אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
60% מהחברות הרשומות בארץ לא חויבו במס  צילום: אוראל כהן

60% מהחברות הרשומות בארץ לא חויבו במס

לפי הדו"ח ל-2018 שפורסם ע"י הכלכלנית הראשית באוצר, החברות לא הגיעו לסף המס בגלל הפסדים שצברו; 90% ממס החברות שהגיע לקופת המדינה בסכום של כ-38.6 מיליארד שקל, הגיע מ-2,010 החברות החזקות במשק

11.11.2019, 17:43 | אדריאן פילוט

כ-60% מהחברות במשק לא דיווחו על רווח ב-2018 ולכן לא שילמו מס. כך עולה מפרק בדו"ח הכנסות המדינה שפירסמה היום הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, המוקדש למס חברות.

קראו עוד בכלכליסט

נתון נוסף שעולה מהדו"ח: 2,010 החברות החזקות במשק הישראלי אחראיות ליצירת 92% מהכנסה של החברות בישראל, כאשר 90% ממס החברות בסך של כ-38.6 מיליארד שקל, הגיע לקופת המדינה. זאת כאשר בסך הכל ב-2018, עמדו ההכנסות ממס החברות על כ-43 מיליארד שקל. 

נתון נוסף שמופיע בדו"ח וממחיש עד כמה המשק הישראלי הוא ריכוזי: 2,010 החברות הגדולות, דהיינו 0.1% מכלל החברות, מרכזות כ-40% מההכנסה (למדינה מחברות) אך הן משלמות 35% מהמס בלבד. כמו כן, העשירונים השביעי עד התשיעי, מייצרים 8% מההכנסה ומשלמים 10% מהמס.

אילוסטרציה, צילום: Pixabay אילוסטרציה | צילום: Pixabay אילוסטרציה, צילום: Pixabay

   

עוד עולה מהסקירה כי מס חברות תנודתי למדי וכתוצאה מכך הוא קשה יותר לחיזוי, כאשר מקור התנודתיות הוא בגבייה על חשבון העבר - כלומר הפרשי המס בניכוי החזרים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, מס חברות הוא המקור השלישי בחשיבותו להכנסות המדינה ממסים, אחרי המע"מ ומס ההכנסה על יחידים, כאשר הוא מהווה רק 13.4% מסך הכנסות המדינה ממסים והוא מהווה כ-3% מהתמ"ג.

לגבי שיעור מס חברות, זו השנה השניה בה מס חברות הסטטוטורי (הכתוב בחוק ללא הנחות והטובת) עומד על 23% כאשר ב-26 מדינות מתוך 36 מדינות ה-OECD וביניהן ישראל, שיעור מס חברות הוא יחסי, בעוד שב-10 המדינות הנותרות חל מס פרוגרסיבי, קרי, שיעור מס מופחת על רווחים נמוכים.

שירה גרינברג, הכלכלנית ראשית במשרד האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג, הכלכלנית ראשית במשרד האוצר | צילום: אלכס קולומויסקי שירה גרינברג, הכלכלנית ראשית במשרד האוצר, צילום: אלכס קולומויסקי

למס חברות פרוגרסיבי יתרונות מדומים וחסרונות ברורים. בין שנת 2003 לשנת 2017, חלה ירידה ממוצעת של כ-8 נקודות האחוז בשיעור הסטטוטורי ב-27 מדינות, ביניהן ישראל, מתוך 34 מדינות החברות ב-OECD. בתקופה הזו, ירד שיעור המס בישראל ב-12 נקודות האחוז. לעומת זאת, השיעור עלה ב-3 מדינות (צרפת, צ'ילה ואיסלנד) ונותר ללא שינוי ב-4 מדינות נוספות.

למרות שביקורת השומות שהגישו החברות הניבו תוספת של בין 3.8 מיליארד ועד ל-2.2 מיליארד שקל בשנים האחרונות, נכון לשנת 2019, רק כ-25 אלף דו"חות נבדקו מתוך אלה שהוגשו בשנת 2014, כ-18 אלף דו"חות של שנת 2015 וכ-12 אלף דו"חות של שנת 2016.

קרי, שיעור ביקורת עומד על כ-13% מכלל הדו"חות בלבד, כאשר ההסתברות ליפול בשומה היא של 4% בלבד. מכאן, כי תוספת הביקורת, עשויה להניב תוספת הכנסות ממסי חברות. ובכל זאת כ-97% מהביקורות מסתיימות ללא תוספת מס.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
רשות המסים
רשות המסים היא פגר פחות או יותר,הכל מתנהל שם רע מאוד ,אווירה לא טובה ,מנהלים לא ראויים, התנהלות ארגונית של קוזה נוסטרה ,מטפלים בתיקים לא נכונים כי מאוד קל, תראו למשל מה קורה ביחידת הגביה המרחבית בחיפה ,בגלל סכסוכים אישיים המדינה הפסידה עשרות מיליוני ש"ח כי מינו שם אדם שמתאים להיות בעל באסטה בשוק למנהל ארצי
רשות המסים  |  12.11.19
2.
נתונים חסרי משמעות
ראשית, יש כמות עצומה של חברות לא פעילות. אם לשפוט לפי כמות החברות שלא משלמות אגרה שנתית, מדובר להערכתי ב-15% (זה היה ב-2014, מאז לדעתי השיעור רק עלה). שנית, גובה מס החברות שמשלמת חברה נגזר מריוחיותה. מה עם חברה עם רווחים צנועים שמעסיקה הרבה מאוד עובדים ?
דוד  |  11.11.19