אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העצה יוצאת הדופן של רנדי צוקרברג לנשים בהייטק צילום: Ben Arons

העצה יוצאת הדופן של רנדי צוקרברג לנשים בהייטק

אחותו של מארק צוקרברג שהגיעה לעבוד בפייסבוק היתה במשך שנים האישה היחידה בכל חדר בו נכחה בעמק הסיליקון. עכשיו היא מייעצת לנשים צעירות כיצד להתקדם בתעשייה הנשלטת על ידי גברים

07.02.2019, 22:34 | שירות כלכליסט

רנדי צוקרברג הוכנסה ע"י אחיה לעבוד בפייסבוק ב-2004, בזמן שלחברה האלמונית דאז היו רק 50 עובדים. היא עבדה במחלקת הוידאו החי של הרשת החברתית, אבל אומרת שב-2011 הרגישה שאין לה ברירה אלא לעזוב.

קראו עוד בכלכליסט

"שנאתי להיות האישה היחידה בכל חדר שנכחתי בו, במשך יותר מ-10 שנים," היא אמרה ל-CNN. "ותמיד חשבתי שאני רוצה להיות חלק מהפיתרון, ולא להמשיך להיות חלק מהבעיה. אז חשבתי שעליי לצאת מעמק הסיליקון כדי לנסות להבין איפה לאורך הדרך אנחנו מאבדים את הנשים". צוקרברג אומרת שמעט מאוד השתנה מאז עזבה את פייסבוק.

רנדי צוקרברג. "במשך שנים הייתי האישה היחידה בכל חדר בו הייתי נוכחת בעמק הסיליקון", צילום עמית שעל רנדי צוקרברג. "במשך שנים הייתי האישה היחידה בכל חדר בו הייתי נוכחת בעמק הסיליקון" | צילום עמית שעל רנדי צוקרברג. "במשך שנים הייתי האישה היחידה בכל חדר בו הייתי נוכחת בעמק הסיליקון", צילום עמית שעל

"אחד הדברים שהבנתי הוא שרציתי נואשות לראות עולם שבו יש יותר ייצוג לנשים, ואני לא יכולה להבין מדוע אחרי 15 שנה, כה מעט השתנה".

לצוקרברג יש עצה יוצאת דופן לנשים שעובדות במגזר הטכנולוגיה, שלדעתה תעזור להם 'להכניס רגל בדלת'. "העצה שלי לנשים צעירות במגזר הטכנולוגיה הוא לאמץ שם של גבר, כמו רנדי, כי אני לא יכולה להתחיל לספור אפילו את מספר הפגישות אליהן הוזמנתי באותן שנים ראשונות בפייסבוק, רק בגלל שמי שהזמין אותי חשב שאני בחור. ואני חושבת שזה ייעוד חיי להשתמש במזל שהיה לי ולפתוח את הדלת עבור נשים אחרות".

במשפחת צוקרברג ארבעה אחים – רנדי בת ה-36, מארק בן ה-34, דונה, סופרת, בת 32, ואריאל, יזם ובעל הון בעל 29.

תגיות

27 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
למה רק שם פרטי? אמצו שם משפחה כמו צוקרברג, ברין, מאסק, קלינטון, טיל, סנדברג, אליסון
ובכלל "תשימו רגל בדלת". לפני שנים, היה הישראלי הראשון בהיי-טק. והמזרחי הראשון. וההודי הראשון. והשחור הראשון. כולם היו היחידים ממינם בחדר הישיבות, כל חדר ישיבות, שנה אחרי שנה. ואיכשהוא, הם לא חשבו שזו "בעיה שצריך לפתור מבחוץ". הם פשוט עבדו כמיטב יכולתם, ופתחו את הדלת לרבים כמותם.
חיים ג'ובס  |  08.02.19
לכל התגובות