אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל ביטוח לאומי: "חוששים שיקרה מה שקרה בקרנות הפנסיה הוותיקות" צילום: ארכיון קקל'

מנכ"ל ביטוח לאומי: "חוששים שיקרה מה שקרה בקרנות הפנסיה הוותיקות"

מאיר שפיגלר בכנס השנתי לבעלי עסקים: "אנחנו כאן כדי לשרת את המבוטחים, ומבחינתי לא נעביר יותר כסף לאוצר"; מנהל רשות המסים: "לא תומכים בהגדלת מספר העסקים הפטורים ממע"מ"

13.12.2018, 22:24 | נעמי צורף

"38 שנה לא נעשה דבר בנושא הגירעון בביטוח הלאומי, אנחנו כאן כדי לשרת את המבוטחים, ומבחינתי לא נעביר יותר כסף לאוצר, פשוט מאוד", כך אמר הערב (ה') מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר בכנס השנתי לבעלי העסקים של המכון להשתלמויות העצמאים בשיתוף לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב), קרן שכ"ל ובנק הפועלים. הדברים נאמרו במסגרת פאנל "עסקים קורסים תחת הנטל" במסגרתו ראיין כתב האוצר והמסים של "כלכליסט" עמרי מילמן, את שפיגלר ואת מנהל רשות המסים ערן יעקב.

קראו עוד בכלכליסט

אחד הנושאים שעלו נוגע לאחת מהמלצות הוועדה לעידוד עסקים קטנים. מוקדם יותר אמר שר הכלכלה אלי כהן: "גם לשר האוצר וגם לי הנושא של העסקים הקטנים זה דבר חשוב. יזמנו את הוועדה, אנחנו מבינים שזה מנוע צמיחה חשוב, וההמלצות נמצאות, הן קיימות, הן יפורסמו כולן".

כהן השיב לטענות כי התוכנית לא תעלה אפילו 60 מיליון שקל, ואמר: "רק ההצעה להגדיל את היקף העסקים הפטורים (ממע"מ, נ"צ) תעלה 300 מיליון שקל".

יעקב השיב לשאלה על נושא זה ואמר: "ברמה המקצועית אנחנו לא בהכרח תומכים בהעלאת הפטור. הפטור עמד על 80 אלף שקל בעבר, נעשה מהלך להעלאתו ל-100 אלף שקל וכעת המשמעות של העלאה נוספת היא עלות של מאות מיליונים והתועלת למשק היא מוגבלת".

ערן יעקב, מאיר שפיגלר ועמרי מילמן, צילום: הרצל יוסף ערן יעקב, מאיר שפיגלר ועמרי מילמן | צילום: הרצל יוסף ערן יעקב, מאיר שפיגלר ועמרי מילמן, צילום: הרצל יוסף

נושא נוסף שעלה הוא ההחלטה על צמצום השימוש בכסף מזומן והניסיון להחרגתם של העצמאים מחוץ לתקנות החדשות.

"החל מה-1 בינואר 2019 תשלום מעל 11 אלף שקל לא יתאפשר במזומן", אמר יעקב. "השינוי הגדול בחוק הזה, שמבדיל אותו מחוקים אחרים בעולם המס, הוא שחלק גדול מהאחריות מוטלת גם על המשלם, גם המשלם יהיה חשוף לקנסות עד 30% ממחיר העסקה. דווקא אני לא מוצא קושי בציבור של העצמאים להתמודד עם הדבר הזה, אני לא חושב שעצמאים מחזיקים סכומים כאלה גבוהים במזומן. גם חשוב להבין שאין לנו בעיה עם כסף מזומן, הבעיה היא באנונימיות של הדבר הזה. החוק בא לטפל בגורם הסיכון להעלמת מסים ולהלבנת הון. בסופו של דבר החוק יאפשר לנו להגדיל את ההכנסות וכך נוכל לקבל מסים נמוכים יותר. בעיני מדובר בחוק ראוי ושמתיישר עם מה שקורה במדינות ה-OECD ויאפשר לנו להיאבק בהון השחור".

נושא נוסף עליו נשאל יעקב הוא ההחלטה לדחות את היוזמה שמבקשת להכיר בהוצאות עבודה בבתי קפה כחלק מההוצאות של עצמאים. "רשות המסים היא המאני מייקר של מדינת ישראל. מי רוצה לשלם מסים? גם אני לא רוצה לשלם מס, אף אחד לא רוצה לשלם מס. אבל צריך לזכור שהכסף הזה משרת את כולנו. הסיבה שאנחנו מתקוממים על עניין בתי הקפה היא כי אנחנו לא אוהבים את הפתרונות המתחכמים שאנשים מוצאים כדי לא לשם מס. עם זאת, אין לנו בעיה עקרונית וככל שגוף מסויים ינסה למצוא פתרון נשמח לחשוב ולדון באילו עוד תהליכים נוכל לעשות לטובת העסקים הקטנים".

אחד הנושאים אליהם התייחס שפיגלר הוא המחקר של בנק לאומי לפיו עד שנת 2037 ייגמר הכסף בקופת ביטוח לאומי. לדבריו, "עודפי הגבייה של הביטוח, שהם הכספים של כולנו, עוברים דרך קבע לאוצר המדינה ונכנסים לתקציב השוטף של המדינה. באותה נקודת זמן שנדרש לכסף כדי לעמוד בהתחייבויותינו לציבור אנחנו מקווים שנקבל את הכסף מהממשלה, אנחנו חוששים שיקרה מה שקרה בקרנות הפנסיה הוותיקות, אנחנו לא רוצים שהביטוח יגיע לשם ומנסים להקדים את המאוחר ככל שניתן. אנחנו פועלים כדי שהכסף יהיה נגיש".

לאור התרעמות מהקהל שפיגלר ביקש לחדד את דבריו ואמר: "ככל הידוע לי, כעת כל אחד מקבל את מה שמגיע לו מביטוח לאומי. גם אם זו לא התחושה, אנחנו עושים הכל כדי שהציבור ירגיש כך. ברור שהתהליכים לא ישתנו מהיום למחר אחרי עשרות שנים, אבל אנחנו עושים הכל כדי לשנות אותם".

נושא נוסף שעלה הוא העיכוב באישור תקנות ה-CRS בוועדת הכספים אשר יאפשרו העברת וקבלת מידע בין רשות המסים בארץ לרשויות המס בעולם. על כך השיב יעקב: "אם זה לא יאושר המדינה תסבול מסנקציות שיפגעו לא מעט בכלכלה וביכולת של העסקים הקטנים לגייס ולקבל כספים, אבל אני מאמין שזה יאושר ונצלח את החקיקה". 
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות