב שלא מתייחסים אליו באופן ראוי, אני מאשים את הנהגת הלשכה בשנים האחרונות. שום דבר לא קורה וממשיכים לקבל מכות, ירידה בשכר הטרחה, בעיות רגולטוריות מול רשות המסים, שחיקה בסמכויות שהיו פעם רק אצל רואי החשבון. בדרך הזו הולכים ומדרדרים. העם אמר את דברו, שים לב איפה אנחנו נמצאים היום, 55% מבעלי הרישיונות לא חברים בלשכה שאמורה לייצג אותם".