כלכלת הכדורגל בעידן הקורונה: איך ייראה שוק העברות השחקנים

דרך פעילות בשוק העברות השחקנים אפשר להבין הרבה דברים על היכולות הכלכליות של קבוצות, ליגות וגם בעלי קבוצות.

מאחר שאין מחירון לשחקנים או מדד בינלאומי מובהק, השוק תלוי כמעט לחלוטין בכמה קבוצה מוכנה לשלם עבור כישרון מסוים. התשלום תלוי בהכנסות של הקבוצה המשלמת, בכמה בעלים מוכן להשקיע ברכש וגם, בהתנהלות ובחשיבה לטווח הארוך והקצר של הקבוצה המשלמת. כעת, בכדורגל הישראלי והאירופי, מדברים על "קריסה" של השוק. שווי השחקנים יורד באופן דראסטי וקבוצות - שאיבדו הכנסות מהעונה הנוכחית וחסרי וודאות לגבי ההכנסות מהעונה הבאה - לא יכולות להרשות לעצמן להוציא סכומים ניכרים על נכסים בעייתיים כגון שחקנים.

עוד לפני משבר הקורונה, נראה היה ששוק העברות הכדורגלנים קצת יוצא מכלל שליטה. הכניסה של מדינות ונסיכויות נפט לשוק הובילו לשבירת כל התקרות והובילו לאינפלציית מחירים שהגיעה לשיאה במכירת ניימאר לפריז סן ז'רמן בבעלות קטארית עבור סכום שיא של 222 מיליון יורו. שיא שהשפיע על מחירי כל השחקנים בשלוש השנים שאחרי המעבר.

אולי הנס, לשעבר נשיא באיירן מינכן, אומר שהמשבר הוא "הזדמנות" לתקן את השוק. "הסיטואציה העכשווית היא איום אבל גם הזדמנות לשנות את הקורדינציות. אי אפשר לקבוע זאת אבל נראה שסכומי העברות יצנחו ולא יחזרו בשנתיים, שלוש הבאות. יהיה עולם חדש".

אז אילו שינויים נראה? פאביו פראטיצ'י, המנהל הספורטיבי של יובנטוס, אמר בסוף מרץ: "יהיו הרבה יותר טריידים, סיטואציה שתקרב את הכדורגל ל-NBA". אבל טריידים תמיד בעייתיים מחוץ ל-NBA או ה-NFL או בענף ללא שקיפות מספקת. גם בפיפ"א מדברים על תקרות שכר ותקרת העברות כמו גם כלים אחרים העשויים להגביל את ההוצאות על השחקנים ולהפוך את הכדורגל לקרוב יותר ל-NBA - גם מבחינת השקיפות. עם זאת, השיח הזה באוויר כבר חמש שנים לפחות וצריך לראות מה אפשר לעשות ומי יכול לעשות זאת. פיפ"א לא בדיוק הארגון המתאים להכנסת רגולציות הגיוניות וסבירות לשוק פרוץ.

דניאל ג’י הוא אחד מעורכי דין המכובדים והגדולים ביותר העוסקים בספורט בבריטניה. בין לקוחותיו קבוצות פרמיירליג, קבוצות ליגת האלופות, סוכנויות שחקנים, בעלי זכויות שידור וחברות ספורט. הוא מאמין שהשינויים המבניים יגיעו מאוחר יותר מהקיץ הקרוב. "כששוק העברות השחקנים יפתח נראה התאמה מחדש לסיטואציה החדשה. בעיקר במחירי השחקנים. יהיו מועדונים מוכרים במצב כספי לא טוב והם יצטרכו להכניס כסף. לא חושב שנראה שינוי שיטה של ממש אבל בהחלט נראה מגמות, שיבוא בצורת שכר נמוך יותר לשחקנים, סכומי רכישה נמוכים יותר ושחקנים ומועדונים שיחפשו גמישות. כך שלא בטוח ששחקני בוסמן יקבלו שכר גבוה לטווח הארוך ודי בטוח שנראה יותר השאלות של שחקנים ופחות העברות נכסים".

או בקיצור, קבוצות יהיו זהירות הרבה יותר בהוצאות הכספים שלהם. זו הסיבה העיקרית לכך שהגופים שמנסים להעניק שווי "אובייקטיבי" לשחקנים ברחבי אירופה - Transfermarkt או CIES Football Observatory - מעריכים שתהיה ירידה של עשרות אחוזים במחירי השחקנים.

עמרי ביתן, מוביל תחום הספורט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל, מוסיף: "מבין 3 השלבים של דלויט (Respond, Recover, Thrive) – בניגוד לתעשיות רבות אחרות, עולם הספורט עוד נמצא בעיצומו של שלב ה- Respond ורוב האנרגיות והמשאבים ממוקדים בטווח המיידי – מתי חוזרים לשחק, איך, באילו פורמטים, מהן התקנות הנדרשות וכו'. אבל.. בטווח הבינוני אנחנו נראה השפעה גדולה על פעילות הקבוצות. נראה יותר קבוצות בקשיים כלכליים, בטח בכדורגל הישראלי בו רוב הקבוצות נתמכות על ידי מקורות חיצוניים".

ואולם, לפי ביתן, יש גם כאן הזדמנות. "גם במקרה בו המשכורות והעברות יחזרו למקום שבו היו בעוד שנתיים או שלוש, אנחנו רואים שיש כאן הזדמנויות למתן הזדמנויות לשחקנים צעירים. המועדונים יכולים להפיק תועלת רבה לטווח הארוך מהשקעה במחלקת הנוער ומתן הזדמנויות לצעירים".

השקעה בצעירים כשיש מעט כסף ומתן הזדמנויות לתוצרי אקדמיות היא בהכרח השקעה קטנה יותר של קבוצות בשוק העברות השחקנים. זה, אגב, לא רע מבחינת הכדורגל עצמו. "הליגה הספרדית חוותה משבר כלכלי גדול בתחילת שנות האלפיים וזה עזר לה מאוד לגדל ולטפח את דור השחקנים שהביא לדור הזהב של הכדורגל הספרדי - במועדונים ובנבחרת" לפי פרדריק הרמל, כתב "אס".

ג'י, שכתב את הספר Done Deal: An Insider’s Guide to Football Contracts, Multi-Million Pound Transfers and Premier League Big Business, מסכם: "בטווח הקצר, בגלל הבעיה הפיננסית וצפי הכנסות הבעייתי, גם אצל המועדונים הגדולים ביותר נראה סוג של התאמה מחדש ושוק שחקנים חדש. כרגע לא נראה שהכספים ששולמו בעבר לא יהיו כמו פעם. גם השכר. גם עבור השחקנים הכי בכירים. וזה משהו שילווה אותנו תקופה לא ידועה".