חקר ביצועים: השבוע של דרוקר, ברוקלנד והשריפות בקליפורניה

דרוקר - הוכחה חותכת

כשעיתונאי מפרסם סיפור חזק, הוא מלווה בפולו־אפ — כלי תקשורת אחרים מצטטים אותו וממשיכים אותו, המדווח המקורי מגלגל אותו קדימה. כשעיתונאי מפרסם סיפור חזק במיוחד, הפולו־אפ מתרחש במציאות. למשל, בדמות המלצות לכתבי אישום, כמו אלה בתיק 3,000 שהוגשו השבוע בעקבות תחקיר הצוללות של רביב דרוקר. גם בפרשות קודמות (חשבון הדולרים של רבין, תיק דרעי, בר־און־חברון) המשטרה עשתה את עבודתה בעקבות חשיפה בתקשורת. אבל נדמה שסיפור הצוללות דרמטי יותר מבחינת החומרה, לכאורה, ומבחינת ההשלכות שלו, גם על התקשורת כולה. אם לרוב חשיפות כאלה מחזקות את הענף והאמון בו, הפעם הן מובילות את ראש הממשלה בנימין נתניהו להסית נגד העיתונות ולפעול לחיסולה. אין הוכחה חותכת יותר לחיוניותה של תקשורת חזקה ועצמאית.

משה גורלי

בנימין נתניהו | צילום: יריב כץ

המחדלים ממשיכים לצוף

רכבת י־ם־נתב"ג - נדרש ליווי בזמן אמת

ועדת הכלכלה החלה השבוע בסדרת דיונים על מחדלי קו הרכבת בין ירושלים לנתב"ג. אבל אפילו היא לא ידעה באיזה היקף של מחדלים מדובר. כבר בישיבה הראשונה דיברו, בזה אחר זה, מהנדסים, בקרים ומנהלי עבודה שהיו מעורבים בפרויקט. הם סיפרו על העסקת קטינים, עבירות בטיחות, שריפות ואפילו כמעט תאונה. מבקר המדינה כבר הודיע שיבדוק את הנושא, אבל המסקנה המתבקשת היא שבפרויקטים כאלה אי אפשר להסתפק בבדיקות או ועדות חקירה בדיעבד, כשהצרות מתחילות לצוף. הליווי מצד הרגולטור חייב להיות הדוק הרבה יותר, העדויות על מחדלים חייבות להגיע בזמן אמת, הקטסטרופות צריכות להיעצר בזמן.

ליאור גוטמן

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה 

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

עמינח ושטיינמץ - נערי גומי

רואה החשבון הוא שומר סף חשוב בחברות ציבוריות, שאמור לזהות כשלים בזמן אמת ולהתריע עליהם בפני החברה ובפני המשקיעים. בחברות פרטיות המצב סבוך יותר, כשהיחסים בין רואה החשבון לבעלים אינטימיים יותר, וכך גם הדו"חות הכספיים שהוא מנפיק. אבל זה לא פוטר אותו מאחריות לציבור רחב יותר. השבוע נקבע שהמשרד של רו"ח קובי שטיינמץ וראם עמינח, שליווה את החברה של ענבל אור, ישלם לנושים 11 מיליון שקל על חלקו במידע שנמסר ללקוחות סביב קריסת החברה. מי שקרא את הדו"חות שעליהם חתום המשרד, אחד המובילים בארץ, מבין איזו גמישות מקצועית הפגינו רואי החשבון זמן קצר לפני שהחברה התפוררה, כשאישרו שהונה עומד על כמעט 60 מיליון שקל. זה הלקח כאן: רו"חים מתמחים בתרגילים. גמישות היא הכישור המקצועי המרכזי שלהם, ושום מסמך שלהם אינו ערובה לכלום.

גולן פרידנפלד

מימין ראם עמינח וקובי שטיינמץ | צילום: אוראל כהן, עמית שעל

ברוקלנד - החשש היה מוצדק

ברוקלנד היתה השבוע לחברה האמריקאית הראשונה שהנפיקה איגרות חוב בישראל ונאלצה ללכת להסדר חוב. חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות הוא לא אירוע נדיר באג"ח שמדורג זבל, כך שהבעיה היא בהתנהלות של אנשי ברוקלנד והיועצים וחתמי ההנפקה שלה. מרגע שהתברר שהולכים להסדר, הם נעלמו. איש מהם לא ניאות להשיב על שאלות. כשהחלו כאן הגיוסים של חברות זרות, התעורר חשש מסיטואציה של הסדר חוב עם חברה שכל מנהליה, נכסיה ושאר נושיה נמצאים בחו"ל; אבל מי שדחפו כאן את ההנפקה ופתחו בעצם את ברז ההנפקות האמריקאיות, בעיקר פועלים אי.בי.אי ורפי ליפא וגל עמית, הבטיחו שהם יהיו הפנים של החברה בישראל. גם בועז גלעד, בעלי ברוקלנד, הרבה בעבר להתראיין כאן, ואילו השבוע התברר שלא יטרח להגיע לאסיפת מחזיקי האג"ח, והתאייד בדיוק כמו החתמים וההבטחות שלהם. כל אלה הוכיחו היטב שהחשש מהשקעה בחברות שאין להן שום קשר אמיתי לישראל מוצדק בהחלט.

סופי שולמן

עמק ססגון - לא לבנות רק על מזל

אחרי כ־12 שנה של מאבק בתוכנית להקים מלון בעמק ססגון שבפארק תמנע, השבוע הסיכויים ליישומה כבר נראו קלושים. זה לא קרה בזכות מנגנון תכנוני יעיל וחכם, אלא בסיוע פרצה טכנית שאיתרה, לפני עשר שנים, משפטנית חדה אחת מעמותת אדם טבע ודין. בזכות הפרצה הזאת הפרויקט חזר לדיונים בוועדות התכנון ונגרר לבית משפט, מה שהוביל את משרד התיירות לבטל את המענק שהיה אמור לאפשר ליזמים להקים את המלון הזה, ובכך חרץ את גורלו. במילים אחרות, עמק ססגון ניצל בעיקר בשל הברקה ומזל; במאבקים חשובים אחרים — מגדלי חוף הכרמל על קו המים, ופארק המים בכניסה לנחל שלמה — עוד לא נמצא החריץ שמאפשר להכניס מקל בגלגלים. ואי אפשר לבנות על כך שההברקה והמזל יופיעו בכל פעם. המדינה היא זו שצריכה לעצור בעצמה כל תוכנית שאינה עונה על הקריטריונים הסביבתיים המעודכנים, גם אם זה יעלה לה כסף.

דותן לוי

הדמיית המלון בעמק פארק תמנע

האש בקליפורניה - ויכוח במקום שינוי

הבתים של מיילי סיירוס, אורלנדו בלום וג'רארד באטלר נשרפו, ליידי גאגא, בנות קרדשיאן ואליסה מילאנו נאלצו להתפנות, ועוד סלבס רבים אחרים עדכנו בקורותיהם בצל שריפות הענק בקליפורניה, שעד אמצע השבוע הביאו למותם של 42 בני אדם (חלק מהם בעודם נמלטים), לשריפת כ־7,000 מבנים ולפינוי כ־300 אלף אנשים. הלהבות לא מבחינות בין אחוזות פאר לבתי עץ פשוטים, בין קרדשיאניות מדוגמות לאמהות פרבריות בסווטשירט של וולמארט. היקף השריפות והפגיעה בדמויות מוכרות יכלו לחולל שינוי ביחס לסכנות שמביא משבר האקלים. אבל כשהנשיא דונלד טראמפ ממשיך להתכחש למשבר ומוצא את מי להאשים, גם האסון הכבד הזה, לבני האדם ולטבע, כבר נהפך לזירת מלחמה בין תומכי הנשיא לכל השמאלנים העשירים האלה מהחוף המערבי.

תמר טוניק

הטרדה בעבודה - כן, זו עבירה

פייסבוק הלכה השבוע בעקבות גוגל, מיקרוסופט ואובר, והודיעה על שינוי מדיניות הטיפול בהטרדות מיניות בחברה. עד כה, רוב ענקיות הטכנולוגיה כפו על העובדות והעובדים המוטרדים הליך בוררות פנימי, לפני או במקום תלונה למשטרה. אחרי שאלפי עובדי גוגל בכל העולם שבתו מעבודה והפגינו במחאה על המדיניות הזאת, בטענה שמדובר בהשתקה ובמצג שווא של תרבות עבודה נקייה, גוגל הודיעה על סיומה, ובעקבותיה כאמור עוד שלל חברות. המשמעות חורגת בהרבה מגבולות עמק הסיליקון: אי אפשר להמשיך להתייחס להטרדה מינית במקום העבודה — אחת הזירות הנפוצות ביותר להטרדות כאלה — כאילו מדובר רק באיזו משוגה של בוס חרמן שאפשר לסגור בלי לעשות עניין. תאגידי הטכנולוגיה הבינו והבהירו: זו עבירה לכל דבר, וצריך לטפל בה באמצעות מערכת המשפט, בשקיפות מלאה, ובלי להקטין את הנפגעים. המסר הזה נשמע כעת היטב, והוא חשוב מאין כמוהו.

הגר רבט

הקרוואן - איך מתנגדים לספין

באמריקה קוראים לה "הקרוואן": שיירת מבקשי מקלט שעושה את דרכה ברגל מהונדורס מוכת האלימות, דרך מקסיקו לארצות הברית. ערב בחירות האמצע הקרוואן היא כל מה שדונלד טראמפ רצה לדבר עליו, אף שמדובר רק בכמה אלפי אנשים שהיו אז במרחק מאות רבות של קילומטרים. כדי להגביר את הדרמה, הנשיא אפילו שלח אלפי חיילים לפוטו־אופ בגבול. היה ברור שזה תרגיל להלעטת בוחרים, אבל התקשורת לא הצליחה להתנגד לו, והקרוואן הגיעה אפילו לעמוד הראשון של "הניו יורק טיימס", עיתון עם אמות מידה נוקשות שנכווה בספינים שקדמו למלחמת עיראק. בינתיים הבחירות עברו, טראמפ בקושי מתייחס לקרוואן, רק החיילים עדיין מתייבשים על הגבול, וכלי התקשורת שוברים את הראש איך לא לאכול את הצפרדע הבאה.

אורי פסובסקי