אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ישראל מציגה: תקועים בפריון, עולים בשכר צילום: איי אף פי

ישראל מציגה: תקועים בפריון, עולים בשכר

לא רק ישראל סובלת מבעיה של פריון נמוך. גם הכלכלות המובילות במערב מייצרות יותר מקומות עבודה בסקטורים עם פריון ושכר נמוכים. בישראל השכר דווקא עולה, אבל זה לא אומר שאין צורך במהפכה

30.04.2019, 08:28 | אדריאן פילוט

בעיית הפריון הנמוך איננה ייחודית לישראל: דוח חדש שפרסם אתמול (ב') ארגון ה־OECD מעלה כי הבעיה של תוצר נמוך לשעת עבודה מטרידה לא רק את מקבלי ההחלטות הישראלים – לרבות בנק ישראל ומשרד האוצר - אלא מקבלי החלטות בלא מעט מדינות מפותחות.

קראו עוד בכלכליסט

"התעסוקה במדינות ה־OECD נמצאת אמנם במגמת עלייה, אך רוב המשרות עדיין נוצרות בתחומים בעלי פריון נמוך ולפיכך משלמות שכר נמוך", נכתב בדו"ח. על פי הממצאים, בצרפת, בגרמניה ובבריטניה - שלוש מהכלכלות הגדולות באיחוד האירופי - המגזרים שיצרו שליש מהמשרות החדשות בין השנים 2010 ל־2017 היו כאלה בהם העובדים השתכרו שכר נמוך - קרי מתחת לשכר הממוצע באותן מדינות.

יתרה מכך - בבלגיה, בפינלנד, באיטליה ובספרד, סקטורים שבהם נרשמו רמות פריון מעל הממוצע סבלו דווקא מאובדן משרות משמעותי. המסקנה שעולה מהדו"ח ברורה: סקטורים שמאופיינים בפריון נמוך, ועל כן השכר המשולם בהם נמוך, מייצרים יותר מקומות עבודה, בעוד סקטורים המאופיינים בפריון גבוה, חווים דווקא אובדן משרות. מדובר בתופעה מטרידה שמאיימת על הצמיחה ארוכת הטווח של כלכלות המערב כמו גם על רמת החיים של אזרחי אותן מדינות שכן, השכר, הקובע את רמת החיים, נגזר מהפריון.

והיכן עומדת ישראל ביחס למדינות המפותחות? על פי הדו"ח מצבנו מורכב. בכל הנוגע לפריון בתעשייה התמונה קשה: אם במדינות ה־OECD נרשמה בין 2014 ל-2018 עלייה שנתית ממוצעת של 2.6% בפריון, בישראל נרשמה - בפעם הראשונה - ירידה של חצי אחוז באותה תקופה, מה שמדרג את ישראל בתחתית הטבלה, קרי במקום האחרון בהתפתחות הפריון בתעשייה בעולם המערבי. עוד עולה מהנתונים כי שיעור הגידול בפריון הן בשנים 2010־2014 (0.7%) והן בשנים 2000־2010 (2.1%) היה נמוך לעומת מדינות ה-OECD (שם הייתה הצמיחה בשנים אלה 1.9% ו-4.2% בהתאמה). זאת בזמן שהתעשייה עדיין מהווה קטר מרכזי של כלכלת ישראל. מחקרים של בנק ישראל ומשרד האוצר גילו כי הבעיה בישראל הינה הפער העצום בין הפריון בתעשייה המתקדמת (הייטק) לבין התעשייה המסורתית שמורידה את הממוצע של כלל התעשייה הישראלית כלפי מטה.

בכל הנוגע לפריון בשירותים העסקיים התמונה טובה במקצת, אם כי הידרדרות ניכרת גם בסקטור הזה. בשנים 2014־2018 עלה הפריון בישראל בסקטור השירותים העסקיים ב-1.45%, נמוך במקצת לעומת הממוצע במדינות המפותחות (1.6%). בתקופות קודמות (2010־2014 ו-2000־2010) הפריון בסקטור הזה בישראל היה גבוה משמעותית לעומת הממוצע בקרב מדינות ה־OECD.

