אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהל בתי המשפט לשעבר כתב חוות דעת והסתבך עם הלקוח

מנהל בתי המשפט לשעבר כתב חוות דעת והסתבך עם הלקוח

השופט בדימוס דן ארבל נתבע על ידי עורך דין שהזמין ממנו חוות דעת מומחה בנוגע לשכר טרחה. טענת התובע: התרשל בעבודתו. ארבל: "הבהרתי שאינני מומחה לשכר טרחה"

03.02.2019, 06:48 | ענת רואה

תביעה נזיקית בהיקף של 582 אלף שקל הוגשה לאחרונה נגד מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס דן ארבל. את התביעה הגיש עו"ד אבנר אשד, ששכר את שירותיו של ארבל והזמין ממנו חוות דעת מומחה. חוות הדעת נדחתה על ידי שלוש ערכאות בנימוק שאינה עומדת בקריטריונים של חוות דעת מומחה. לטענת התובע, ארבל התרשל וגם לאורך המשפט התעלם מפניותיו ומנסיונותיו לתקן את הפגמים בחוות הדעת בזמן אמת כדי שזו תוכר כחוות דעת מומחה.

קראו עוד בכלכליסט

בחוות הדעת קבע ארבל שהתובע זכאי ל־534 אלף שקל שכר טרחה, וזה גם סכום התביעה נגד ארבל, בצירוף ריבית והצמדה. בימים האחרונים הגיש ארבל כתב הגנה, שבו הוא טוען שהתביעה חסרת תום לב ותכליתה "להליך אימים על שופט בדימוס".

מנהל בתי המשפט לשעבר דן ארבל. סירב להגיע לדיון בעניינו של התובע בנימוק שזה נוגד את כללי האתיקה מנהל בתי המשפט לשעבר דן ארבל. סירב להגיע לדיון בעניינו של התובע בנימוק שזה נוגד את כללי האתיקה מנהל בתי המשפט לשעבר דן ארבל. סירב להגיע לדיון בעניינו של התובע בנימוק שזה נוגד את כללי האתיקה

התביעה הוגשה בדצמבר 2018 לבית המשפט השלום בתל אביב, אולם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות העבירה אותה לבירור בפני בית משפט השלום בחיפה, מאחר שבתו של ארבל, איריס ארבל אסל, משמשת כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב.

על פי הנטען בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ליאור קרן, התובע עו"ד אשד ניהל תביעת שכר טרחה נגד לקוחה שלא שילמה לו את הסכום שהיא חייבת לו לטענתו. במסגרת ניהול התיק פנה לארבל, שהציג את עצמו כמעניק חוות דעת מומחה בתחום שכר טרחה. תמורת חוות הדעת שילם התובע לארבל 9,280 שקל.

אלא שבית משפט השלום דחה את התביעה "לאור הקביעה היחידה" שחוות הדעת של ארבל איננה חוות דעת מומחה ואינה עולה בקנה אחד עם דרישות הדין להיותה חוות דעת מומחה. בית המשפט מצא שמדובר בחוות דעת משפטית, וככזו היא הוצאה מהתיק מאחר שהלכה ידועה היא שבית המשפט לא זקוק לחוות דעת משפטיות של אחרים, אלא רק לחוות דעת מומחים. שופט השלום כתב כי שכר ראוי אינה בגדר ידיעה שיפוטית, אלא הוא נקבע על בסיס ראיות שמובאות בפניו, ואחת הדרכים היא חוות דעת של עורך דין בעל ניסיון.

לטענת התובע, עוד לפני פסק הדין, ובסמוך להחלטת השופט להוציא את חוות הדעת מהתיק, הוא סר בזמן אמת למשרדו של ארבל וביקש ממנו לפעול לתיקון חוות הדעת, אולם ארבל הרגיע אותו "שאין מה לתקן", ואם התביעה תידחה התובע יערער ובית המשפט המחוזי יקבל אותה "ואין לו מה לחשוש בעניין".

בהמשך הדברים גם בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ולטענת התובע נקבע "כי היעדר חוות דעת מומחה ראויה לעניין שכר הטרחה היא העילה לדחיית התביעה והערעור". התובע טוען שהפציר בארבל שיגיע לדיון במחוזי, אך הוא סירב. בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחתה.

בתביעה נטען כי רק בשל רשלנותו של ארבל במתן חוות הדעת שאותה ערך ואינה ראויה להיקרא חוות דעת מומחה הוא הפסיד בהליך. לדבריו, מדובר ברשלנות חמורה לאור העובדה שניתנו לארבל שתי הזדמנויות שונות לפחות לתקן או להבהיר ולהסביר את חוות הדעת אך הוא סירב. בטרם הגיש את התביעה נגד ארבל, זה טען בפניו כי אין כל התחייבות שבית המשפט יקבל את חוות הדעת והוא אינו אשם בכך שהוחלט לדחות אותה.

ארבל הגיש כתב הגנה באמצעות עו"ד לוליק ישראל אסל, ובו הוא טוען כי כל תכלית התביעה להלך אימים על ארבל, שהוא שופט בדימוס ומטבע הדברים לא היה רוצה לראות את עצמו נתבע בבית משפט. לטענתו, התובע מפעיל עליו לחצים כדי להביכו ולהביא לידי כך שישלם לתובע כספים שלא עלה בידו לזכות בהם בהליך משפטי הוגן.

בכתב ההגנה טוען ארבל כי התובע פנה אליו "משום שסבר כי עצם העובדה ששופט בדימוס שהיה בעברו מנהל בתי המשפט ייתן בידו חוות דעת תעזור לו להצליח בתביעתו". לטענת ארבל, הוא "הבהיר מפורשות" לתובע שאינו מומחה להערכת שכר טרחה, אך מוכן לחוות דעתו ביחס לזכאותו לשכר ראוי.

עוד טוען ארבל כי התובע הוא זה ש"התעקש וטען כי זאת חוות הדעת המתאימה למקרה", ואילו ארבל עצמו "הבהיר שוב ושוב לתובע שמוטב לו לפנות לעו"ד הבקיא בנושאי חישובי שכר טרחה, אך התובע התעקש כי תהיה בידו חוות דעתו של שופט בדימוס".

לגבי סירובו להגיע לדיון בבית המשפט המחוזי טוען ארבל שכוונת התובע היתה "חמורה ונוגדת את כללי האתיקה של השופטים". לדבריו "לא יעלה על הדעת ששופט בדימוס, במיוחד בהיותו לשעבר מנהל בתי המשפט, יופיע על מנת לנסות להשפיע על הרכב השופטים". ארבל לא הסביר בכתב ההגנה שלו מדוע פסול להופיע בפני השופטים, אך לא פסול להגיש להם חוות דעת.

שופטים בדימוס נוהגים לשמש כבוררים ומגשרים, ואף לתת חוות דעת. ההנחה הסמויה של הצדדים לתביעה היא שבתי המשפט יכבדו דעה של קולגה. אלא שהמקרה הזה מלמד על הזהירות בה צריכים צדדים לנקוט טרם הפנייה אל שופט בדימוס כמומחה, למשל לאור הסירוב של ארבל להופיע בבית המשפט ולשכנע בצדקת חוות דעתו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות