אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההיגיון הכפול של כחלון בעניין מכירת בנק אגוד: איך מה שאסור למזרחי מותר לדיסקונט? צילום: אוהד צויגנברג

ההיגיון הכפול של כחלון בעניין מכירת בנק אגוד: איך מה שאסור למזרחי מותר לדיסקונט?

“מיזוגים כאלה פוגעים בתחרות”, אמר שר האוצר על מכירת בנק אגוד לבנק מזרחי טפחות, שנפסלה בשבוע שעבר. קשה לראות איך הדברים האלה מתיישבים עם גישתו לקשר בעייתי אחר ‑ זה שבין בנק דיסקונט לחברת האשראי כאל

03.06.2018, 10:29 | רחלי בינדמן

תחרות ‑ זו המילה הגדולה שבשמה משה כחלון ומשרד האוצר שבראשותו עשו כל מאמץ לחסל את המיזוג המתהווה בין בנק מזרחי טפחותלבנק אגוד. מזרחי, הבנק הרביעי בגודלו בישראל שהרווח בשנה החולפת 1.4 מיליארד שקל, ביקש לרכוש בנק קטן עם רווח נמוך פי עשרה. אבל למרות תמיכת הפיקוח על הבנקים, ולמרות הטענה שפסילת המיזוג תביא לפירוקו של אגוד ותגרע בנק נוסף מהענף הריכוזי ממילא ‑ רשות ההגבלים העסקיים פסלה את המיזוג.

קראו עוד בכלכליסט

“זה מיזוג לא טוב”, נימק כחלון את התנגדותו למיזוג בין אגוד ומזרחי, והסביר: “מדיניות הממשלה היא להרחיב תחרות, לא לצמצם. ועדת שטרום מדברת על הפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים כדי שירחיבו תחרות והמיזוגים דוגמת זאת פוגעים בתחרות”.

   , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, אבשלום ששוני צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, אבשלום ששוני    , צילומים: אוראל כהן, עמית שעל, אבשלום ששוני

שישה תסריטים בעקבות פסילת העסקה האפשרויות שעומדות בפני בנק אגוד: להשתפר, להימכר, או להיסגר רגע אחרי החלטת רשות ההגבלים לפסול את המיזוג בין בנק מזרחי טפחות ובנק אגוד, עומדות בפני ראשי הבנק כמה אפשרויות פעולה רעות שפיגלמן, 4 תגובותלכתבה המלאה

אלא שהבחירה של כחלון לציין את הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים כדוגמה להגברת התחרות מעוררת שאלה: כיצד העיקרון הזה מתיישב עם יחסם של האוצר ורשות ההגבלים לקשר הבעייתי בין הבנקים דיסקונט והבינלאומי לבין חברת כרטיסי האשראי כאל?

בדיונים על חוק שטרום תמכו האוצר ורשות ההגבלים בהותרת כאל בידי דיסקונט ‑ הבנק השלישי בגודלו בישראל. באוצר חשבו שאין בעיה להשאיר לדיסקונט את כאל, שהרווח השנתי שלה דומה לזה של אגוד (קצת יותר מ־200 מיליון שקל), בשעה שאת מתחרותיה ישראכרט ולאומי קארד הוחלט בשם התחרות להפריד מהבנקים פועלים ולאומי.

קווי הדמיון בין אגוד לכאל לא מסתכמים בשורת הרווח. לשתי החברות יש תיק אשראי צרכני בהיקף דומה, 4.4 מיליארד שקל באיגוד ו־4.2 מיליארד שקל בכאל. גם ההון העצמי שלהן דומה, 2.5 מיליארד באגוד ו־1.7 מיליארד בכאל. שתי החברות אמורות להתחרות בבנקים הגדולים במתן אשראי. אז איך מסבירים את ההחלטות הסותרות?

המדיניות המקלה כלפי כאל מוזרה במיוחד לנוכח החלום הרטוב של הפיקוח על הבנקים, שחברות כרטיסי האשראי המופרדות ישראכרט ולאומי קארד יהפכו בעתיד לבנקים בעצמן, כלומר יתחרו בבנקים לא רק במתן אשראי אלא גם בתחום הפיקדונות. כאל היא חברת כרטיסי אשראי חזקה שיש לה אפילו מותג סליקה בלעדי (דיינרס), ודיסקונט הוא בנק גדול שבתקופתה של המנכ"לית לילך אשר טופילסקי רק מתחזק ומתייעל מדי שנה: למה שימור הקשר ביניהם נראה לאוצר ולרשות ההגבלים הגיוני יותר מאישור המיזוג בין אגוד ומזרחי?

אחת ההצדקות שניתנו בוועדת שטרום להשארה של כאל בידי בנק דיסקונט היה הצורך לחזק את דיסקונט כמשקל־נגד לצמד הבנקים הגדולים פועלים ולאומי. מדוע ההצדקה הזו לא חלה במקרה של בנק מזרחי, שהמיזוג עם אגוד יכול לחזק אותו ביחס לשני הבנקים האלה? כיצד ההיגיון שהיה תקף במקרה של דיסקונט וכאל נעלם כלא היה במקרה של מזרחי ואגוד?

התשובה המתבקשת היא שכפי שהחשש באגוד היה לאבד בנק מתחרה, השארת כאל בידיים של דיסקונט מסלקת מהשוק, לפחות עד שהסוגיה תגיע לבחינה מחודשת ב־2020, עוד מתחרה פוטנציאלי בשוק האשראי. 

אם העיקרון שמנחה את האוצר ורשות ההגבלים הוא עידוד תחרות, לא ברור כיצד השארת חברת כרטיסי האשראי כאל בידי דיסקונט, במקום שתהפוך למתחרה שלו ושל יתר הבנקים, מתקבלת על הדעת. יתרה מזו, ההחלטה הזו פוגעת בתחרות בדרך נוספת: היא מחלישה את שתי חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים, בזכות היתרון המובנה שיהיה לכאל בנגישות למימון הזול של בנק דיסקונט. אם באוצר וברשות ההגבלים רצו לחזק את דיסקונט כמתחרה, הרי הותרת כאל בידיו תחליש את כושר התחרות של ישראכרט ולאומי קארד. אם ההיגיון המנחה את פסילת המיזוג בין אגוד למזרחי הוא השמירה על אגוד כגורם מתחרה במערכת הבנקאית, הותרת כאל בידי דיסקונט תחסל בשלב זה מתחרה חדש בשוק האשראי החוץ־בנקאי, ותהתחרות בעולם האשראי - ישראכרט ולאומי קארד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
תגובה ל 15+16 – מגהץ קיטור
ייתכן כי יש לקוחות ששומרו בבנקים אחרים כתגובה "לחשבון הפוך". הנקודה שלי היא שהממונה על ההגבלים לא הציג נתונים כמותיים על כך. הסיבה לכך – מידע זה קשה לכימות. במקרה הטוב הוא קיים רק בפורמט טקסטואלי בתוך פרוטוקולים. א) *מגמת* גידול בנתח השוק בוודאי מצביעה על תחרותיות יותר מכל דבר אחר. במקרה של אגוד יש דווקא מגמת קיטון. לא בסדר שרשות ההגבלים לא חייבת להיות שקופה ולגלות את המידע שלפיו היא מקבלת החלטות הרות גורל. מתברר שלרשות ההגבלים יש 100% סמכות אבל 0% אחריות. ב) הייתי מצפה שריבית זכות תינתן על מלוא יתרת העו"ש. הרי בכל פיקדון נותנים ריבית על כל היתרה. כדי להשוות בין בנקים, כפי שהתיימרה לעשות רשות ההגבלים, צריך להשוות את כל המכלול ולא רק את העו"ש. ג) כדי לראות אם "חשבון הפוך" הוא לא רק גימיק, יש לשפוט אותו על פי תקופה ארוכה. לעניין זה נציין רק שחלק מהחשבונות שנפתחו באגוד נסגרו אחרי סיום תקופת ההטבה. ד) אם מבצע "חשבון הפוך" אינו תורם לרווחיות הבנק אז הוא רק גימיק. לכן הרווחיות רלוונטית.
הפוך  |  04.06.18
16.
תגובה ל"הפוך" (תגובה מס' 14) - חלק ב'
א. גידול בנתח שוק אינו עובדה רלוונטית לתחרות עפ"י דיני ההגבלים העסקיים. למעשה, גידול (משמעותי) בנתח שוק אפילו פוגע בה. רשות ההגבלים העסקיים אמונה על הבדיקה מכוח חוק ועל כן הרשות פעלה עפ"י הסמכתה ולא צריכה לחשוף הנתונים, בניגוד לעולה מטענתך. ב. הטיעון שלך די מבולבל: ריבית הזכות ניתנת בגובה המשכורת, אין בזה שום בלבול. ההטבה הזו דומה כמדומני לעו"ש מקוזז, אופציה שקיימת/התקיימה גם בבנק מזרחי טפחות. מה מבלבל בייעוד של המבצע לתנאי העו"ש? איפה שהוא נטען אחרת? ג. לא אתה קובע מה צריך להיות חלון הזמן לבדיקה, ויש היגיון שהבדיקה תשתמש בנתונים עדכניים ככל האפשר כדי להיות אקטואלים. ד/ה. תרומת המבצע לרווחיות הבנק אינה רלוונטית לזיהויו של הבנק כמחולל תחרות (ממש כמו שסיכום היתריות לא).
מגהץ קיטור  |  04.06.18
15.
תגובה ל"הפוך" (תגובה מס' 14) - חלק א'
הרישא של התגובה שלך היא הנחת עבודה שלך, פרשנות, ואינה מגובה או מוכחת. התופעה לפיה לקוחות שנופפו בפני הבנק הקיים שלהם כי ביכולתם להציג תנאים משופרים בבנק אחר, כמו אגוד (לרבות פטור מעמלות) ולפיכך שומרו בהשוואת תנאים היא מידע קיים ומתועד (שהבנקים שומרים קרוב לחזה). כשאתה אומר שאין נתונים כאלה, אתה בעצם אומר שהבנקים לא מתחרים בהצעה - מה שיורה ברגל בטענה המקורית שלך לפיה תחרות קיימת (ללא אגוד).
מגהץ קיטור  |  04.06.18
14.
תגובה ל 13
האפקט הזניח של מבצע "חשבון הפוך" לא נובע מעצלנות צרכנים, אלא מכך שתנאי המבצע רחוקים מלהצדיק מעבר לאגוד. בניגוד למה שאתה אומר, לממונה אין שום נתונים כמותיים על שיפור תנאי הלקוחות בבנק שלהם עקב "איום" מצידם לעבור לאגוד. גם לבנקים עצמם אין נתונים כמותיים כאלה. א) לעובדות הרלוונטיות באמת לתחרותיות, כמו גידול בנתח שוק, ניתן להגיע. לא ייתכן שהממונה על ההגבלים יקבל החלטה על סמך נתונים שאף אחד אחר מלבדו לא יכול לאמת, במיוחד במצב שבו החלטת הממונה אינה מקצועית אלא מוכתבת על ידי השר כחלון. ב) מי שקורא את פרטי ההטבה של "חשבון הפוך" דווקא די מתבלבל. אחת המלכודות היא שתנאי הריבית "ההפוכים" הם רק עד גובה המשכורת. וגם כך "חשבון הפוך" מדבר רק על תנאי העו"ש. ג) הבדיקה הייתה צריכה להיות לחלון זמן ארוך הרבה יותר משנה. ד) יש להניח שתרומת מבצע "חשבון הפוך" לרווחיות הבנק היא עוד יותר נמוכה מתרומתו לסך היתרות. ה) ספירת החשבונות לא חשובה, אלא סיכום היתרות או סיכום הרווחיות.
הפוך  |  04.06.18
13.
הגיון הפוך מהפוך
עלה בבדיקה נתון מדאיג, רק שני אחוז מהלקוחות עוברים = עצלנים בגלל זה הבנקים האחרים לא יוצאים במבצע דומה. אבל אם באמת תקרא את מה שאמר המומונה, יש הרבה פניות לבנק ובעקבותיהן, וזה מתועד במערכות של הבנקים קיבלו הטבות. הנתונים הפנימיים של כל בנק ובנק לעולם לא יהיו פומביים, להערכתי את הפיקוח הם גם לא עניינו מעולם. אבל הגבלים עסקיים הלכו בדיוק לאותם מקומות ולאותם נתונים עובדתיים. מעולם לא נעשתה בדיקה מעמיקה כזו למערכת הבנקאית א. מדובר בעובדות שלעולם לא יהיו שקופות ב. ההטבה היחידה שהיא ברורה ושקופה ולא גבב של מלל פרסומי ג. כל בדיקה תהיה לחלון זמן ותמיד היא סלקטיבית שנה או חמש ד. לא תמיד מרוויחים מ "יתרות" של מי המאזן יותר גדול לא רלוונטי ולא שווה לשלם בעודף על יתרה. נגמרו הימים ההם של סוף רבעון וסוף שנה... ה. היו תוכניות המשך...אבל הן לא שקופות לך... ועדיין מספר החשבונות הכולל עלה. ו. מספר החשבונות נבדק מול העוברים ושה הכי חשוב, לבנק גדול יש גידול טבעי של ילדים. עדיין אחוז המעבר הוא עלוב אבל אגוד בולט בו
הפוך גוטה  |  03.06.18
לכל התגובות