שר האוצר משה כחלון, צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו שר האוצר משה כחלון | צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו שר האוצר משה כחלון, צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו

התוצאה של הנתונים האלו איננה מפתיעה: הגידול של התוצר לנפש בישראל בין 2014 ל־2018 עמד על 1.33% בלבד לעומת הממוצע ב־OECD שם הגידול הגיע לכמעט 2.2%. עוד עולה מהנתונים כי הגידול בתוצר לנפש בישראל נגרם בעיקר מהעלייה בשעות העבודה לנפש, ולא מגידול התוצר לשעת עבודה: בישראל עמד הגידול על חצי אחוז בלבד לעומת גידול של 1.25% בממוצע במערב.

ישנן גם חדשות טובות: הנתונים של הדו"ח מצביעים על שיפור בשכר (מותאם לאינפלציה) בשנים האחרונות, שברוב המדינות המערביות נותר מתחת לשיעורי הגידול שלפני המשבר הכלכלי של 2008. לפי אותם נתונים כשני שלישים ממדינות ה־ OECD רשמו צמיחה זניחה או איטית בשכר הריאלי שתורגמה לפגיעה בכוח הקנייה. ואכן, השכר הריאלי נשאר מתחת לרמות המשבר ביוון, איטליה וספרד, והתכווץ בשנים האחרונות גם בבלגיה, באוסטרליה ובקנדה. עם זאת, בישראל, השכר הריאלי עלה בין 2014 ל־2018 ב-3% (לעומת 1.75% בממוצע ב־OECD), דווקא שיעור גבוה מזה שנרשם בין 2001 ל־2007 אז גדל השכר הריאלי בישראל בפחות מ־1% לעומת 2.4% בממוצע ב־OECD.

באמצעות הדו"ח קוראים כלכלני הארגון למדיניות של המרצת השקעות, ניצול היתרונות לגודל שמקנה המהפכה הדיגיטלית ועידוד צמיחה באמצעות עידוד סקטורים עם פריון גבוהה. גם כלכלני בנק ישראל חיברו מחקר והגיעו למסקנה כי רק השקעות מאסיביות בתשתיות פיזיות ובהון האנושי יצליחו להגדיל את הפריון ובכך את השכר ואת התוצר לנפש. בסופו של הדו"ח כותבים כלכלני הארגון כי "האטה בפריון מגבילה את יכולת השיפור ברמת החיים של האזרחים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
איך בכלל מחשבים פיריון בימינו?
תוצר גולמי ופיריון הם מונחים מאוד בעייתיים. תקנו אותי אם אני טועה: - במגזר הציבורי, הפיריון פרופורציוני לשכר העובד, ולכן אם נעלה לעובד שכר, הפריון יעלה, בלי קשר למעשי העובד. - במגזר התעשיה והשירותים, פריון הוא התוצר השולי של אותו עובד. זה אולי ניתן לחישוב כשמדובר במוסך או מפעל קטן או משרד עו"ד/רו"ח (שכר לשעת עבודה), אבל כשמדובר בחברות תוכנה / חומרה בינלאומיות - זו פיקציה, אף אחד לא יודע כמה מוסיף עוד תכנת להכנסות של פייסבוק / גוגל או עוד מהנדס חומרה לאינטל, אלו חברות שמרחיבות כלים קיימים, והתוצר של עובד נוסף יכול להיות מהותי או להזנח לחלוטין כתלות בנסיבות. לחלק הכנסות במספר עובדים - יתעלם מההבדלים בתפקידים ויהיה קירוב רחוק. אז איך מחשבים (ואל תגידו לי שבסוף זה ממוצע משוקלל ביחס לשכר)? ולמה לא לפי השכר - כי זו שיטה שמנציחה את עצמה
האזרח הלא מצוי  |  30.04.19